מאיר מאזוז – הבדלי גרסאות

**הרב מאיר ניסים מאזוז**
**מאיר ניסים מאזוז**
לידה	27 במרץ 1945 (בן 79); י"ג בניסן ה'תש"ה; תוניס
כינוי	נאמ"ן ס"ט
מדינה	ישראל
מקום פעילות	בני ברק
תחומי עיסוק	פוסק ספרדי, ראש ישיבת כיסא רחמים
רבותיו	הרב דוד ברדא, הרב מצליח מאזוז, הרב אליהו בוחבוט
תלמידיו	הרב משה לוי, הרב חיים אמסלם
חיבוריו	שו"ת בית נאמן, אסף המזכיר, ארים נסי, דרכי העיון, דרכי הלימוד ועוד
אב	מצליח מאזוז

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־04:25, 30 ביוני 2020

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הרב מאיר ניסים מאזוז (מכונה נאמ"ן;^[1] נולד בי"ג בניסן ה'תש"ה, 27 במרץ 1945) הוא פוסק ספרדי, ראש "ישיבת כסא רחמים" ומוסדותיה בבני ברק. מדצמבר 2014 הוא גם מנהיגה הרוחני של מפלגת "יחד - העם איתנו" שבראשות אלי ישי.

ביוגרפיה

נולד בתוניס לרב מצליח מאזוז, שהיה דיין, ממנהיגי יהדות תוניסיה, ומייסד "ישיבת כסא רחמים" שם, ולכמסאנה לבית מאזוז. למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב יצחק בוחניך.^[2] כן למד גם אצל הרב יוסף סוסו הכהן.^[3] בגיל 17 החל ללמד בישיבת "אוהל יוסף ויצחק" של חב"ד בתוניס. נישא לאסתר לואיזה, ולהם שלושה בנים ושלוש בנות. לאחר שאביו נרצח על ידי מתנקש מוסלמי בשנת ה'תשל"א (1971), עלו הוא ואחיו הרבנים צמח ורחמים לישראל ובאותה שנה הקימו בבני ברק את "ישיבת כיסא רחמים".

מוסדות הישיבה כוללים תלמודי תורה בית ספר לבנות וסמינר עטרת רחל, בבני ברק ירושלים, אלעד, עמנואל, בת ים, עכו ועוד. במוסדות לומדים כאלף וחמש מאות תלמידים^[^{דרוש מקור]}. ב-1977 הקימו האחים את "מכון הרב מצליח" המוציא לאור סידורי תפילה, תהילים, תיקון קוראים לפי שיטת הדקדוק והנוסח של הרב מאזוז, וכן ספרים תורניים של רבנים ספרדים. מדי שנה מקיימים מוסדותיו הילולה גדולה לזכר אביו הרב מצליח מאזוז. בשנת 2017 השתתפו באירוע כ-8000 איש.^[4]

משנת 2015 מוסר הרב מאזוז שיעורים שבועיים ברדיו קול ברמה. בינואר 2017 הודיע על הפסקת השיעורים בעקבות הטרדות שהוא חווה בשל תוכן שיעוריו.^[5] בהמשך הודיע על חידוש השיעור, לאור התמיכה שקיבל מישראל ומחוצה לה. סיכום השיעור מופץ מדי שבוע בעלון "בית נאמן".^[6]

משנתו החינוכית וההלכתית

גולת הכותרת של מפעלו החינוכי היא הנחלת שיטת העיון התוניסאי בלימוד הגמרא. על שיטה זו פרסם מאמרים רבים, שהראשונים שבהם רוכזו בשנות ה-80 על ידי הרב חיים אמסלם (לימים חבר הכנסת מטעם מפלגת ש"ס) בחוברת בשם "דרכי העיון".

הרב מאזוז מקפיד מאוד על ההברה הספרדית המדויקת של אותיות השפה העברית, בעיקר בתפילה ובלימוד התורה, ומנסה להנחיל ולשמר אותה בשיעוריו ובספריו. בניגוד למקובל כמעט בכל הקהילות הספרדיות, מאמץ הרב מאזוז את שיטתו של הרב שאול הכהן (שהיה אב בית דין האי ג'רבה), שלפיה נוסח התפילה צריך להיות על פי כללי לשון המקרא (בדרך דומה לנוסח שתוקן על ידי המדקדקים ביהדות אשכנז בדורות האחרונים). כך לדוגמה פסק הרב מאזוז שיש לברך "בורא פרי הגָּפן" (בקמץ, כצורת הפסק) בניגוד למסורת המקובלת "הגֶּפן", וכן שיש לקרוא את הכ"ף לנוכח בקמץ (מטובךָ, בתורתךָ) בניגוד למקובל אצל הספרדים (מטובָךְ, בתורתָךְ).^[7] למהדורה החדשה של ספר לחם הבכורים (ספרו של רבי שאול כהן בדקדוק) מצורפות הערותיו של הרב מאזוז.

הרב מאזוז חידש מספר כללים בדקדוק כחלק מעיסוקו הרב בלשון. כך לדוגמה חידש שכפי שיש "מלעיל נסוג אחור" יש גם לפעמים "מלרע נסוג קדים".^[8]

הרב מאזוז מעודד בקיאות בתנ"ך, משתמש בטקסט התנ"כי להוכחות דקדוקיות וסגנוניות ולפענוח מקורות לפיוטים ולטקסטים רבניים מליציים, ומשלב קטעי פסוקים מן התנ"ך בכתיבתו. מכתביו ניכרת חיבתו למפרשיו הראשונים של התנ"ך ובפרט לרבי אברהם אבן עזרא^[^{דרוש מקור]}. לא פעם מתח ביקורת^[^{דרוש מקור]} על התדלדלות הבקיאות בתנ"ך (בפרט בקרב החרדים).

לרב מאזוז ידיעות רבות בפיוט, ובפרט בפיוטי ימי הביניים בספרד. הוא מוצא בפיוט הוכחות לנכונות המבטא הספרדי. כך למשל, חריזה של קמץ ופתח מעידה לדידו שהקמץ אינו נקרא כהגייה האשכנזית והתימנית כ-O; חריזה של צר ונתבצר מוכיחה שנתבצר מנוקד בפתח בצד"י ולא בצירי.^[9] הוא מגיה לעיתים טקסטים על פי המשקל, בפרט בפיוטים שהודפסו בסדרת המחזורים "איש מצליח" שתחת פיקוחו האישי ובקינות לתשעה באב. בנעוריו חיבר פירוש מקיף לפיוטו של ר' יהודה הלוי "מי כמוך", הכולל מלבד פירוש העניין גם מקורות מהתנ"ך (ללא קונקורדנציה, על פי עדותו) והערות בדקדוק.

הגהותיו של הרב מאזוז לנוסח התפילה הודפסו בסידור "איש מצליח", ובסופו הובאו להן נימוקים בקונטרס "לאוקמי גרסה". נמתחה ביקורת על גישתו, הן מהצד הספרדי המסורתי, שדבק במסורת נוסח התפילה המקובל, והן מהצד המחקרי, בטענה כי לשון התפילה אינה לשון המקרא אלא שילוב בין לשון המקרא ללשון חכמים.^[10] בתחילת "איש מצליח" מהדורות שלישית ורביעית הודפסו הסכמות מגדולי הרבנים המחזקים את ידיו.

ספרו "סֹלֶת נקיה" (הוצאת אורלי, תל אביב, התשד"מ) עוסק בהלכות לוח השנה העברי. השלמות ותיקונים לספר האמור הודפסו בספר "בינה לעיתים", מהד' "מכון הרב מצליח".

ביחס לשמירת מנהגים של קהילות הגולה (ובפרט של יהדות ג'רבה) בארץ ישראל נוקט הרב מאזוז עמדת ביניים – בין דעתו של הרב עובדיה יוסף מחד, הסבור שבכל עניין יש ללכת אחר דעת מרן ומנהג ארץ ישראל, לבין עמדתם של רבנים צפון-אפריקאיים אחרים מאידך, כדוגמת הרב שלום משאש, שסבר שאין לשנות כלל ממנהגי הגולה. עמדת הרב מאזוז היא שכאשר מרן מחמיר יותר מהמנהג בחו"ל או שיש חשש ברכה לבטלה (כדוגמת ברכה על הלל בראש חודש) יש לנהוג כדעת מרן, על אף שמחוץ לארץ הקלו; וכאשר המנהג בחו"ל היה לחומרה, יש לבחון אם היא חומרה יתרה ואז ניתן להקל ובפרט אם היא חומרה שמביאה לידי קולא. ביתר העניינים יש לשמור על המנהג.^[11]

הרב מאזוז אינו נרתע מחידושים הלכתיים שאינם מקובלים בציבור החרדי. דוגמה לכך היא פסיקתו ההלכתית להטיל פתיל תכלת, הצבוע מארגמון קהה קוצים, בציצית. בעבר נהג כך בשבתות, וכיום גם בימי חול.^[12] הוא מורה שלא לומר תחנון ביום ירושלים, אך גם אינו נוהג לומר הלל ביום זה^[13] או ביום העצמאות.^[14]

הרב מאזוז שימש כאב בית הדין לענייני ממונות "משפט צדק" שעל ידי ישיבת כסא רחמים, ועתה הוא מכהן בו רק לצורך מקרים קשים ומורכבים. הוא פוסק גם בשאר מקצועות התורה בשו"ת ומכתבים. כאלף שאלות ותשובות קצרות שלו יצאו בספר מקור נאמן בשנת תש"ע. שיטתו בהלכות שבת היא להחמיר במקום שתיתכן פירצה.^[15] אחת מפסיקותיו הבולטות היא ההכרזה שדעתו של רבנו תם בזמן צאת הכוכבים אינה להלכה משום שאינה מתאימה למציאות בארץ ישראל.^[16]

בתקופת ההתנתקות מגוש קטיף השתתף בהפגנות הימין, והצטרף במכתב לפסיקת ועד רבני יש"ע בעד סירוב פקודה. נתן הסכמה לחוברת מאת הרב שאול בר-אילן בשם "כפתור הפלא" המונה את האיסורים הכלולים בגירוש יהודים מבתיהם. הוא תקף גם את פינוי עמונה.^[17]

בעקבות התפרצות נגיף קורונה-ווהאן אמר שהנגיף לא יגיע לישראל, "כי אנחנו מקפידים על דברי התורה בנטילת הידיים ובשאר מצוות”.^[18] כאשר התברר שיש חולים במחלה גם בישראל, הסביר שזהו עונש על מצעדי הגאווה.^[19]^[20]

מספריו

שו"ת בית נאמן - שאלות ותשובות בהלכה
חומש בית נאמן - חידושים על התורה (ב' כרכים על בראשית)
שו"ת מקור נאמן - שאלות ותשובות קצרות בהלכה, בהשקפה ועוד, ב' חלקים
ארים ניסי (ג"ח) - על מסכת יבמות כולל מבוא רחב על אופן ההגהות הנכון. על מסכת גיטין, כולל מבוא רחב על דרכם של רש"י והרמב"ם, ועל מסכת בבא מציעא.
לא תשיך - על פרק איזהו נשך (מסכת בבא מציעא)
חידושים על מסכת קידושין - נדפסו בספר הזיכרון 'עט הזמיר'
אמת קנה - חידושים על תהילים
אסף המזכיר - קונטרס המערכות, מערכות וכללים לפי סדר אלף בית
קובץ מאמרים - מאמרי השקפה ומוסר
ה' נסי - על הגדה של פסח
סנסן ליאיר - על פורים
סלת נקיה - על קידוש החודש
דרכי העיון (מאמרים בשיטת הלימוד) - על שיטת העיון הספרדית, וכן קונטרס דרכי הלימוד
הגהות והערות על תרגום אונקלוס לתורה המכונות גם הם "לאוקמי גרסה"
לאוקמי גרסא - הגהות והערות על סדר התפילה
שואל ומשיב - שאלות ותשובות שנועדו ללמד את דרך כתיבת השו"ת. פורסם כמדור בירחון "אור תורה".
שרשים ומסורת ביהדות תוניסיה
שלשה ספרים נפתחים - ספר על פרק כירה במסכת שבת, המכיל שלשה חלקים: בית נאמן - חידושי הרב מאיר מאזוז על הפרק, 'מנוחת אהבה' - חידושי הרב משה לוי על הפרק, ו"וסמך ידו" - חידושי משגיח הישיבה הרב מיכאל סיגרון יבדלחט"א על הפרק.
מגדולי ישראל - אסופת מאמרים בתולדות גדולי ישראל ושיטתם בהלכה ובלימוד, מהראשונים ועד אחרוני זמננו, ד' חלקים, תשע"ו-תשע"ח
כסא המלך - חידושים על הרמב"ם

כמו כן פרסם מאמרים, שו"ת והערות רבות בירחון "אור תורה" שמוציאה לאור ישיבתו.

פוליטיקה

בחשוון ה'תשנ"ד (נובמבר 1993) ייסד מפלגה מוניציפלית בבני ברק בשם מפלגת הן, שזכתה לשלושה מושבים בעירייה.

מדצמבר 2014, לאחר פרישתו של אלי ישי ממפלגת ש"ס, הוא מנהיגה הרוחני של מפלגת "יחד - העם איתנו" בראשותו של ישי. בבחירות 2015 המפלגה לא עברה את אחוז החסימה ובבחירות לכנסת ה-21 (2019) המפלגה נרשמה אך פרשה קודם לבחירות והודיעה על תמיכה ביהדות התורה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מאיר מאזוז בוויקישיתוף

שו"ת של הרב מאזוז ורבנים נוספים, באתר ישיבת כיסא רחמים
שיעורו השבועי בפרשת שבוע בשידור חי באתר ישיבת כסא רחמים.
רשימת המאמרים של הרב מאיר מאזוז, באתר רמבי"ש

כתבות

ראיון עם הרב מזוז, וראיון נוסף באתר ישיבת כסא רחמים
תבנית:בשבע
יוסי זילברמן (החדשות), ‏הרב מאזוז: האשכנזים איבדו מסורת של דורות, באתר ‏מאקו‏, 16 במרץ 2011
מנדי גרוזמן, המרן החדש: מי אתה, הרב מאיר מאזוז?, באתר nrg‏, 1 בינואר 2015
יאיר אטינגר, מזרחי, לאומני וחרדי: הרב שמרד בש"ס וייסד את "יחד", באתר הארץ, 5 במרץ 2015
אברמי פרלשטיין, יושב על כסא רחמים: ניחום אבלים אצל הגר"מ מאזוז, באתר בחדרי חרדים, 20 בנובמבר 2017

הערות שוליים

^ המבוסס על חתימתו: 'נאמ"ן' ראשי תבות נאום אנכי מאיר ניסים".
^ הרב בוחניך סבל לימים משיתוק והובא לארץ, לבית החולים "מלבן" בבני ברק, ונפטר בכ"ו בשבט ה'תשל"ה בגיל שישים. הוא חיבר ספר "ויאמר יצחק" על הגמרא והשולחן ערוך, ודרושים, וספר "בני חי" לזכר בנו הרב חיים. הרב מאזוז סייע בהכנת ספרו "ויאמר יצחק" עוד בחייו, והוא יצא לאור לימים בג'רבא (בית נאמן שם, אות ז)
^ בית נאמן, גיליון 67, פרשת שלח, הערה 5 (פה)
^ בשנת 2017 באתר קולות
^ שמעון כהן, הרב אמסלם לרב מאזוז: אל תיכנע להם, 8 בינואר 2017, ערוץ 7
^ העלונים בעבר
^ עקב ההתנגדות שעוררה דרך זו בקרב הספרדים, שילב אחיו, הרב צמח מאזוז, במהדורות המאוחרות של סידורו גם את אפשרות הניקוד לפי המסורת המקובלת, בסוגריים. עם זאת, במהדורה החדשה של המחזור ליום הכיפורים שנערכה על ידי הרב מאיר מאזוז לבדו, לא הוכנס חידוש זה.
^ הכלל מובא בירחון אור תורה שנת תשמ"ו, עמוד תנו. לדוגמה: "אשר זדו עליהם", המלה "זדו" מלרע ולא מלעיל, כיון שבמילה "אשר" ההטעמה בהברה האחרונה.
^ טענות נוספות שלו: קריאת המילה "גברא" בגמרא היא בפתח תחת הגימל, ולא בקיבוץ כמנהג המקרא והתימנים, שכן אין בשום מקום בגמרא (בנוסחים שלנו) גוברא בתוספת אות ו'. כמו כן הוא טוען שבשמו של האמורא רב ביבי נקודה הב' השנייה בצירי ולא בפתח, שכן אין בשום מקום בגמרא ביבאי בתוספת אות א, כמנהג בשמות מקבילים כמו שמאי זכאי וכדומה.
^ ראו למשל את הביקורת שנמתחה עליו בהוצאה החדשה של הספר "לוח ארש" של היעב"ץ.
^ הרב מאזוז פורש את שיטתו בהקדמתו לספר "ברית כהונה" של הרב כלפון משה הכהן (ספר על מנהגי יהדות ג'רבה).
^ עלון בית נאמן גיליון 17 אות יא
^ עלון בית נאמן, גיליון 64, אות יח
^ גיליון 61 אות כא
^ פרש את שיטתו זו בהקדמה למשנה ברורה חלק ג' עם הערות איש מצליח.
^ במאמר המצורף למשנה ברורה ח"ג עם הערות איש מצליח.
^ הרב מאזוז מזהיר מפינוי עמונה, באתר ערוץ 7, 17 בדצמבר 2016
^ יוסף גרינבוים, הגר”מ מאזוז: נגיף הקורונה יסתובב בעולם, לא יגיע לארץ ישראל, באתר חרדים10, 15 בפברואר 2020
^ אליהו גליל, הרב מאזוז על הקורונה: בגלל ההומואים, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2020
^ הרב מאיר מאזוז: "קורונה - עונש מאלוהים על מצעדי הגאווה", באתר mako, ‏2020-03-09

[1] המבוסס על חתימתו: 'נאמ"ן' ראשי תבות נאום אנכי מאיר ניסים".

[2] הרב בוחניך סבל לימים משיתוק והובא לארץ, לבית החולים "מלבן" בבני ברק, ונפטר בכ"ו בשבט ה'תשל"ה בגיל שישים. הוא חיבר ספר "ויאמר יצחק" על הגמרא והשולחן ערוך, ודרושים, וספר "בני חי" לזכר בנו הרב חיים. הרב מאזוז סייע בהכנת ספרו "ויאמר יצחק" עוד בחייו, והוא יצא לאור לימים בג'רבא (בית נאמן שם, אות ז)

[3] בית נאמן, גיליון 67, פרשת שלח, הערה 5 (פה)

[4] בשנת 2017 באתר קולות

[5] שמעון כהן, הרב אמסלם לרב מאזוז: אל תיכנע להם, 8 בינואר 2017, ערוץ 7

[6] העלונים בעבר

[7] עקב ההתנגדות שעוררה דרך זו בקרב הספרדים, שילב אחיו, הרב צמח מאזוז, במהדורות המאוחרות של סידורו גם את אפשרות הניקוד לפי המסורת המקובלת, בסוגריים. עם זאת, במהדורה החדשה של המחזור ליום הכיפורים שנערכה על ידי הרב מאיר מאזוז לבדו, לא הוכנס חידוש זה.

[8] הכלל מובא בירחון אור תורה שנת תשמ"ו, עמוד תנו. לדוגמה: "אשר זדו עליהם", המלה "זדו" מלרע ולא מלעיל, כיון שבמילה "אשר" ההטעמה בהברה האחרונה.

[9] טענות נוספות שלו: קריאת המילה "גברא" בגמרא היא בפתח תחת הגימל, ולא בקיבוץ כמנהג המקרא והתימנים, שכן אין בשום מקום בגמרא (בנוסחים שלנו) גוברא בתוספת אות ו'. כמו כן הוא טוען שבשמו של האמורא רב ביבי נקודה הב' השנייה בצירי ולא בפתח, שכן אין בשום מקום בגמרא ביבאי בתוספת אות א, כמנהג בשמות מקבילים כמו שמאי זכאי וכדומה.

[10] ראו למשל את הביקורת שנמתחה עליו בהוצאה החדשה של הספר "לוח ארש" של היעב"ץ.

[11] הרב מאזוז פורש את שיטתו בהקדמתו לספר "ברית כהונה" של הרב כלפון משה הכהן (ספר על מנהגי יהדות ג'רבה).

[12] עלון בית נאמן גיליון 17 אות יא

[13] עלון בית נאמן, גיליון 64, אות יח

[14] גיליון 61 אות כא

[15] פרש את שיטתו זו בהקדמה למשנה ברורה חלק ג' עם הערות איש מצליח.

[16] במאמר המצורף למשנה ברורה ח"ג עם הערות איש מצליח.

[17] הרב מאזוז מזהיר מפינוי עמונה, באתר ערוץ 7, 17 בדצמבר 2016

[18] יוסף גרינבוים, הגר”מ מאזוז: נגיף הקורונה יסתובב בעולם, לא יגיע לארץ ישראל, באתר חרדים10, 15 בפברואר 2020

[19] אליהו גליל, הרב מאזוז על הקורונה: בגלל ההומואים, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2020

[20] הרב מאיר מאזוז: "קורונה - עונש מאלוהים על מצעדי הגאווה", באתר mako, ‏2020-03-09

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

@@ שורה 33: / שורה 33: @@
 ==ביוגרפיה==
 [[קובץ:מנחם זיידה עם הרב מאזוז.jpg|ממוזער|הרב מאיר מזוז עם [[אלי ישי]] (עומד משמאל)]]
-מאיר מאזוז נולד ב[[תוניס]] לרב [[מצליח מאזוז]], שהיה [[דיין (משפט עברי)|דיין]], ממנהיגי [[יהדות תוניסיה]], ומייסד "ישיבת כסא רחמים" שם, ולכמסאנה לבית מאזוז. למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב יצחק בוחניך.{{הערה|הרב בוחניך סבל לימים מ[[שיתוק]] והובא לארץ, לבית החולים "מלבן" ב[[בני ברק]], ונפטר בכ"ו בשבט ה'תשל"ה בגיל שישים. הוא חיבר ספר "ויאמר יצחק" על הגמרא והשולחן ערוך, ודרושים, וספר "בני חי" לזכר בנו הרב חיים. הרב מאזוז סייע בהכנת ספרו "ויאמר יצחק" עוד בחייו, והוא יצא לאור לימים בג'רבא (בית נאמן שם, אות ז)}} כן למד גם אצל הרב [[יוסף סוסו הכהן]].{{הערה|בית נאמן, גיליון 67, פרשת שלח, הערה 5 ([https://drive.google.com/file/d/0B-Z_g7PwEuDNTVRkbEd5TTNBUFk/view פה])}} בגיל 17 החל ללמד בישיבת "אוהל יוסף ויצחק" של [[חב"ד]] בתוניס. נישא לאסתר לואיזה, ולהם שלושה בנים ושלוש בנות. לאחר שאביו נרצח על ידי מתנקש [[מוסלמי]] בשנת [[ה'תשל"א]] ([[1971]]), [[עלייה לארץ ישראל|עלו]] הוא ואחיו הרבנים [[צמח מאזוז|צמח]] ורחמים ל[[ישראל]] ובאותה שנה הקימו בבני ברק את "ישיבת כיסא רחמים".
+נולד ב[[תוניס]] לרב [[מצליח מאזוז]], שהיה [[דיין (משפט עברי)|דיין]], ממנהיגי [[יהדות תוניסיה]], ומייסד "ישיבת כסא רחמים" שם, ולכמסאנה לבית מאזוז. למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב יצחק בוחניך.{{הערה|הרב בוחניך סבל לימים מ[[שיתוק]] והובא לארץ, לבית החולים "מלבן" ב[[בני ברק]], ונפטר בכ"ו בשבט ה'תשל"ה בגיל שישים. הוא חיבר ספר "ויאמר יצחק" על הגמרא והשולחן ערוך, ודרושים, וספר "בני חי" לזכר בנו הרב חיים. הרב מאזוז סייע בהכנת ספרו "ויאמר יצחק" עוד בחייו, והוא יצא לאור לימים בג'רבא (בית נאמן שם, אות ז)}} כן למד גם אצל הרב [[יוסף סוסו הכהן]].{{הערה|בית נאמן, גיליון 67, פרשת שלח, הערה 5 ([https://drive.google.com/file/d/0B-Z_g7PwEuDNTVRkbEd5TTNBUFk/view פה])}} בגיל 17 החל ללמד בישיבת "אוהל יוסף ויצחק" של [[חב"ד]] בתוניס. נישא לאסתר לואיזה, ולהם שלושה בנים ושלוש בנות. לאחר שאביו נרצח על ידי מתנקש [[מוסלמי]] בשנת [[ה'תשל"א]] ([[1971]]), [[עלייה לארץ ישראל|עלו]] הוא ואחיו הרבנים [[צמח מאזוז|צמח]] ורחמים ל[[ישראל]] ובאותה שנה הקימו בבני ברק את "ישיבת כיסא רחמים".
 מוסדות הישיבה כוללים [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] [[בית יעקב|בית ספר לבנות]] ו[[סמינר עטרת רחל]], בבני ברק [[ירושלים]], [[אלעד]], [[עמנואל]], [[בת ים]], [[עכו]] ועוד. במוסדות לומדים כאלף וחמש מאות תלמידים{{מקור}}. ב-1977 הקימו האחים את "[[מכון הרב מצליח]]" המוציא לאור [[סידור|סידורי תפילה]], [[תהילים]], [[תיקון קוראים]] לפי שיטת הדקדוק והנוסח של הרב מאזוז, וכן ספרים תורניים של רבנים ספרדים. מדי שנה מקיימים מוסדותיו [[הילולה]] גדולה לזכר אביו הרב מצליח מאזוז. בשנת 2017 השתתפו באירוע כ-8000 איש.{{הערה|[http://www.kolot.co/archives/16120 בשנת 2017 באתר קולות]}}