לדלג לתוכן

תוכנית אפולו – הבדלי גרסאות

נוספו 2 בתים ,  לפני שנתיים
מ
קבוצת האסטרונאוטים הראשונה של נאס"א ("שביעיית מרקורי") הייתה קבוצה של טייסי ניסוי שגויסו משורות [[הכוחות המזוינים של ארצות הברית]], שהיו בעלי תואר מינימלי בהנדסה, בני פחות מ־40, ושעמדו בקריטריונים פיזיים ומנטליים שהוצבו על ידי נאס"א. בגיוסים הבאים של נאס"א (9 ב־1962, 14 ב־1963 ו־15 ב־1966), שיועדו לספק אסטרונאוטים לתוכנית אפולו (וגם לתוכנית ג'מיני), נקבעו קריטריונים חדשים: הגיל ירד ל־35, כמות שעות הטיסה שנדרשה הופחתה, והורחב טווח התארים האקדמיים המותרים. כמו כן בוצעו שני גיוסים לבעלי PhD ב־1965 (4 אסטרונאוטים) וב־1967 (11 אסטרונאוטים), אך בסופו של דבר רק אחד מאותם 15 טס לירח (השאר טסו בתוכניות [[סקיילאב]] וב[[תוכנית מעבורות החלל|תוכנית המעבורות]]).{{הערה|שם=הצ31|[http://www.hq.nasa.gov/office/pao/History/SP-4214/contents.html Where No Man Has Gone Before: A History of Apollo Lunar Exploration Missions]}}
 
אימוני האסטרונאוטים כללו בעיקר סימולציות בחללית אפולו וברכב הנחיתה, אך גם קורסים ב[[אסטרונומיה]] (לשם ניווט על פי הכוכבים בחלל), ב[[גאולוגיה]] (לבחינת קרקע הירח) ובצילום. האסטרונאוטים בילו שעות טיסה רבות ב־[[T-38 טאלון]] כדי לשמור על מיומנות טיסה (שלושה אסטרונאוטים מקבוצה 3 נהרגו בעת אימונים במטוס זה). האסטרונאוטים היו מעורבים גם בתכנון החלליות כדי שאלו יהיו נוחים ופשוטים לתפעול.{{הערה|שם=הצ31}} כמו כן התבקשו האסטרונאוטים לתרום מזמנם למסעי הפרסום שהתלוו לתוכנית. האסטרונאוט [[דיקדייק סלייטון]], שנבחר לטוס בתוכנית מרקורי, אך קורקע בגלל בעיות רפואיות (הוא טס לבסוף במשימת [[אפולו-סויוז|אפולו־סויוז]] ב־1975), היה אחראי על שיבוץ האסטרונאוטים למשימותיהם.{{הערה|שם=הצ31}}
 
חללית האפולו תוכננה כך שאפשרה שליטה מלאה של הצוות, זאת למקרה שהתקשורת עם כדור הארץ אובדת. שליטה עצמאית זו הופחתה משמעותית לאחר מספר משימות אפולו, מאחר שמרכז החלל ביוסטון יכול לשלוט בחללית בצורה יעילה יותר מאשר הצוות, זאת בזכות מחשבים חזקים יותר ומערכות עיקוב משוכללות. את רוב פעולות ההיגוי של החללית ביצע מחשב הטיסה של החללית, שקיבל מידע מחיישנים ומערכות שונות בחללית. ללא מחשב הטיסה לא היו האסטרונאוטים יכולים לנחות על הירח, מפני שרק המחשב יכול היה לנצל את הדלק בצורה אופטימלית ולא לבזבזו בעת הנחיתה.{{הערה|שם=Mindell2008|1=David A. Mindell, Digital Apollo Human and Machine in Spaceflight, Cambridge, The MIT Press, 2008.}} המחשב היה חיוני כל כך עד שהוא כונה "איש הצוות הרביעי".{{הערה|[http://www.hq.nasa.gov/office/pao/History/computers/Compspace.html Computers in Spaceflight - The NASA Experience]}}