לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף רוזין"

הוסרו 8 בתים ,  לפני 10 חודשים
שלמה יוסף זווין ==> שלמה יוסף זוין
(עריכה, הסרת קישורים עודפים)
(שלמה יוסף זווין ==> שלמה יוסף זוין)
 
==אישיותו==
הרב [[שלמה יוסף זוויןזוין]] פותח את מאמרו אודותיו במילים הבאות: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=פרשה בפני עצמה שאינה נכללת בתוך המסגרת הקבועה של גדולים וגאונים, הייתה אישיותו התורנית של הגאון הרוגוצ'ובי. לא שאינה 'נכנסת' מפני רוב גדלה ועומקה ורחבה, אלא שאינה 'נכללת'... הורגלנו בתארים מוגזמים, ובפרט באלה הבאים בשעת אבל ובשעת יובל, עד שאפילו השם "חד בדרא" (אחד בדור) מצלצל באוזנינו כמליצה וכשגרה. אולם הגאון הרוגוצ'ובי היה חד בדרא לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי-פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה.|מקור=הרב זווין, '''אישים ושיטות'''.}}
 
דבריו כונסו בכתב בספרי "צפנת פענח", ולשונו שם קצרה מאוד וקשה ביותר להבנה. הוא מפנה שוב ושוב אל מקורות מבלי לבאר פשר ההפניה. כיום קיימת מהדורה מבוארת לכתביו שיצאה על ידי מכון "צפנת פענח" שב[[ישיבת רבי יצחק אלחנן]] ב[[ארצות הברית]].
 
אגדות רבות שסופרו אודותיו נסובו על תשוקתו הלוהטת לעסוק בתורה. כך לדוגמה סופר כי כאשר למד עם אביו צעק עליו הרוגוצ'ובר כי הוא אינו מבין את הגמרא בכלל, ומיד אחר כך התנצל וביקש את סליחת אביו{{הערה|שם=אישים ושיטות|[[שלמה יוסף זוויןזוין]], פתיחת הפרק אודותיו ב'''אישים ושיטות'''.}}. עוד סופר כי הוא עסק בתורה גם בזמנים בהם אסור על פי ההלכה ללמוד תורה - כשישב [[אבלות (יהדות)#שבעה|שבעה]] וב[[תשעה באב]]. משהעירו לו על כך, אמר שאין לו ספק שהוא עתיד להיענש על כך משמים, אבל הוא מוכן להיענש על שקידתו בתורה{{הערה|הרב רבינר, "ההד", אייר, תרצ"ו; מצוטט בפתיחת הפרק אודותיו ב"אישים ושיטות".}}. לפי גרסה אחרת הוא ענה על השאלה מראיה מה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]<ref>{{ירושלמי|מועד קטן|ג|ה}}.</ref> ש"אם היה להוט (=שואף ומשתוקק מאוד) אחר התורה, מותר", מאחר שלמי שקשה בלא תורה הרי זה נחשב כצורך קיומי ומותר אף באבל. גם כאשר נטה למות וסבל מכאבים עזים, סיפר לסובביו כי הוא מייחל שהכאבים ייפסקו לפחות ליום אחד בשבוע כדי שיוכל ללמוד בריכוז{{הערה|שם=אישים ושיטות}}. מסופר שה[[מאיר שמחה הכהן|אור שמח]] התבטא על שקידותו של עמיתו, שאין גדלותו בזיכרונו המופלא, כי אין זו גדולה לזכור דברים שנלמדו רק אתמול ושלשום{{הערה|1=בספר רבינו מאיר שמחה הכהן [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7338&hilite=d4c78d3f-3f37-4b5e-8472-dd9e41f5e28d&st=יוסף+רוזין&pgnum=182 באתר היברו בוקס], וכן הרב [[נתן גשטטנר]] בשיחות מלוה-מלכה (עמ' רכה)}}.
 
ביטוי לייחודיותו של הגאון הרוגצ'ובי ולהערכה לה זכה מאת בני דורו אפשר למצוא בהתבטאותו המפורסמת של המשורר [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] עליו, "ממוחו אפשר היה לחצוב שני [[אלברט איינשטיין|איינשטיינים]]"{{הערה|[[נח זבולוני]], "[http://www.ranaz.co.il/articles/article2906_19750113.asp במחיצתו של הרוגצ'ובר]", [[כתב עת|כתב העת]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28706&pgnum=11 "טורי ישורון", גיליון מ"ד, שבט-אדר [[תשל"ה]]], עמ' 10–13.}}.
 
==לקריאה נוספת==
* הרב שלמה יוסף זוויןזוין, '''הגאון הרוגצ’ובי בתור פרשן : שלוש שנים לפטירתו''', ירושלים [[תרצ"ט]] (הדפסה מיוחדת מהירחון "[[סיני (כתב עת)|סיני]]", כרך ד')
* [[משה שלמה כשר]], (בנו של הרב מנחם מנדל), '''פרקי מבוא לתורת הרוגאצ’ובי : רבינו יוסף רוזין''', "מכון צפנת פענח" (על-יד [[ישיבת רבינו יצחק אלחנן]]) ו"דפוס המערב", [[ניו יורק]] ו[[ירושלים]] [[תשכ"ו]]
* משה שלמה כשר (עורך), '''הגאון הרוגאצ’ובי ותלמודו : הערכה ודוגמאות מתורתו''', [[מכון תורה שלמה]], ירושלים [[תשל"ד]] (תרגום מ[[יידיש]] של חיים ספיר, '''דער לעבדיקער ש"ס''', קאונס, [[תרצ"ו]])
* {{יוטיוב|1=pFRUKZmYVC4|2=יצחק הרשקוביץ|שם=הפוסק הלמדן: שני מודלים של הכנסת הלמדנות להיכל ההלכה|זמן=3035|ערוץ=[[מכון ון ליר בירושלים]]|תאריך=28 בדצמבר 2011}}
* יאיר בורוכוב, '''הרוגוצ’ובי : סיפור חייו של גאון הגאונים, שר התורה, רבי יוסף רוזין זצ"ל''', [[כפר חב"ד]] [[תשס"ה]] (עם עריכה כללית של הרב טוביה בלוי, עריכה לשונית של הרב משה מרינובסקי וייעוץ וביקורת של הרב אברהם דוד מנדלבוים)
* הרב [[שלמה יוסף זוויןזוין]], '''אישים ושיטות : שורת מאמרים על אישי הלכה ושיטותיהם בתורה''', הוצאת "קול מבשר", [[ירושלים]] [[תשס"ז]] (מהדורה רביעית עם עריכה וסידור מחדש והוספת כותרות בצדי דפים ומפתח)
 
==קישורים חיצוניים==