תובנה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
תגיות: תו כיווניות מפורש עריכה חזותית
שורה 8: שורה 8:


=== ארבעת השלבים של וואלאס ===
=== ארבעת השלבים של וואלאס ===
הסוציולוג [[גרהאם וואלאס]] {{אנ|Graham Wallas}} פרסם בשנת 1929 ארבעה שלבים אשר לדידו מהווים את הדרך ליצירת רעיון יצירתי{{הערה|Wallas, G. (1926). The art of thought.|שמאל=כן}}{{הערה|{{השילוח|אברום תומר|"יצירתיות בחלל חינוכי"|יצירתיות-בחלל-חינוכי|גיליון 14, אפריל 2019}}|שם=אברום}}, ו[[מטא אנליזה]] של רגע התובנה אשר פורסמה בשנת [[2018]] מצאה דפוס של פעילות מוחית אשר תואם לארבעת השלבים{{הערה|Shen, W., Tong, Y., Li, F., Yuan, Y., Hommel, B., Liu, C., & Luo, J. (2018). Tracking the neurodynamics of insight: A meta-analysis of neuroimaging studies. Biological psychology, 138, 189-198.‏}}.
{{השלמה}}

* '''הכנה''': הבהרת המצב כולל ניסוח הבעיה, מחשבה על דרישות לפתרון טוב, איסוף וסקירת נתונים רלוונטיים.
* '''[[אינקובציה של רגשות|דגירה]]''': תקופת פעילות מנטלית תת-הכרתית המתרחשת בזמן שהחושב עסוק בפעילות אחרת כלשהי העוסקת בפתרון השאלה.
* '''הארה''': גילוי פתאומי, שינוי פתאומי בתפישה, שילוב של רעיון חדש או "העברה" המייצרת רעיון חדש המתאים לדרישות הבעיה.
* '''אימות''': בחירת ואימות הפתרון (בדיקת היתכנות).

התיאוריה ספגה במהלך השנים ביקורות רבות{{הערה|Weisberg, R. (1986). Creativity: Genius and other myths. WH Freeman/Times Books/Henry Holt & Co.|שמאל=כן}}{{הערה|Metcalfe, J., & Wiebe, D. (1987). Intuition in insight and noninsight problem solving. Memory & cognition, 15(3), 238-246.|שמאל=כן}}{{הערה||שם=קוגניטיביים}} והוויכוח על קיומם של השלבים נתון לויכוח עד היום.


== אלקטרופיזיולוגיה של התובנה ==
== אלקטרופיזיולוגיה של התובנה ==

גרסה מ־21:06, 2 ביוני 2020
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

תּוֹבָנָה (באנגלית: Insight) היא תופעה קוגניטיבית המתארת גיחה פתאומית למודעות של רעיון מקורי או לא טריוויאלי, נקודת מבט חדשה, מימוש או פתרון של בעיה מסויימת. גיחה זו מתרחשת באופן בדיד, בפעם אחת ובהקשרים מסויימים התחושה של גיחה זו מכונה "חוויית "אהא!""[1], ומתוארת בביטוי "נפל האסימון". במקרים רבים תובנה מלווית בשינוי מחשבתי של ייצוג הבעיה בדעת (מיינד)[2].

היבטים קוגניטיביים והתנהגותיים

תרשים כינור (אנ') המתאר את זמן התגובה של נבדקים אשר פתרו אנגרמות באמצעות תובנה, או באמצעות פתירה בשלב אחרי שלב. ניתן לראות כי רוב הנבדקים אשר פתרו באמצעות תובנה עשו זאת מהר יותר מרוב הנבדקים אשר פתרו שלב אחרי שלב (Oh, Y. et al., 2020[3]).

לתובנה ישנם מספר היבטים קוגניטיבים המשפיעים על ביצוע המטלה. לדוגמה בממוצע פתרון של בעיה אשר נעשה באמצעות תובנה לוקח פחות זמן מאשר פתרון אותה הבעיה בצורה אנליטית[4][5][3], וישנם מחקרים אשר מצאו כי תובנה יכולה להקטין כמות של שגיאות במטלות מסויימות[6]. בנוסף, המצב הרגשי של האדם יכול השפיע גם הוא על התופעה. אנשים אשר נמצאים במצב רוח חיובי נוטים לפתור יותר שאלות באמצעות תובנה, ונוטים גם יותר לצדוק בתשובותיהם[7][8]. כמו כן, גם לתובנה עצמה השפעה על הרגש המייחדת תופעה זו מתהליכים קוגניטיבים אחרים. מלבד השפעות של רגש חיובי, לרגע התובנה מתלווה תחושה מהנה[9][10], מחקר שהתבצע בשנת 2014 על ידי חוקרים מאוניברסיטת מינכן מצא כי התחושות הנפוצות ברגע של תובנה הן הנאה, הפתעה, הקלה, וודאות בתשובה הניתנת ופתאומיות[11]. תחושות אלו יכולות להיות חלק ממנגנון תגמול, אשר מחזק התנהגות של חשיבה יצירתית, או של תוכן הקשור לתובנה שהתרחשה[3][12]. בכוחו של מנגנון מבוסס תגמול להסביר מדוע אנשים רבים אוהבים לשחק משחקים אשר מעורבים בעירור תובנה כמו חידות, סודוקו וכדומה, כמו גם מדוע אנשים רבים נמשכים למשלחי יד המערבים חשיבה יצירתית המערבים למידה של תכנים מורכבים ופתרון בעיות כמו אומנות הנדסה עיצוב ומחקר מדעי[3].

ארבעת השלבים של וואלאס

הסוציולוג גרהאם וואלאס (אנ') פרסם בשנת 1929 ארבעה שלבים אשר לדידו מהווים את הדרך ליצירת רעיון יצירתישגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Wallas, G. (1926). The art of thought. וגם שמאל=כן.[13], ומטא אנליזה של רגע התובנה אשר פורסמה בשנת 2018 מצאה דפוס של פעילות מוחית אשר תואם לארבעת השלבים[14].

  • הכנה: הבהרת המצב כולל ניסוח הבעיה, מחשבה על דרישות לפתרון טוב, איסוף וסקירת נתונים רלוונטיים.
  • דגירה: תקופת פעילות מנטלית תת-הכרתית המתרחשת בזמן שהחושב עסוק בפעילות אחרת כלשהי העוסקת בפתרון השאלה.
  • הארה: גילוי פתאומי, שינוי פתאומי בתפישה, שילוב של רעיון חדש או "העברה" המייצרת רעיון חדש המתאים לדרישות הבעיה.
  • אימות: בחירת ואימות הפתרון (בדיקת היתכנות).

התיאוריה ספגה במהלך השנים ביקורות רבותשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Weisberg, R. (1986). Creativity: Genius and other myths. WH Freeman/Times Books/Henry Holt & Co. וגם שמאל=כן.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Metcalfe, J., & Wiebe, D. (1987). Intuition in insight and noninsight problem solving. Memory & cognition, 15(3), 238-246. וגם שמאל=כן.[15] והוויכוח על קיומם של השלבים נתון לויכוח עד היום.

אלקטרופיזיולוגיה של התובנה

קובץ:Insight and EEG.jpg
גלי המוח המופיעים באופן מובהק המופיעים בתהליך התובנה במהלך מטלת פתרון אנגרמות ממוקמים מעל ציר זמן אשר תחילתו כשניה לפני לחיצת כפתור המעידה על פתרון האנגרמה. תמונות המופיעות בכחול מתארות פעילות מוחית המופיעה כאשר מתרחשת תובנה. תמונת באדום מתארות פעילות אשר נמצאת קשורה לתגמול ביחס ישר, ותמונות ירוקות מתארות פעילות אשר נמצאות ביחס הפוך לתגמול. כמו כן מופיעה בהגדלה הפעילות המוחית הסמוכה לרגע התובנה(Oh, Y. et al., 2020[3]).

כאשר אדם מגיע לתובנה מתרחש מעבר יונים במוחו אשר משפיע על השדה החשמלי הסמוך לקרקפת. השפעה זו נותנת למדידה באמצעות אלקטרואנצפלוגרם (EEG), מכשיר המשתמש באלקטרודות על מנת למדוד שינויים מזעריים של המתח החשמלי על הקרקפת. לרוב המכשיר יולבש על נבדק בעודו מבצע מטלה המביאה לתובנה כמו פתרון אנגרמות כאשר לנבדק ישנו פתרון הוא נדרש ללחוץ על כפתור[16][3]. הרישום שמספק ה-EEG יושווה לרישום המופק מפעילות מוחית של נבדק המבצע מטלה דומה אך שאינה מעוררת תובנה. את הסיגנל המתקבל מן ה-EEG נהוג לפרק לתדרים המרכיבים אותו באמצעות התמרת פוריה.

גלים המופיעים כמה רגעים לפני התובנה

במטלת פתרון אנגרמות לפני הופעת התובנה נמצאת פעילות של גלי תטא (4 הרץ) ובטא (16–19 ​הרץ). פעילות גלי הטא משוערת כמבטאת תהליך עיבוד של פיסות מידע קטנות, והשארתם בזיכרון עבודה. מקור פעילות גלי הבטא המשוער הוא באזורי פיתול החגורה ובחלקו התחתון של קדמת המוח[17]. פעילות בפיתול החגורה משוערת כמבטאת תיווך בין תהליכים פנימיים המתחרים זה בזה, דיכוי מחשבות לא רלוונטיות לבעיה והכנה להסטת קשב, הפעילות באזורים המצחיים משוערת כמבטאת תהליכי בחירה בין אפשרויות, המאפשרת שליפה של פתרון נכון מהזכרון לטווח ארוך.

גלים המופיעים בזמן התובנה

סמוך לפריצת התובנה למודעות מופיע פרץ של גלי גמא (30-37)[1][18][3] באזורים מצחיים ורקתיים. גלי גמא מעורבים בחיבור פיסות מידע לכדי שלם אחדותי, הכוונת קשב ואחזור מידע רלוונטי מהזיכרון[3].

גלים המופיעים לאחר התובנה

לאחר רגע התובנה מופיע קלסטר של גלי בטא גבוהיים/ גלי גמא נמוכים ( 30–33 ​הרץ) באזורים קדמיים של קליפת המוח הקדם-מצחית בולטת במיוחד פעילות באזור ה-OFC, אזור המשתתף ברשת התגמול ונחשב כמקשר בין גירויים לערך תגמולי ספציפי[19]. אזור זה מקבל עצבוב מבוסס דופמין מהסטריאטום ומגרעינים נוספים במוח הביניים, המעורבים בלמידה מבוססת תגמול ובפעילות מוכוונת מטרה[19]. חלק מפעילות זו הייתה ביחס ישר לרמת הרגישות של האנשים לתגמול[3], ובנוסף תדר הגלים שנמצאו נפוץ בפעילות קשורת תגמול, בפרט תגמול לא צפוי[20]. סמיכות הזמנים בין הפריצה למודעות לבין סיגנל התגמול מעיד על כך שאין הריוורד מגיע כתוצאה ממודעות לפתרון, אלא מעוררת על ידי מנגנון התובנה עצמו[3].

לבסוף, מופיע פרץ מאוחר של גלי גמא ב-IFG. פעילות זו כבר נמצאת כחלק מלחיצת הכפתור של נבדקים המעידה על שסיימו את המטלה. ייתכן כי פעילות זו היא בדיקה מחודשת שהפתרון שעלה דרך תובנה אכן מתאים[3][21][17].

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 Kounios, J., & Beeman, M. (2014). The cognitive neuroscience of insight. Annual review of psychology, 65.
  2. ^ Danek, Amory H., Joshua Williams, and Jennifer Wiley. "Closing the gap: connecting sudden representational change to the subjective Aha! experience in insightful problem solving." Psychological research 84.1 (2020): 111-119.
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Oh, Y., Chesebrough, C., Erickson, B., Zhang, F., & Kounios, J. (2020). An insight-related neural reward signal. NeuroImage, 116757.‏
  4. ^ Jung-Beeman, M., Bowden, E. M., Haberman, J., Frymiare, J. L., Arambel-Liu, S., Greenblatt, R., ... & Kounios, J. (2004). Neural activity when people solve verbal problems with insight. PLoS biology, 2(4).
  5. ^ Jarosz, A. F., Colflesh, G. J., & Wiley, J. (2012). Uncorking the muse: Alcohol intoxication facilitates creative problem solving. Consciousness and Cognition, 21(1), 487-493.
  6. ^ Salvi, C., Bricolo, E., Kounios, J., Bowden, E., & Beeman, M. (2016). Insight solutions are correct more often than analytic solutions. Thinking & reasoning, 22(4), 443-460.
  7. ^ Isen, A. M., Daubman, K. A., & Nowicki, G. P. (1987). Positive affect facilitates creative problem solving. Journal of personality and social psychology, 52(6), 1122.
  8. ^ Subramaniam, K., Kounios, J., Parrish, T. B., & Jung-Beeman, M. (2009). A brain mechanism for facilitation of insight by positive affect. Journal of cognitive neuroscience, 21(3), 415-432.
  9. ^ Gick, M. L., & Lockhart, R. S. (1995). Cognitive and affective components of insight. In R. J. Sternberg & J. E. Davidson (Eds.), The nature of insight (p. 197–228). The MIT Press.
  10. ^ Danek, A. H., Fraps, T., von Müller, A., Grothe, B., & Öllinger, M. (2014). It's a kind of magic—what self-reports can reveal about the phenomenology of insight problem solving. Frontiers in psychology, 5, 1408.
  11. ^ Danek, A. H., Fraps, T., von Müller, A., Grothe, B., & Öllinger, M. (2014). It's a kind of magic—what self-reports can reveal about the phenomenology of insight problem solving. Frontiers in psychology, 5, 1408.
  12. ^ Kizilirmak, J. M., Schott, B. H., Thuerich, H., Sweeney-Reed, C. M., Richter, A., Folta-Schoofs, K., & Richardson-Klavehn, A. (2019). Learning of novel semantic relationships via sudden comprehension is associated with a hippocampus-independent network. Consciousness and cognition, 69, 113-132.
  13. ^ אברום תומר, ‏"יצירתיות בחלל חינוכי", השילוח, גיליון 14, אפריל 2019
  14. ^ Shen, W., Tong, Y., Li, F., Yuan, Y., Hommel, B., Liu, C., & Luo, J. (2018). Tracking the neurodynamics of insight: A meta-analysis of neuroimaging studies. Biological psychology, 138, 189-198.‏
  15. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם קוגניטיביים
  16. ^ Kounios, J., Fleck, J. I., Green, D. L., Payne, L., Stevenson, J. L., Bowden, E. M., & Jung-Beeman, M. (2008). The origins of insight in resting-state brain activity. Neuropsychologia, 46(1), 281-291.
  17. ^ 1 2 Shen, W., Tong, Y., Li, F., Yuan, Y., Hommel, B., Liu, C., & Luo, J. (2018). Tracking the neurodynamics of insight: A meta-analysis of neuroimaging studies. Biological psychology, 138, 189-198.
  18. ^ Jung-Beeman, M., Bowden, E. M., Haberman, J., Frymiare, J. L., Arambel-Liu, S., Greenblatt, R., ... & Kounios, J. (2004). Neural activity when people solve verbal problems with insight. PLoS biology, 2(4).
  19. ^ 1 2 Berridge, K. C., & Kringelbach, M. L. (2015). Pleasure systems in the brain. Neuron, 86(3), 646-664.
  20. ^ Marco-Pallarés, J., Münte, T. F., & Rodríguez-Fornells, A. (2015). The role of high-frequency oscillatory activity in reward processing and learning. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 49, 1-7.
  21. ^ Jung-Beeman, M. (2005). Bilateral brain processes for comprehending natural language. Trends in cognitive sciences, 9(11), 512-518.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תובנה&oldid=28312402"