לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "דונלד רמספלד"

מ
נאטו ⭠ נאט"ו (באמצעות WP:JWB)
מ (סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים))
מ (נאטו ⭠ נאט"ו (באמצעות WP:JWB))
 
==חייו==
רמספלד נולד וגדל ב[[שיקגו]], [[אילינוי]]. רמספלד היה חניך ב[[תנועת הצופים]] ואף קיבל את אות "צופה הנשר" (Eagle Scout) בשנת 1949, ההישג הגבוה ביותר שניתן לקבל ב[[תנועת הצופים בארצות הברית|תנועת הצופים של אמריקה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://scoutingmagazine.org/issues/0609/a-chrt.html|כותרת=Charting the Road to Tomorrow|אתר=scoutingmagazine.org|תאריך_וידוא=2020-04-05}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://georgewbush-whitehouse.archives.gov/news/releases/2005/07/20050731.html|כותרת=President Addresses 2005 National Boy Scout Jamboree|אתר=georgewbush-whitehouse.archives.gov|תאריך_וידוא=2020-04-05}}</ref>. במהלך שנת 1949 רמספלד התגורר והתנדב בחוות הצופים פילמונט<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://archive.defense.gov/Transcripts/Transcript.aspx?TranscriptID=3119|כותרת=Defense.gov Transcript: Secretary Rumsfeld's Remarks at the White House Conference on Cooperative Conservation|אתר=archive.defense.gov|תאריך_וידוא=2020-04-05}}</ref>. הוא בעל [[תואר ראשון]] ב[[מדעי המדינה]] מטעם [[אוניברסיטת פרינסטון]]. במהלך לימודיו השלים קורס קצינים במסגרת העתודה האקדמית של [[צי ארצות הברית]] והוסמך כ[[סג"ם]]. מיד לאחר סיום לימודיו בשנת [[1954]] התגייס לצי, השלים קורס טיס והוסמך כ[[טייס קרב]] ושירת בין היתר כמדריך טיסה{{הערה|1={{nrg|טל שניידר|אדריכל המלחמה הולך הביתה|502/925|8 בנובמבר 2006|1|1}}.}}. בשנת [[1957]] השתחרר משירותו בצי, אולם הוסיף לשרת במילואים. בשנים [[1963]]-[[1969]] שימש כנציג המחוז ה-13 של אילינוי ב[[בית הנבחרים של ארצות הברית]]. לאחר מכן שימש רמספלד כשגריר ארצות הברית ל[[נאטונאט"ו]] ובמגוון תפקידים תחת הנשיא [[ריצ'רד ניקסון]], ביניהם יועץ לנשיא. תחת הנשיא ג'רלד פורד שימש כ[[ראש הסגל של הבית הלבן]] ובשנים [[1975]]–[[1977]] שימש כ[[מזכיר ההגנה של ארצות הברית|מזכיר ההגנה]] ה-13. ב-[[1977]] הוענק לו תואר הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית, [[מדליית החירות הנשיאותית]].
 
בשנת [[2001]] מינה אותו הנשיא [[ג'ורג' ווקר בוש]] למזכיר ההגנה בממשלו. רמספלד שימש בתפקיד במהלך [[פיגועי 11 בספטמבר]] ובהמשך לכך במהלך [[מלחמת אפגניסטן (2001–2014)|מלחמת אפגניסטן]]{{הערה|1={{הארץ|מאת אמיר אורן|היפוכו של דגם רמספלד|1.891212|24 ביוני 2003}}.}}. רמספלד נחשב לאחד מהוגיה, מעצביה ומוביליה של [[מלחמת עיראק]]{{הערה|1=[[עפר שלח]], [[רביב דרוקר]], '''בומרנג''', [[הוצאת כתר]], 2005, עמוד 282.}}. כמזכיר ההגנה בכהונתו השנייה יזם רמספלד והוביל שורה של רפורמות ב[[הכוחות המזוינים של ארצות הברית|כוחות המזוינים של ארצות הברית]] במטרה להתאים אותם לעימותים המודרניים. בין היתר פיטר את מפקד [[צבא ארצות הברית|צבא היבשה]] והחליפו ב[[פיטר סקומייקר‎]], שחזר לשם מכך מפרישה לשירות פעיל, ערך שינוי באופן הרכש וההצטיידות, המשיך את התהליך של צמצום והקטנת הכוחות המזוינים. בשתי המערכות, באפגניסטן ובעיראק, דרש רמספלד כי המערכה תחל מהר ככל האפשר ומבלי להמתין עד לצבירת סדרי הכוחות שביקשו מפקדי הצא, שנראו מוגזמים בעיני{{הערה|1=[[עפר שלח]], "'''האומץ לנצח'''", תל אביב: [[ידיעות ספרים]], [[2015]], עמודים 270-269.}}.