סאטיר – הבדלי גרסאות
הצלת 0 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1 |
מ מחקתי את האיזכור לפרסי ג'קסון משום שהוא מופיע תחת "ייצוג בתרבות המודרנית" ושיניתי את שם הפרק בסדרה גרוויטי פולס לשם העברי |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
השם "סאטירה" איננו נגזר מן השם "סאטיר", שכן שינויים וטעויות דקדוקיות טשטשו את מקורה של המילה "סאטירה" מהשפה ה[[לטינית]] (Satura), ועל כן טעות אטימולוגית נפוצה היא לקשר בין סאטיר ל[[סאטירה]]. |
השם "סאטירה" איננו נגזר מן השם "סאטיר", שכן שינויים וטעויות דקדוקיות טשטשו את מקורה של המילה "סאטירה" מהשפה ה[[לטינית]] (Satura), ועל כן טעות אטימולוגית נפוצה היא לקשר בין סאטיר ל[[סאטירה]]. |
||
האל פאן מוזכר בספרים כגון סדרת ספרי [[פרסי ג'קסון והאולימפיים|פרסי ג'קסון]] וסדרת ההמשך "[[גיבורי האולימפוס]]" שכתב [[ריק ריירדן]]. |
|||
== זנים == |
== זנים == |
||
| שורה 25: | שורה 23: | ||
סאטיר מופיע כמוזיקאי של [[חשיארש הראשון|קסרקסס]] בסרט [[300 (סרט)|300]]. |
סאטיר מופיע כמוזיקאי של [[חשיארש הראשון|קסרקסס]] בסרט [[300 (סרט)|300]]. |
||
סאטיר קטן מופיע בסדרה "[[גרוויטי פולס]]" בפרק " |
סאטיר קטן מופיע בסדרה "[[גרוויטי פולס]]" בפרק "החד-מייבל האחרון". |
||
סאטירים מופיעים בסרט [[פנטסיה (סרט)|פנטסיה]] במהלך רצף "הפסטורליה הסימפונית". |
סאטירים מופיעים בסרט [[פנטסיה (סרט)|פנטסיה]] במהלך רצף "הפסטורליה הסימפונית". |
||
גרסה מ־17:44, 14 ביולי 2020
הסאטירים, (ביוונית: Σάτυροι) במיתולוגיה היוונית, היו בריות שמחציתן אדם ומחציתן תיש. נהוג לתארן כבעלי פרסות עז ורגליים שעירות וכן בעלי זוג קרניים הבולטות מקודקודם וזקן תיש. הם חבריי לוויה של דיוניסוס, אל היין. לעיתים הם מתוארים כיצורי יער המתהוללים בקרחות היער עם נימפות ובאקכות ולעיתים מתוארים כשוכני השממה. לעיתים מתורגם שמם בעברית לשעירים והמיתולוגיה הרומית מכנה יצורים דומים בשם פָאוּנִים. לסאטירים היה תיאבון מיני גדול וכן כוח פיזי גדול, לכן הרבו לאנוס נימפות ובנות תמותה.
המיתוס על אורפיאוס ואורידיקה החל בגלל סאטיר, שרדף אחרי אורידיקה ביער בניסיון לאנוס אותה, ובעת מנוסתה היא לא שמה לב ודרכה על נחש, שהכיש אותה וכך מתה והגיעה לשאול.
"פאן", אל הפרא במיתולוגיה היוונית, היה בן דמותם של הסאטירים, אשר אהב לנגן בחליל. קולות נגינתו בלילה היו מעוררים לעיתים חרדה בכפרים ומכאן מקור המילה פאניקה.
השם "סאטירה" איננו נגזר מן השם "סאטיר", שכן שינויים וטעויות דקדוקיות טשטשו את מקורה של המילה "סאטירה" מהשפה הלטינית (Satura), ועל כן טעות אטימולוגית נפוצה היא לקשר בין סאטיר לסאטירה.
זנים
סאטיר האי, אשר על פי פאוסניאס[1] היה גזע פראי של יצורים אדומי שיער, דמויי סאטיר משרשרת של איים בודדים.
סאטיר הלובי, שלפי פליניוס הזקן[2] חי בלוב ודמה לבני אדם עם אוזניים ארוכות ומחודדות בעלי זנבות סוסים.
בסטיארי מזכירים גם כמה סוגים של סאטירים, לפעמים משווים אותם לקופים.[3][4]
ייצוג בתרבות המודרנית
הסאטירים מופיעים בסדרת ספרי הילדים הפופולריים "דברי ימי נרניה" מאת ק.ס. לואיס, בה הם מכונים פאונים.
בסרט "הכישרון של מר ריפלי", דיקי גרינליף גולם על ידי ג'וד לאו אשר קיבל השראה מדמות הסאטיר.
סאטיר מופיע כמוזיקאי של קסרקסס בסרט 300.
סאטיר קטן מופיע בסדרה "גרוויטי פולס" בפרק "החד-מייבל האחרון".
סאטירים מופיעים בסרט פנטסיה במהלך רצף "הפסטורליה הסימפונית".
בסדרת הספרים "פרסי ג'קסון והאולימפיים" מאת ריק ריירדן מופיע סאטיר בשם גרובר אנדרווד כאחד גיבורי המפתח של הסדרה. בניגוד לתיאורים היווניים והרומיים של סאטירים, גרובר אנדרווד הוא דמות חכמה שמשמשת כחברו הטוב ביותר ומנחה את דמותו של פרסי ג'קסון.[5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ SATYRIDES SATYR (Satyros) - Monkey of Greek Legend, www.theoi.com (באנגלית)
- ^ LIBYAN SATYR & AEGIPAN - Animals of Greek Legend, www.theoi.com (באנגלית)
- ^ Sex in the Bestiaries, The Mark of the Beast:The Medieval Bestiary in Art, Life, and Literature, New York: Garland Publishing, 1999, עמ' 73 ו-88 (הערה 16), ISBN 0815329520(הקישור אינו פעיל)
- ^ Willene B. Clark, A Medieval Book of Beasts. The Second-Family Bestiary: Commentary, Art, Text and Translation, Boydell Press, 2006, עמ' 132-133
- ^ ריק ריורדן, פרסי ג'קסון והאולימפיים, Puffin, 2008
