טירסיאס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Thijs!bot (שיחה | תרומות)
מ רובוט מוסיף: cs:Teiresiás
Thijs!bot (שיחה | תרומות)
מ רובוט מוסיף: da:Teiresias
שורה 23: שורה 23:
[[bg:Тирезий]]
[[bg:Тирезий]]
[[cs:Teiresiás]]
[[cs:Teiresiás]]
[[da:Teiresias]]
[[de:Teiresias]]
[[de:Teiresias]]
[[es:Tiresias]]
[[es:Tiresias]]

גרסה מ־08:58, 21 במרץ 2007

במיתולוגיה היוונית, טירסיאס היה הנביא העיוור של תבאי.

טירסיאס היה כוהן של זאוס, ובהיותו גבר צעיר נזדמן לו לראות שני נחשים גדולים מזדווגים. הוא הכה אותם עם המטה שלו. הרה, שכעסה על המעשה, הפכה אותו כעונש לאישה. כאישה, טירסיאס היה לכוהן של הרה, התחתן והוליד ילדים. לאחר שבע שנים כאישה, שוב נזדמן לטירסיאס לחזות במעשה הזדווגות של נחשים. בפעם הזו הוא לא הפריע להזדווגות ביניהם, והרה החליטה להפוך אותו בחזרה לגבר. זמן-מה לאחר מכן, זאוס והרה ביקשו ממנה ליישב ביניהם את הוויכוח בשאלה איזה מין נהנה יותר מיחסי מין. זאוס טען שנשים נהנות יותר, ואילו הרה טענה שגברים נהנים יותר. טירסיאס צידד בזאוס, והרה בכעסה עיוורה אותו. מכיוון שזאוס לא יכל לבטל את מעשה ידיה של הרה, הוא העניק לטירסיאס כפיצוי יכולת נבואה.

גרסה שונה ופחות נפוצה של הסיפור - המופיעה בהמנון החמישי של קאלימאכוס, "רחיצתה של פאלאס" [1]

- מספרת שאתנה עיוורה את טירסיאס כעונש על שראה אותה רוחצת בעירום. אמו, קאריקלו, התחננה בפני אתנה שתבטל את העונש, אך זו השיבה שאין בכוחה לעשות זאת וכפיצוי העניקה לו את יכולת הנבואה.

כאשר הרקולס התינוק חנק שני נחשים שהסתננו לעריסתו, ניבא טירסיאס לאמו שיום יבוא ובנה יהיה גיבור ששמו ייצא למרחקים ובכל העולם ישירו לו שירי הלל.

במחזהו של סופוקלס "אדיפוס המלך", מגיעה מפלצת הספינקס (חצי אשה חצי אריה) לתבאי ומציגה חידה: "מי הולך על ארבע בבוקר, על שתיים בצהריים, ועל שלוש בערב?" מי שנכשל בפתרון החידה נהרג על ידי המפלצת. אדיפוס מציל את העיר בכך שהוא פותר את החידה. הספינקס מתה ואדיפוס מקבל כגמול את המלוכה ואת אלמנת המלך, יוקסטה, הלא היא אמו. באפיסודיון הראשון במחזה, מקבל אדיפוס המלך את פני הנביא טירסיאס ולועג לו על שלא הצליח לפתור את חידת הספינקס. טירסיאס, בתגובה, מאשים את אדיפוס ברצח ליוס ורומז לגילוי עריות: "אתה הוא מטמא הארץ המקולל... אתה הוא הרוצח שאינך מוצא... אתה, מבלי דעת, מקיים יחסי קלון עם הקרובים לך מכל." (תרגום: אהרון שבתאי).

לשמע ההאשמות מתייצבים זקני העיר לצד אדיפוס, שהרי לא יעלה על הדעת לחשוד במושיע העיר. לקראת סוף המחזה (אפיסודיון ששי) מתגשמת נבואתו הנוראה של טירסיאס: אדיפוס שהחל את חייו כשזוג רגליו נקובות, מסיים אותם כשזוג עיניו מנוקרות.

במחזה אנטיגונה, המסיים את הטרילוגייה של אדיפוס, קראון, מלך תבאי שירש את מקומו של אדיפוס כאשר זה פרש מן המלוכה, מוציא צו האוסר לקבור את אחיינו פולינקס בטענה שבגד בעירו וכמו-כן מכריז המלך כי צו המלך הוא צו האלים ואין להפר אותו. אנטיגונה, אחותו של פולינקס, יוצאת לקבור את אחיה על פי צו מצפונה ובשלב מסוים היא נתפסת. קראון מתעמת עם בנו היימון המאורס לאנטיגונה, לאחר מכן קראון מתעמת עם אנטיגונה ומחליט לשלוח אותה למערה מרוחקת. לבסוף מגיע טירסיאס הנביא ומתעמת עם קריאון ומוכיח אותו על טעותו וקריאון יוצא להציל את אנטיגונה, אך משלא צלח, ביתו התמלא צער כפי שחזה טירסיאס.

באודיסיאה של הומרוס מזמן אודיסאוס את רוחו של טירסיאס תוך שהוא מנצל את העובדה שרוחות השדים נמשכות לדמן הטרי של חיות שהועלו כקרבן.

מקורות

Lombardo, Stanley and Diane Rayor. Callimachus: Hymns, Epigrams, Select Fragments ,Johns Hopkins 1988.