לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "מריה תרזה"

הוסרו 2 בתים ,  לפני שנה
מ
מ (בוט החלפות: פרסמ\1)
בשנת [[1740]] בעת שקיבלה לידיה מריה תרזה, בין שלל תאריה, גם את תואר מלכת [[הונגריה]], דרשה מיהודיה, להעלות מס בסך 50,000 פלארין לשנה. זאת למרות שעל פי החוק ב[[הונגריה]] היה על היהודים לשלם רק מס סמלי, שהוטל עליהם על ידי מלכיה הקודמים. היהודים זעקו חמס, ולאחר ויכוחים רבים, התפשרה המלכה על הנחה למשך חמש שנים משנת [[1746]] ועד [[1751]] בהן ישולמו 20,000 פלארין לשנה "בלבד". אולם עם תום ההסכם, הגדילה המלכה את סך המס השנתי והוא הלך ותפח, עד שבשנת 1778 נדרשו יהודי הונגריה לשלם 80,000 פלארין לשנה.
 
בשנת [[1744]], ערכו המוני [[פראג]] שב[[בוהמיה]] (כיום בירת [[צ'כיה]]), [[פוגרום|פרעות]] כנגד היהודים, בגיבויים וסיועם של חייליה ה[[קרואטיה|קרואטים]] של מריה תרזה, שנשאה אף את כתר מלכת בוהמיה. הסיבה ה"רשמית" למהומות, הייתה אשמת שווא של שיתוף פעולה עם הצבא ה[[פרוסי]] שהיה אז בעיצומה של [[מלחמת הירושה האוסטרית]] נגד הקיסרית. הקהילה היהודית של פראג מנתה אז קרוב ל-20,000 איש (כ-30% מהאוכלוסייה) והייתה מבין הגדולות בזמנה ב[[אירופה]]. במהלך הפרעות פירסמהפרסמה מריה תרזה צו מלכותי שגזר גירוש מיידי על יהודי פראג ויהודי [[בודפשט|בודה]] שבהונגריה, על נשיהם וטפם. בחודש ינואר של שנת [[1745]], בעיצומו של החורף העז, הוכרחו היהודים לעזוב את פראג ובודה, להתרחק ממרכזי הערים הראשיות ולהגר ליישובים כפריים קטנים בבוהמיה והונגריה. במשך שלוש שנים, שממו פראג ובודה מיהודים.
 
במהלך אותן השנים, פנו המגורשים אל הנגיד היהודי [[יהודה ברוך]], בנקאי הארמון של הסולטאן הטורקי [[מהמוט הראשון]], וביקשו ממנו שיפעל עבורם לקבלת אזרחות [[היסטוריה של האימפריה העות'מאנית|עות'מאנית]]. לשאלת הסולטאן מדוע חפצים כל כך הרבה יהודים להגר לארצו, סיפר הבנקאי שלו על גירושם של היהודים. הסולטאן אוהב היהודים שלח [[אולטימטום]] למלכה. המלכה שהייתה מסובכת בלאו הכי במלחמה קשה, נרתעה מהאיום ועם תום המלחמה (בשנת [[1748]]) מיהרה להשיב את המגורשים לבתיהם, לאחר שחייבה אותם לשלם קנס הגון. מריה תרזה התנצלה לפני הסולטאן וטענה כי "נפלה אי הבנה"{{הערה|1=תמירה צדקיהו-חסון, [http://www.tripi.co.il/Show.action?article=224 השולטאנים העות'מאנים], באתר "טריפי"}}.