צירות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 89.139.187.147 (שיחה) לעריכה האחרונה של Yarkor
CalcifyWeaver (שיחה | תרומות)
הסרת קישורים עודפים
שורה 1: שורה 1:
'''צירות''' (ב[[אנגלית]]: '''Legation''') הוא מושג ב[[דיפלומטיה]] המתאר נציגות דיפלומטית בדרגה נמוכה מ[[שגרירות]]. בראשה עומד נציג דיפלומטי בדרג ציר (ב[[אנגלית]]: Minister). ציר העומד בראש צירות מכונה "שליח מיוחד וציר מוסמך" (באנגלית: Envoy Extraordinary and Minister Plenipotentiary) והוא מגיש [[כתב האמנה]] ל[[ראש מדינה|ראש המדינה]] שאליה נשלח.
'''צירות''' (ב[[אנגלית]]: '''Legation''') הוא מושג ב[[דיפלומטיה]] המתאר נציגות דיפלומטית בדרגה נמוכה מ[[שגרירות]]. בראשה עומד נציג דיפלומטי בדרג ציר (באנגלית: Minister). ציר העומד בראש צירות מכונה "שליח מיוחד וציר מוסמך" (באנגלית: Envoy Extraordinary and Minister Plenipotentiary) והוא מגיש [[כתב האמנה]] ל[[ראש מדינה|ראש המדינה]] שאליה נשלח.


במהלך [[המאה ה-19]] ובשנים הראשונות של [[המאה ה-20]] היו רוב הנציגויות הדיפלומטיות בעולם צירויות. ההבחנה בין צירות לשגרירות כמעט ונעלמה מהעולם לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר רוב משרדי הנציגויות הדיפלומטיות הפכו לשגרירויות או ל[[נציב עליון|נציבות עליונה]].
במהלך [[המאה ה-19]] ובשנים הראשונות של [[המאה ה-20]] היו רוב הנציגויות הדיפלומטיות בעולם צירויות. ההבחנה בין צירות לשגרירות כמעט ונעלמה מהעולם לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר רוב משרדי הנציגויות הדיפלומטיות הפכו לשגרירויות או ל[[נציב עליון|נציבות עליונה]].

גרסה מ־14:48, 16 ביוני 2020

צירותאנגלית: Legation) הוא מושג בדיפלומטיה המתאר נציגות דיפלומטית בדרגה נמוכה משגרירות. בראשה עומד נציג דיפלומטי בדרג ציר (באנגלית: Minister). ציר העומד בראש צירות מכונה "שליח מיוחד וציר מוסמך" (באנגלית: Envoy Extraordinary and Minister Plenipotentiary) והוא מגיש כתב האמנה לראש המדינה שאליה נשלח.

במהלך המאה ה-19 ובשנים הראשונות של המאה ה-20 היו רוב הנציגויות הדיפלומטיות בעולם צירויות. ההבחנה בין צירות לשגרירות כמעט ונעלמה מהעולם לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר רוב משרדי הנציגויות הדיפלומטיות הפכו לשגרירויות או לנציבות עליונה.

צירויות ישראל

הנציגויות הדיפלומטיות הראשונות שפתחה מדינת ישראל ברחבי העולם לאחר הקמתה היו צירויות ולא שגרירויות, וזאת מטעמי צניעות. המלצה ברוח זו הופיעה במסמך "קווים למבנה שירות החוץ של המדינה היהודית" שהכינו חניכי המוסד להשתלמות והוגש לוועדת המצב בינואר 1949. במהלך השנים שודרגו כל הצירויות של ישראל לשגרירויות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.