אופוזיציה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
2020ITBN (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
2020ITBN (שיחה | תרומות)
שורה 289: שורה 289:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*{{ויקיטקסט חוק|חוק-יסוד: הכנסת}}
* יגאל מרזל "המעמד החוקתי של אופוזיציה פרלמנטרית" '''[[משפטים (כתב עת)|משפטים]]''' לח 217 (2009).
*יגאל מרזל "המעמד החוקתי של אופוזיציה פרלמנטרית" '''[[משפטים (כתב עת)|משפטים]]''' לח 217 (2009).


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=נגדה|ויקימילון 2=אופוזיציה}}
{{מיזמים|ויקימילון=נגדה|ויקימילון 2=אופוזיציה}}

* [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001328017 כמה ועדות בכנסת נהוג למסור לאופוזיציה?], [https://thewhistle.globes.co.il/feed המשרוקית של גלובס], באתר [[גלובס]], 11 במאי [[2020]]


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־02:52, 23 במאי 2020

אוֹפּוֹזִיצְיָה במובנה הרחב היא כלל העמדות, הארגונים והתנועות המתנגדים פוליטית או אידאולוגית לממשל או לעמדתו. בהקשר הפרלמנטרי-מדיני, אופוזיציהעברית: נֶגְדָּה[1]) היא כלל המפלגות שאינן חברות בקואליציה, כלומר שלא התאגדו עם מפלגת השלטון והמפלגות שתומכות בה (אשר נציגיהן חברים בממשלה) לשיתוף פעולה ברשות המבצעת.

מטרת האופוזיציה היא לייצג בפרלמנט את דעות המיעוט שלא זכו לייצוג בממשלה, לבקר את הממשל, להציג חלופה לדרכו ואף לנסות להדיחו בהתאם לחוק. במשטר פרלמנטרי-יחסי כמקובל בישראל, חברי האופוזיציה מהווים מיעוט בקרב חברי הרשות המחוקקת, מכיוון שחברותם של רוב חברי הפרלמנט בקואליציה הכרחית ליציבותה. לעיתים נקבע בחוק או בנוהג שנציג של האופוזיציה יהיה נוכח תמיד בוועדות, על מנת לתת יצוג למיעוט. למשל, בישראל נקבע בחוק שברשויות המקומיות יינתן לאופוזיציה ייצוג בכל אחת מוועדות החובה של הרשות המקומית[2].

בישראל, בממלכה המאוחדת ובמשטרים פרלמנטריים דומים, מקובל שראש האופוזיציה הוא יושב ראש המפלגה הגדולה מבין המפלגות החברות באופוזיציה. בישראל עד שנת 2000, "ראש האופוזיציה" היה תפקיד ללא משמעות שנקבעה בחוק כלשהו. בשנת 2000 נחקק תיקון לחוק שהסדיר את מעמדו, סמכויותיו, שכרו וכדומה. בין היתר חויב ראש הממשלה למסור לו עדכונים בענייני המדינה. כמו כן נחשב ראש האופוזיציה כ"סמל מדינה" וזכאי לאבטחה כראש ממשלה ונשיא.

האופוזיציות בישראל לפי ממשלות:

ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית ויש בכנסת (הרשות המחוקקת) אופוזיציה. חבריה אינם חלק מהממשלה (הרשות המבצעת). האופוזיציה כוללת מספר סיעות. כל סיעה מורכבת מכמה חברי כנסת.

הממשלה הוקמה בכנסת

חדשה

גודל הנֶגְדָּה

בעת הקמתה

בכנסת הערות
הממשלה הזמנית כן 7
  •   יחדה: 30 (81.1%)
  •   נגדה: 7 (18.9%)
מועצת המדינה הזמנית היתה הסמכות המחוקקת

וגודלה 37.

הממשלה הראשונה כן 47
  •   יחדה: 73 (60.8%)
  •   נגדה: 47 (39.2%)
הממשלה השנייה לא 47
הממשלה השלישית כן 55
  •   יחדה: 65 (54.2%)
  •   נגדה: 55 (45.8%)
הממשלה הרביעית לא 33
  •   יחדה: 87 (72.5%)
  •   נגדה: 33 (27.5%)
הממשלה החמישית לא 31
  •   יחדה: 89 (74.2%)
  •   נגדה: 31 (25.8%)
הממשלה השישית לא 54
  •   יחדה: 66 (55.0%)
  •   נגדה: 54 (45.0%)
הממשלה השביעית כן 40
  •   יחדה: 80 (66.7%)
  •   נגדה: 40 (33.3%)
הממשלה השמינית לא 40
הממשלה התשיעית כן 34
  •   יחדה: 86 (71.7%)
  •   נגדה: 34 (28.3%)
הממשלה העשירית כן 52
  •   יחדה: 68 (56.7%)
  •   נגדה: 52 (43.3%)
הממשלה האחת עשרה לא 52
הממשלה השתים עשרה לא 53
  •   יחדה: 67 (55.8%)
  •   נגדה: 53 (44.2%)
הממשלה השלוש עשרה כן 48
  •   יחדה: 72 (60.0%)
  •   נגדה: 48 (40.0%)
צומצמה ל-9 בעת הקמת ממשלת הליכוד הלאומי

והפכה לאופוזיציה הקטנה ביותר שהייתה בישראל

הממשלה הארבע עשרה לא 16
  •   יחדה: 104 (86.7%)
  •   נגדה: 16 (13.3%)
ממשלת הליכוד הלאומי
הממשלה החמש עשרה כן 18
  •   יחדה: 102 (85.0%)
  •   נגדה: 18 (15.0%)
48 לאחר פירוק ממשלת הליכוד הלאומי
הממשלה השש עשרה כן 52
  •   יחדה: 68 (56.7%)
  •   נגדה: 52 (43.3%)
הממשלה השבע עשרה לא 59
  •   יחדה: 61 (50.8%)
  •   נגדה: 59 (49.2%)
הממשלה השמונה עשרה כן 58
  •   יחדה: 62 (51.7%)
  •   נגדה: 58 (48.3%)
בפעם הראשונה, הליכוד היה מפלגת השלטון

ומפא"י היתה באופוזיציה.

הממשלה התשע עשרה כן 59
  •   יחדה: 61 (50.8%)
  •   נגדה: 59 (49.2%)
הממשלה העשרים לא 59
הממשלה העשרים ואחת כן 23
  •   יחדה: 97 (80.8%)
  •   נגדה: 23 (19.2%)
ממשלת אחדות לאומית
הממשלה העשרים ושתיים לא 24
  •   יחדה: 96 (80.0%)
  •   נגדה: 24 (20.0%)
ממשלת אחדות לאומית
הממשלה העשרים ושלוש כן 23
  •   יחדה: 97 (80.8%)
  •   נגדה: 23 (19.2%)
ממשלת אחדות לאומית
הממשלה העשרים וארבע לא 61
  •   יחדה: 59 (49.2%)
  •   נגדה: 61 (50.8%)
רוב חברי הכנסת לא היו חלק מהקואלציה אבל

היתה תמיכה מבחוץ של מולדת. בהמשך מולדת

הצטרפה לקואליציה ונוצר רוב.

הממשלה העשרים וחמש כן 58
  •   יחדה: 62 (51.7%)
  •   נגדה: 58 (48.3%)
בהמשך רוב חברי הכנסת לא היו חלק מהקואלציה אבל

היתה תמיכה מבחוץ של מבחוץ של חד"ש ומד"ע.

הממשלה העשרים ושש לא 61
  •   יחדה: 59 (49.2%)
  •   נגדה: 61 (50.8%)
רוב חברי הכנסת לא היו חלק מהקואלציה אבל

היתה תמיכה מבחוץ של חד"ש ומד"ע. בהמשך היו 60 מחוץ לקואליציה.

הממשלה העשרים ושבע כן 54
  •   יחדה: 66 (55.0%)
  •   נגדה: 54 (45.0%)
הממשלה העשרים ושמונה כן 45
  •   יחדה: 75 (62.5%)
  •   נגדה: 45 (37.5%)
הממשלה העשרים ותשע לא 40
  •   יחדה: 80 (66.7%)
  •   נגדה: 40 (33.3%)
ממשלת אחדות לאומית
הממשלה השלושים כן 52
  •   יחדה: 68 (56.7%)
  •   נגדה: 52 (43.3%)
הממשלה השלושים ואחת כן 53
  •   יחדה: 67 (55.8%)
  •   נגדה: 53 (44.2%)
הממשלה השלושים ושתיים כן 46
  •   יחדה: 74 (61.7%)
  •   נגדה: 46 (38.3%)
הממשלה השלושים ושלוש כן 52
  •   יחדה: 68 (56.7%)
  •   נגדה: 52 (43.3%)
הממשלה השלושים וארבע כן 59
  •   יחדה: 61 (50.8%)
  •   נגדה: 59 (49.2%)
במהלך המשבר הפוליטי (2019-2020),

לא הוגדרה "רשמית" אופוזיציה או קואליציה

כי לא הוקמה ממשלה חדשה ולא מונו יו"ר

קואליציה וראש אופוזיציה.

הממשלה השלושים וחמש כן 49
  •   יחדה: 71 (59.2%)
  •   נגדה: 49 (40.8%)
ממשלת החילופים, הוגדרה כממשלת אחדות לאומית.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים