לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "תובנה"

הוסרו 10 בתים ,  לפני שנה
החלפות (שנייה , מסוימ, לוויכוח, קוגניטיביים)
(החלפות (שנייה , מסוימ, לוויכוח, קוגניטיביים))
תּוֹבָנָה (ב[[אנגלית]]: Insight) היא תופעה [[הכרה|קוגניטיבית]] המתארת גיחה פתאומית ל[[מודעות]] של רעיון מקורי או לא טריוויאלי, נקודת מבט חדשה, מימוש או [[פתרון בעיות|פתרון של בעיה]] מסויימתמסוימת. גיחה זו מתרחשת באופן בדיד, בפעם אחת ובהקשרים מסויימיםמסוימים התחושה של גיחה זו מכונה "[[חוויית "אהא!"]]"{{הערה|Kounios, J., & Beeman, M. (2014). [https://www.annualreviews.org/doi/full/10.1146/annurev-psych-010213-115154 The cognitive neuroscience of insight]. Annual review of psychology, 65.|שם=קוניוס 2014}}, ומתוארת בביטוי "נפל האסימון". במקרים רבים תובנה מלווית בשינוי מחשבתי של ייצוג הבעיה ב[[דעת (מיינד)]]{{הערה|Danek, Amory H., Joshua Williams, and Jennifer Wiley. "Closing the gap: connecting sudden representational change to the subjective Aha! experience in insightful problem solving." Psychological research 84.1 (2020): 111-119.}}.
 
== היבטים קוגניטיביים והתנהגותיים ==
[[קובץ:Insight, response time and problem solving.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|[[תרשים כינור]] {{אנ|violin plot}} המתאר את זמן התגובה של נבדקים אשר פתרו אנגרמות באמצעות תובנה, או באמצעות פתירה בשלב אחרי שלב. ניתן לראות כי רוב הנבדקים אשר פתרו באמצעות תובנה עשו זאת מהר יותר מרוב הנבדקים אשר פתרו שלב אחרי שלב (Oh, Y. et al., 2020{{הערה||שם=או 2020}}).]]
לתובנה ישנם מספר היבטים קוגניטיביםקוגניטיביים המשפיעים על ביצוע המטלה. לדוגמה בממוצע פתרון של בעיה אשר נעשה באמצעות תובנה לוקח פחות זמן מאשר פתרון אותה הבעיה בצורה אנליטית{{הערה|Jung-Beeman, M., Bowden, E. M., Haberman, J., Frymiare, J. L., Arambel-Liu, S., Greenblatt, R., ... & Kounios, J. (2004). Neural activity when people solve verbal problems with insight. PLoS biology, 2(4).}}{{הערה|Jarosz, A. F., Colflesh, G. J., & Wiley, J. (2012). Uncorking the muse: Alcohol intoxication facilitates creative problem solving. Consciousness and Cognition, 21(1), 487-493.}}{{הערה||שם=או 2020}}, וישנם מחקרים אשר מצאו כי תובנה יכולה להקטין כמות של שגיאות במטלות מסויימותמסוימות{{הערה|Salvi, C., Bricolo, E., Kounios, J., Bowden, E., & Beeman, M. (2016). Insight solutions are correct more often than analytic solutions. Thinking & reasoning, 22(4), 443-460.}}. בנוסף, [[רגש|המצב הרגשי]] של האדם יכול השפיע גם הוא על התופעה. אנשים אשר נמצאים ב[[מצב רוח]] חיובי נוטים לפתור יותר שאלות באמצעות תובנה, ונוטים גם יותר לצדוק בתשובותיהם{{הערה|Isen, A. M., Daubman, K. A., & Nowicki, G. P. (1987). Positive affect facilitates creative problem solving. Journal of personality and social psychology, 52(6), 1122.}}{{הערה|Subramaniam, K., Kounios, J., Parrish, T. B., & Jung-Beeman, M. (2009). A brain mechanism for facilitation of insight by positive affect. Journal of cognitive neuroscience, 21(3), 415-432.}}. כמו כן, גם לתובנה עצמה השפעה על הרגש המייחדת תופעה זו מתהליכים קוגניטיביםקוגניטיביים אחרים. מלבד השפעות של רגש חיובי, לרגע התובנה מתלווה תחושה מהנה{{הערה|Gick, M. L., & Lockhart, R. S. (1995). Cognitive and affective components of insight. In R. J. Sternberg & J. E. Davidson (Eds.), The nature of insight (p. 197–228). The MIT Press.}}{{הערה|Danek, A. H., Fraps, T., von Müller, A., Grothe, B., & Öllinger, M. (2014). It's a kind of magic—what self-reports can reveal about the phenomenology of insight problem solving. Frontiers in psychology, 5, 1408.}}, מחקר שהתבצע בשנת 2014 על ידי חוקרים מ[[אוניברסיטת מינכן]] מצא כי התחושות הנפוצות ברגע של תובנה הן [[עונג|הנאה]], [[הפתעה]], הקלה, ודאות בתשובה הניתנת ופתאומיות{{הערה|Danek, A. H., Fraps, T., von Müller, A., Grothe, B., & Öllinger, M. (2014). It's a kind of magic—what self-reports can reveal about the phenomenology of insight problem solving. Frontiers in psychology, 5, 1408.}}. תחושות אלו יכולות להיות חלק ממנגנון [[מערכת החיזוק|תגמול]], אשר מ[[חיזוק|חזק]] [[התנהגות]] של [[יצירתיות|חשיבה יצירתית]], או של תוכן הקשור לתובנה שהתרחשה{{הערה||שם=או 2020}}{{הערה|Kizilirmak, J. M., Schott, B. H., Thuerich, H., Sweeney-Reed, C. M., Richter, A., Folta-Schoofs, K., & Richardson-Klavehn, A. (2019). Learning of novel semantic relationships via sudden comprehension is associated with a hippocampus-independent network. Consciousness and cognition, 69, 113-132.}}. בכוחו של מנגנון מבוסס תגמול להסביר מדוע אנשים רבים אוהבים לשחק משחקים אשר מעורבים בעירור תובנה כמו [[חידה|חידות]], [[סודוקו]] וכדומה, כמו גם מדוע אנשים רבים נמשכים ל[[מקצוע|משלחי יד]] המערבים חשיבה יצירתית המערבים למידה של תכנים מורכבים ופתרון בעיות כמו אומנות הנדסה עיצוב ומחקר מדעי{{הערה|Oh, Y., Chesebrough, C., Erickson, B., Zhang, F., & Kounios, J. (2020). An insight-related neural reward signal. NeuroImage, 116757.|שם=או 2020}}.
 
=== ארבעת השלבים של וואלאס ===
הסוציולוג [[גרהאם וואלאס]] {{אנ|Graham Wallas}} פרסם בשנת 1929 ארבעה שלבים אשר לדידו מהווים את הדרך ליצירת רעיון יצירתי{{הערה|Wallas, G. (1926). The art of thought.|שמאל=כן}}{{הערה|{{השילוח|אברום תומר|"יצירתיות בחלל חינוכי"|יצירתיות-בחלל-חינוכי|גיליון 14, אפריל 2019}}|שם=אברום}}, ו[[מטא אנליזה]] של רגע התובנה אשר פורסמה בשנת [[2018]] מצאה דפוס של פעילות מוחית אשר תואם לארבעת השלבים{{הערה|Shen, W., Tong, Y., Li, F., Yuan, Y., Hommel, B., Liu, C., & Luo, J. (2018). Tracking the neurodynamics of insight: A meta-analysis of neuroimaging studies. Biological psychology, 138, 189-198.}}.
 
* '''הכנה''': הבהרת המצב כולל ניסוח הבעיה, מחשבה על דרישות לפתרון טוב, איסוף וסקירת נתונים רלוונטיים.
* '''[[אינקובציה של רגשות|דגירה]]''': תקופת פעילות מנטלית תת-הכרתית המתרחשת בזמן שהחושב עסוק בפעילות אחרת כלשהי העוסקת בפתרון השאלה.
* '''אימות''': בחירת ואימות הפתרון (בדיקת היתכנות).
 
התיאוריה ספגה במהלך השנים ביקורות רבות{{הערה|Weisberg, R. (1986). Creativity: Genius and other myths. WH Freeman/Times Books/Henry Holt & Co.|שמאל=כן}}{{הערה|Metcalfe, J., & Wiebe, D. (1987). Intuition in insight and noninsight problem solving. Memory & cognition, 15(3), 238-246.|שמאל=כן}}{{הערה|Medin, D. L., Ross, B. H., & Markman, A. B. (2005). Cognitive Psychology. (4th ed.) New York: wiley pages 421-449|שם=}} והופעת השלבים כחלק מתהליך היצירתיות היא דבר הנתון לויכוחלוויכוח עד היום.
 
== אלקטרופיזיולוגיה של התובנה ==
[[קובץ:Insight and EEG.jpg|ממוזער|363x363 פיקסלים|גלי המוח המופיעים באופן מובהק המופיעים בתהליך התובנה במהלך מטלת פתרון אנגרמות ממוקמים מעל ציר זמן אשר תחילתו כשניהכשנייה לפני לחיצת כפתור המעידה על פתרון האנגרמה. תמונות המופיעות בכחול מתארות פעילות מוחית המופיעה כאשר מתרחשת תובנה. תמונת באדום מתארות פעילות אשר נמצאת קשורה לתגמול ביחס ישר, ותמונות ירוקות מתארות פעילות אשר נמצאות ביחס הפוך לתגמול. כמו כן מופיעה בהגדלה הפעילות המוחית הסמוכה לרגע התובנה(Oh, Y. et al., 2020{{הערה||שם=או 2020}}).]]
כאשר אדם מגיע לתובנה מתרחש מעבר [[יון|יונים]] ב[[מוח|מוחו]]ו אשר משפיע על ה[[שדה חשמלי|שדה החשמלי]] הסמוך ל[[קרקפת]]. השפעה זו נותנת למדידה באמצעות [[אלקטרואנצפלוגרם]] (EEG), מכשיר המשתמש באלקטרודות על מנת למדוד שינויים מזעריים של ה[[מתח חשמלי|מתח החשמלי]] על הקרקפת. לרוב המכשיר יולבש על נבדק בעודו מבצע מטלה המביאה לתובנה כמו פתרון [[אנגרמה|אנגרמות]] כאשר לנבדק ישנו פתרון הוא נדרש ללחוץ על כפתור{{הערה|Kounios, J., Fleck, J. I., Green, D. L., Payne, L., Stevenson, J. L., Bowden, E. M., & Jung-Beeman, M. (2008). The origins of insight in resting-state brain activity. Neuropsychologia, 46(1), 281-291.}}{{הערה||שם=או 2020}}. הרישום שמספק ה-EEG יושווה לרישום המופק מפעילות מוחית של נבדק המבצע מטלה דומה אך שאינה מעוררת תובנה. את הסיגנל המתקבל מן ה-EEG נהוג לפרק ל[[תדירות|תדרים]] המרכיבים אותו באמצעות [[התמרת פוריה]].
 
=== גלים המופיעים כמה רגעים לפני התובנה ===
במטלת פתרון אנגרמות לפני הופעת התובנה נמצאת פעילות של גלי תטא (4 הרץ) ובטא (16–19 ​הרץ). פעילות גלי הטא משוערת כמבטאת תהליך עיבוד של פיסות מידע קטנות, והשארתם ב[[זיכרון עבודה]]. מקור פעילות גלי הבטא המשוער הוא בין היתר באזורי [[פיתול החגורה]] ובחלקו התחתון של קדמת המוח{{הערה|Shen, W., Tong, Y., Li, F., Yuan, Y., Hommel, B., Liu, C., & Luo, J. (2018). Tracking the neurodynamics of insight: A meta-analysis of neuroimaging studies. Biological psychology, 138, 189-198.|שם=שן 2018}}. פעילות בפיתול החגורה משוערת כמבטאת תיווך בין תהליכים פנימיים המתחרים זה בזה, דיכוי מחשבות לא רלוונטיות לבעיה והכנה להסטת קשב, הפעילות ב[[האונה המצחית|אזורים המצחיים]] משוערת כמבטאת תהליכי [[קבלת החלטות|בחירה]] בין אפשרויות, המאפשרת שליפה של פתרון נכון מה[[זיכרון לטווח ארוך]].
 
=== גלים המופיעים בזמן התובנה ===
 
=== גלים המופיעים לאחר התובנה ===
לאחר רגע התובנה מופיע קלסטר של גלי בטא גבוהיים/ גלי גמא נמוכים ( 30–33 ​הרץ) באזורים קדמיים של [[קליפת המוח הקדם-מצחית]] בולטת במיוחד פעילות באזור ה-[[קליפת המוח הארובתית-מצחית|OFC]], אזור המשתתף ברשת התגמול ונחשב כמקשר בין גירויים לערך תגמולי ספציפי{{הערה|Berridge, K. C., & Kringelbach, M. L. (2015). Pleasure systems in the brain. Neuron, 86(3), 646-664.|שם=ברידג' 2015}}. אזור זה מקבל עצבוב מבוסס [[דופמין]] מה[[סטריאטום]] ומגרעינים נוספים ב[[מוח הביניים]], המעורבים ב[[למידה]] מבוססת תגמול ובפעילות מוכוונת מטרה{{הערה||שם=ברידג' 2015}}. חלק מפעילות זו הייתה ביחס ישר לרמת הרגישות של האנשים לתגמול{{הערה||שם=או 2020}}, ובנוסף תדר הגלים שנמצאו נפוץ בפעילות קשורת תגמול, בפרט תגמול לא צפוי{{הערה|Marco-Pallarés, J., Münte, T. F., & Rodríguez-Fornells, A. (2015). The role of high-frequency oscillatory activity in reward processing and learning. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 49, 1-7.}}. סמיכות הזמנים בין הפריצה למודעות לבין סיגנל התגמול מעיד על כך שאין התגמול מגיע כתוצאה ממודעות לפתרון, אלא מעוררת על ידי מנגנון התובנה עצמו{{הערה||שם=או 2020}}.
 
לבסוף, מופיע פרץ מאוחר של גלי גמא אשר מקורו משוער ב-[[MFG]] וב-[[הפיתול המצחי התחתון|IFG]]. פעילות זו כבר נמצאת כחלק מלחיצת הכפתור של נבדקים המעידה על שסיימו את המטלה. ייתכן כי פעילות זו היא בדיקה מחודשת שהפתרון שעלה דרך תובנה אכן מתאים{{הערה||שם=או 2020}}{{הערה|Jung-Beeman, M. (2005). Bilateral brain processes for comprehending natural language. Trends in cognitive sciences, 9(11), 512-518.}}{{הערה||שם=שן 2018}}.