נאג' חמאדי (להקה) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==היסטוריה== |
==היסטוריה== |
||
⚫ | הלהקה הוקמה בשנת [[2005]] במערכת העיתון "סופשבוע" של "[[מעריב]]" על ידי טל לזר, [[עמרי אסנהיים]] ו[[אראל סג"ל]] |
||
=== אטימולוגיה === |
|||
היא נקראה על שם פעולת התגמול של [[פלס"ר צנחנים]] בעיר [[נגע חמאדי]] שב[[מצרים]] בסוף שנות ה-60.{{הערה|{{mako|יוני פרת|רוקנ'הלר: הקריירה השנייה של אור הלר|441b06a87721f11006|entertainment-tv-media/tv|27 בינואר 2009}}}} |
|||
=== היסטוריה === |
|||
⚫ | |||
בלהקה חברים [[דרור פויר]] (סולן), אראל סג"ל (בס), [[דרור גלוברמן]] (קלידים), [[אור הלר]] (גיטרה), טל לזר (תופים).{{הערה|{{mako|[[גל אוחובסקי]]|נאג' חמאדי: "שבעים אחוז מהזמן אנחנו רבים"|9cf1c4223bce531006|music-Magazine/articles|7 במרץ 2012}}}} בעבר היו חברים בה גם [[עמרי אסנהיים]], יותם ירקוני ודן ויצמן (עורך [[The Voice ישראל]]).{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=4sWPZ7z4Ndg ראיון בתוכנית לונדון וקירשנבאום], [[ערוץ 10]], 19 בספטמבר 2007}} המפיק המוזיקלי הוא [[ברוך בן יצחק (מוזיקאי)|ברוך בן יצחק]], גיטריסט להקת [[רוקפור (להקה)|רוקפור]]. את רוב הטקסטים כותב הסולן פויר ואת רוב הלחנים מלחין סג"ל. |
בלהקה חברים [[דרור פויר]] (סולן), אראל סג"ל (בס), [[דרור גלוברמן]] (קלידים), [[אור הלר]] (גיטרה), טל לזר (תופים).{{הערה|{{mako|[[גל אוחובסקי]]|נאג' חמאדי: "שבעים אחוז מהזמן אנחנו רבים"|9cf1c4223bce531006|music-Magazine/articles|7 במרץ 2012}}}} בעבר היו חברים בה גם [[עמרי אסנהיים]], יותם ירקוני ודן ויצמן (עורך [[The Voice ישראל]]).{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=4sWPZ7z4Ndg ראיון בתוכנית לונדון וקירשנבאום], [[ערוץ 10]], 19 בספטמבר 2007}} המפיק המוזיקלי הוא [[ברוך בן יצחק (מוזיקאי)|ברוך בן יצחק]], גיטריסט להקת [[רוקפור (להקה)|רוקפור]]. את רוב הטקסטים כותב הסולן פויר ואת רוב הלחנים מלחין סג"ל. |
||
גרסה מ־20:40, 24 במאי 2020
להקת נאג' חמאדי מופיעה בבית הנשיא בחלוקת פרס ירושלים לאחדות ישראל, יוני 2017 | |
תקופת הפעילות | מ-2005 |
---|---|
סוגה | רוק |
חברים | |
דרור פויר, אראל סג"ל, דרור גלוברמן, אור הלר, טל לזר | |
נאג' חמאדי היא להקת רוקנ'רול ישראלית, המורכבת מעיתונאים ואנשי תקשורת ישראלים.
היסטוריה
אטימולוגיה
היא נקראה על שם פעולת התגמול של פלס"ר צנחנים בעיר נגע חמאדי שבמצרים בסוף שנות ה-60.[1]
היסטוריה
הלהקה הוקמה בשנת 2005 במערכת העיתון "סופשבוע" של "מעריב" על ידי טל לזר, עמרי אסנהיים ואראל סג"ל.[2]
בלהקה חברים דרור פויר (סולן), אראל סג"ל (בס), דרור גלוברמן (קלידים), אור הלר (גיטרה), טל לזר (תופים).[3] בעבר היו חברים בה גם עמרי אסנהיים, יותם ירקוני ודן ויצמן (עורך The Voice ישראל).[4] המפיק המוזיקלי הוא ברוך בן יצחק, גיטריסט להקת רוקפור. את רוב הטקסטים כותב הסולן פויר ואת רוב הלחנים מלחין סג"ל.
חברי הלהקה הם עיתונאים פעילים משני צדי המפה הפוליטית בישראל, והם משתמשים במוזיקה לשם העברת מסרים פוליטיים וחברתיים.[5] במילות השירים יש מחאה וביקורת, לעיתים בסגנון סרקסטי, על נושאים שונים בחברה ובחיים בישראל. הלהקה מופיעה מאז 2005 במועדונים, בעיקר בתל אביב.[6] המופע משלב מוזיקה ושיח סביב אירועים אקטואליים בישראל.
בעבר הקליטה הלהקה שלושה סינגלים שנגנזו. באוקטובר 2014 שחררה הלהקה את הסינגל הראשון "אל תלכי לישון". בהמשך שחררה 3 סינגלים נוספים, ובאוקטובר 2015 שחררה את אלבום הבכורה "להיטי הזהב ששינו את העולם (חלק א')", הכולל 10 שירים בהקלטה אולפנית ושלושה נוספים שהוקלטו בהופעה חיה.
דיסקוגרפיה
- להיטי הזהב ששינו את העולם (חלק א') (2015)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ יוני פרת, רוקנ'הלר: הקריירה השנייה של אור הלר, באתר מאקו, 27 בינואר 2009
- ^ רותי זוארץ, טירוף מערכות: "תפסיקו להתייחס אלינו בתור 'העיתונאים שעולים על הבמה'", באתר מעריב אונליין, 24 בפברואר 2016
- ^ גל אוחובסקי, נאג' חמאדי: "שבעים אחוז מהזמן אנחנו רבים", באתר מאקו, 7 במרץ 2012
- ^ ראיון בתוכנית לונדון וקירשנבאום, ערוץ 10, 19 בספטמבר 2007
- ^ יובל בן עמי, עכבכר העיר, נאג’ חמאדי: "אין עתיד בעיתונות אז פנינו לרוקנרול", באתר הארץ, 11 במרץ 2012
- ^ גדעון אוקו, "כאן כדי להישאר": להקת העיתונאים, באתר מאקו, 6 בדצמבר 2014