תיקון קוראים

תיקון קוראים (או תיקון סופרים) הוא ספר כרוך ומודפס בו נמצאים טקסטים הנקראים במקור ממגילת קלף או מספר תורה שנכתבו על ידי סופר סת"ם. תיקון הקוראים מחולק לשתי עמודות: בראשונה מצוי הטקסט בפונט ובאופן שבו הוא נכתב על ידי סופר הסת"ם על ספר התורה או המגילה המקוריים; העמודה השנייה היא תעתיק של אותו הטקסט הכולל ניקוד, טעמים, וחלוקה לפרקים ולפסוקים.

דף דוגמה מפרשת וירא בתיקון קוראים

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הספר נקרא פעם תיקון סופרים, מכיוון שהוא נועד עבור סופרי סת"ם הבאים לכתוב ספר תורה. בכתיבת ספר תורה ישנם כללים רבים אשר חריגה מהם עלולה לפסול את ספר התורה -בכל הנוגע לעימוד, למספר האותיות שבכל עמודה, לפרשות הפתוחות והסתומות (המרווחים שבאמצע הטקסט בין עניין לעניין), וכן לנוסח האותיות המדויק. על כן משתמשים הסופרים בתיקון הסופרים כ"אב נוסח" מוגה ומדויק, שאותו הם מעתיקים בשלמות. "תיקון סופרים" מכיל את הנוסח של התורה ללא ניקוד או טעמים, ועבור הקוראים, הוציאו אותו לאור בצירוף המקרא המנוקד ועם טעמים, שיעשו בו שימוש להכנת הקריאה.

תיקון קוראים, הוא למעשה כלי דידקטי לימודי ללימוד קריאה בתורה. תיקון הקוראים נועד לגשר על הבעייתיות שבקריאת הטקסט מספר התורה באופן הנכון שכן בספר התורה אין ניקוד או טעמים, והקורא צריך לזכור אותם בקוראו בתורה. בצורת העימוד בתיקון הקוראים, המביאה גם את הטקסט כפי שהוא מופיע בספר התורה, יכול הקורא להתכונן אליה ולנסות את זכרונו בקריאה בעמודה זו. העמודה המנוקדת ובעלת הטעמים מאפשרת לקורא לבחון את נכונות קריאתו ולזכור את הניקוד וההטעמה הראויים לכל מילה.

תיקון קוראים הנפוץ משנת תש"ל הוא רמ"ה עמודים. אמנם קדמו לו תיקון רמ"ח עמודים, עם 42 שורות לכל עמוד, אשר נמצא בשימוש בקרב קהילות רבות, בפרט בחסידות בעלז; תיקון רט"ו עמודים, עם 48 שורות; תיקון קע"ג עמודים אשר היה נהוג בקהילות רבות באשכנז, עם 60 שורות; תיקון רס"ד עמודים, עם 42 שורות; תיקון תימני רכ"ו עמודים, עם 51 שורות.

ישנן מהדורות רבות של תיקוני קוראים וסופרים, שההבדל כמעט היחיד ביניהן הוא שינויים גרפיים שוליים והגופן של האותיות המצויות בתעתיק, שכן ישנם הבדלים בצורת האותיות שבהן נכתב ספר התורה בין העדות השונות.

יש אף מספר מועט ביותר של מחלוקות בטעמים ובהטעמה בין הרבנים וכל תיקון קוראים הוא לפי אחת הדעות, כך לדוגמה המילה "האוהלה" (כתיב האהלה), לפי דעה אחת היא מלעיל ולפי שנייה מלרע.

ראו גם

• קריאה בתורה
• טעמי המקרא

קישורים חיצוניים

• תיקון קוראים באתר מכון ממרא. המילים מופיעות ללא ניקוד וטעמים למעט מילה שסמן העכבר נמצא מעליה.
• מקראות גדולות הכתר עם תיקון קוראים