אופוזיציה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 289: | שורה 289: | ||
==לקריאה נוספת== |
==לקריאה נוספת== |
||
*{{ויקיטקסט חוק|חוק-יסוד: הכנסת}} |
|||
* |
*יגאל מרזל "המעמד החוקתי של אופוזיציה פרלמנטרית" '''[[משפטים (כתב עת)|משפטים]]''' לח 217 (2009). |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{מיזמים|ויקימילון=נגדה|ויקימילון 2=אופוזיציה}} |
{{מיזמים|ויקימילון=נגדה|ויקימילון 2=אופוזיציה}} |
||
* [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001328017 כמה ועדות בכנסת נהוג למסור לאופוזיציה?], [https://thewhistle.globes.co.il/feed המשרוקית של גלובס], באתר [[גלובס]], 11 במאי [[2020]] |
|||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
גרסה מ־02:52, 23 במאי 2020
אוֹפּוֹזִיצְיָה במובנה הרחב היא כלל העמדות, הארגונים והתנועות המתנגדים פוליטית או אידאולוגית לממשל או לעמדתו. בהקשר הפרלמנטרי-מדיני, אופוזיציה (בעברית: נֶגְדָּה[1]) היא כלל המפלגות שאינן חברות בקואליציה, כלומר שלא התאגדו עם מפלגת השלטון והמפלגות שתומכות בה (אשר נציגיהן חברים בממשלה) לשיתוף פעולה ברשות המבצעת.
מטרת האופוזיציה היא לייצג בפרלמנט את דעות המיעוט שלא זכו לייצוג בממשלה, לבקר את הממשל, להציג חלופה לדרכו ואף לנסות להדיחו בהתאם לחוק. במשטר פרלמנטרי-יחסי כמקובל בישראל, חברי האופוזיציה מהווים מיעוט בקרב חברי הרשות המחוקקת, מכיוון שחברותם של רוב חברי הפרלמנט בקואליציה הכרחית ליציבותה. לעיתים נקבע בחוק או בנוהג שנציג של האופוזיציה יהיה נוכח תמיד בוועדות, על מנת לתת יצוג למיעוט. למשל, בישראל נקבע בחוק שברשויות המקומיות יינתן לאופוזיציה ייצוג בכל אחת מוועדות החובה של הרשות המקומית[2].
בישראל, בממלכה המאוחדת ובמשטרים פרלמנטריים דומים, מקובל שראש האופוזיציה הוא יושב ראש המפלגה הגדולה מבין המפלגות החברות באופוזיציה. בישראל עד שנת 2000, "ראש האופוזיציה" היה תפקיד ללא משמעות שנקבעה בחוק כלשהו. בשנת 2000 נחקק תיקון לחוק שהסדיר את מעמדו, סמכויותיו, שכרו וכדומה. בין היתר חויב ראש הממשלה למסור לו עדכונים בענייני המדינה. כמו כן נחשב ראש האופוזיציה כ"סמל מדינה" וזכאי לאבטחה כראש ממשלה ונשיא.
האופוזיציות בישראל לפי ממשלות:
ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית ויש בכנסת (הרשות המחוקקת) אופוזיציה. חבריה אינם חלק מהממשלה (הרשות המבצעת). האופוזיציה כוללת מספר סיעות. כל סיעה מורכבת מכמה חברי כנסת.
הממשלה | הוקמה בכנסת
חדשה |
גודל הנֶגְדָּה
בעת הקמתה |
בכנסת | הערות |
---|---|---|---|---|
הממשלה הזמנית | כן | 7 |
|
מועצת המדינה הזמנית היתה הסמכות המחוקקת
וגודלה 37. |
הממשלה הראשונה | כן | 47 |
|
|
הממשלה השנייה | לא | 47 | ||
הממשלה השלישית | כן | 55 |
|
|
הממשלה הרביעית | לא | 33 |
|
|
הממשלה החמישית | לא | 31 |
|
|
הממשלה השישית | לא | 54 |
|
|
הממשלה השביעית | כן | 40 |
| |
הממשלה השמינית | לא | 40 | ||
הממשלה התשיעית | כן | 34 |
|
|
הממשלה העשירית | כן | 52 |
|
|
הממשלה האחת עשרה | לא | 52 | ||
הממשלה השתים עשרה | לא | 53 |
|
|
הממשלה השלוש עשרה | כן | 48 |
|
צומצמה ל-9 בעת הקמת ממשלת הליכוד הלאומי
והפכה לאופוזיציה הקטנה ביותר שהייתה בישראל |
הממשלה הארבע עשרה | לא | 16 |
|
ממשלת הליכוד הלאומי |
הממשלה החמש עשרה | כן | 18 |
|
48 לאחר פירוק ממשלת הליכוד הלאומי |
הממשלה השש עשרה | כן | 52 |
|
|
הממשלה השבע עשרה | לא | 59 |
|
|
הממשלה השמונה עשרה | כן | 58 |
|
בפעם הראשונה, הליכוד היה מפלגת השלטון
ומפא"י היתה באופוזיציה. |
הממשלה התשע עשרה | כן | 59 |
|
|
הממשלה העשרים | לא | 59 | ||
הממשלה העשרים ואחת | כן | 23 |
|
ממשלת אחדות לאומית |
הממשלה העשרים ושתיים | לא | 24 |
|
ממשלת אחדות לאומית |
הממשלה העשרים ושלוש | כן | 23 |
|
ממשלת אחדות לאומית |
הממשלה העשרים וארבע | לא | 61 |
|
רוב חברי הכנסת לא היו חלק מהקואלציה אבל
היתה תמיכה מבחוץ של מולדת. בהמשך מולדת הצטרפה לקואליציה ונוצר רוב. |
הממשלה העשרים וחמש | כן | 58 |
|
בהמשך רוב חברי הכנסת לא היו חלק מהקואלציה אבל |
הממשלה העשרים ושש | לא | 61 |
|
רוב חברי הכנסת לא היו חלק מהקואלציה אבל
היתה תמיכה מבחוץ של חד"ש ומד"ע. בהמשך היו 60 מחוץ לקואליציה. |
הממשלה העשרים ושבע | כן | 54 |
|
|
הממשלה העשרים ושמונה | כן | 45 |
|
|
הממשלה העשרים ותשע | לא | 40 |
|
ממשלת אחדות לאומית |
הממשלה השלושים | כן | 52 |
|
|
הממשלה השלושים ואחת | כן | 53 |
|
|
הממשלה השלושים ושתיים | כן | 46 |
|
|
הממשלה השלושים ושלוש | כן | 52 |
|
|
הממשלה השלושים וארבע | כן | 59 |
|
במהלך המשבר הפוליטי (2019-2020),
לא הוגדרה "רשמית" אופוזיציה או קואליציה כי לא הוקמה ממשלה חדשה ולא מונו יו"ר |
הממשלה השלושים וחמש | כן | 49 |
|
ממשלת החילופים, הוגדרה כממשלת אחדות לאומית. |
לקריאה נוספת
- חוק-יסוד: הכנסת, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- יגאל מרזל "המעמד החוקתי של אופוזיציה פרלמנטרית" משפטים לח 217 (2009).
קישורים חיצוניים
- כמה ועדות בכנסת נהוג למסור לאופוזיציה?, המשרוקית של גלובס, באתר גלובס, 11 במאי 2020
הערות שוליים
- ^ תחדיש של האקדמיה ללשון העברית, שלא נקלט בציבור.
- ^ עע"מ 1207/15 חיים מנחם רוחמקין נ' מועצת העיר בני ברק