נחל תנינים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תבנית:נהר
חזרתי-בוט (שיחה | תרומות)
מ משרד הביטחון - ההוצאה לאור ⭠ משרד הביטחון – ההוצאה לאור (באמצעות WP:JWB)
שורה 32: שורה 32:


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
*'''[[כל מקום ואתר]]''' [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]] ו[[הוצאת כרטא|כרטא]], [[1978]] - תשל"ח, הערך נחל תנינים עמוד 328
*'''[[כל מקום ואתר]]''' [[משרד הביטחון ההוצאה לאור]] ו[[הוצאת כרטא|כרטא]], [[1978]] - תשל"ח, הערך נחל תנינים עמוד 328
*'''מטילים בישראל''', טיולים עירוניים, גיליון 21 מרץ [[2006]], הוצאת טבע הדברים. נחל תנינים, ד"ר מיקי ארליך
*'''מטילים בישראל''', טיולים עירוניים, גיליון 21 מרץ [[2006]], הוצאת טבע הדברים. נחל תנינים, ד"ר מיקי ארליך
*[[ויקטור גרן]], '''תיאור ארץ ישראל'''. תרגם מ[[צרפתית]] חיים בן עמרם, כרך חמישי השומרון, זרקא, עמודים 220 עד 224
*[[ויקטור גרן]], '''תיאור ארץ ישראל'''. תרגם מ[[צרפתית]] חיים בן עמרם, כרך חמישי השומרון, זרקא, עמודים 220 עד 224

גרסה מ־11:28, 15 ביולי 2020

נחל תנינים
מידע כללי
אורך 25 קילומטרים
אגן ניקוז 185 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
יובלים נחל עדה (רמות מנשה), נחל ניל"י, נחל רז, נחל סנונית, נחל כברה, נחל חלמית, נחל חוטם, נחל אלונה, נחל תמסח עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך הים התיכון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שמורת נחל התנינים
התנין האחרון מהנחל המצוי ב"אוסף ארנסט שמיץ" שבאוניברסיטת תל אביב
נחל תנינים בתחומי שמורת הטבע
נחל תנינים שופע מים לאחר הגשם, ליד כביש 6
מי נחל תנינים מוטים אל תעלה לצורך העשרת מי התהום, בסכר הנמצא סמוך לעמיקם
האמה שהוליכה מים לקיסריה
הנחל ליד המושב עמיקם

נַחַל תַּנִּינִיםערבית: وَادِي ٱلزَّرْقَاءِ - ואדי א-זֵרְקַא, "הנחל הכחול")[1] הוא נחל איתן שתחילתו ברמות מנשה בין דליה לבין עין השופט. הנחל זורם דרום מערבה לים התיכון ונשפך לים דרומית לקיבוץ מעגן מיכאל. שמות נוספים קדומים לנחל הם "קרוקודילון"[2] ו"תמאסיח".

סמוך למושב עמיקם הקימה חברת מקורות סכר על ערוץ נחל תנינים במסגרת מפעל "נחלי מנשה". בימי חורף שבהם הזרימה בנחל עזה, מוטים מי הנחל (כמו גם נחלי עדה, ברקן ומשמרות) לתעלה המובילה את המים למאגר שיקוע להעשרת מי התהום, הנמצא בחולות קיסריה.

על הנחל כתב אהוד מנור את השיר "נחל התנינים" (לחן: נחום היימן, ביצוע: חוה אלברשטיין).

אזור השפך

במקום היה בעבר סכר גדול שיצר אגם להפעלה של טחנות קמח ומקור לאמת המים של קיסריה. במקום הייתה גם עיר מהתקופה הפרסית בשם קרוקודילופוליס. מדרום לאגם ישנם שרידים של תחילת אמת המים העתיקה מהתקופה הרומית ששימשה להובלת מים לקיסריה. חוסר התחזוקה של אתר הסכר גרמה ליצירת ביצה הידועה בשם ביצת כבארה. כיום, ישנה באזור השפך שמורת טבע, היא שמורת הטבע נחל התנינים ובשטחה ברכת תמסח, שריד מביצת כבארה. מדרום לנחל התנינים הוקם הכפר ג'סר א זרקא. פירוש השם בערבית הוא הגשר על הנחל הכחול. הכפר מאוכלס תושבים ממוצא בדואי משבטי ערב אל-ע'וארנה מצפון אפריקה, חורנים מסוריה אשר גידלו בהמות בעמק החולה ושהביאו העות'מאנים וחבשים מסודן שהביאו הבריטים. אותם שבטים הובאו משום שסברו כי הם עמידים בפני יתוש הקדחת וכך יוכלו לעבד את האדמה על אף הביצות. בנחל וסביבתו עולם חי וצומח מגוון: צבי נחלים ושפמנונים במים, אגמיות ועופות מים וצמחיית מים כמו קנה, שנית גדולה ופטל קדוש.

על הגדה הדרומית של הנחל ליד בית חנניה שוכן תל מבורך.

היסטוריה

בעבודות שיקום שנערכו בסביבת נחל תנינים לאחר השיטפונות של השנים 19911992 ובחפירות בתחילת שנות האלפיים, נמצאו שרידים של סכר גדול שהיה ידוע עליו עוד לפני עבודות השיקום והוא יצר אגם ששימש מקור אספקה לאמת המים הנמוכה ולהפעלה של טחנות קמח, שרידי העיר קרוקודילופוליס מהתקופה הפרסית ושרידים של יישוב מהתקופה הביזנטית. מדרום לאגם ישנם שרידים של תחילת אמת המים העתיקה מהתקופה הרומית ששימשה להובלת מים לקיסריה. בשנת 1898 נבנה באזור השפך גשר על אפיק הנחל כדי להקל את מעבר מרכבתו של הקיסר הגרמני וילהלם השני בדרכו מחיפה ליפו ולירושלים במהלך ביקורו של הקיסר בארץ ישראל.

הסכר ומתקני המים

חפירות ארכאולוגיות נערכו באזור הסכר העתיק של נחל תנינים הסמוך לקיבוץ מעגן מיכאל בשנות התשעים של המאה העשרים ובתחילת שנות האלפיים. הממצאים הצביעו על שימוש בסכרים, תעלות, ומתקני מים בתקופה הרומית, הביזנטית והעות'מאנית. בתקופה הרומית ביזנטית יצרו שני סכרים אגם בשטח 6000 דונם בערך. הסכר הגדול העלה את מפלס המים בשלושה מטר מעבר לשלושת המטרים שהנחל היה גבוה ממפלס פני הים. מכאן יצאה אמת המים הנמוכה לקיסריה. במקום נמצאו תעלות הטיה, מתקן לוויסות כמות המים העוברת בסכר, בריכת חלוקה וטחנות קמח חצובות. בתקופה הביזנטית ובתקופה העות'מאנית שימשו המים להפעלת טחנות קמח. במקום נמצאו גלגל כפות אנכי שפעל בתקופה הביזנטית והיה מוכר בארץ רק בתקופה הצלבנית. נמצאו גם אבני רחיים של חמור שהותאמו להפעלה במים.

תנינים

בשנת 1912 ניצוד תנין באזור נחל תנינים. שרידי התנין שמורים בירושלים באוסף זואולוגי של האב ארנסט שמיץ, צפונית לשער שכם. בתקופה הפרסית במאות החמישית והרביעית לפני הספירה, הייתה במקום עיר ששמה קרוקודילופוליס, עיר התנינים[3] (חירבת אבו טנטור), ששרידיה נחפרו ונראים במקום. עיר עתיקה בשם זה היא אולי סימן להמצאות תנינים באותה תקופה. זאב וילנאי כתב אודות עולה רגל נוצרי משנת 1148, שסיפר כי "בנהר תנינים איומים והם שונאים את האדם יותר מכל חיה אחרת". בשנת 1877 נתפסה בנחל נקבת תנין גדולה שאורכה 3 מטר ובבטנה 48 ביצים. זאב וילנאי מספר גם על אגדה לפיה הובאו שני תנינים ממצרים בימי קדם, בה שלטו בקיסריה שני אחים, שהבכור מביניהם רצה להיות שליט יחיד וקיווה שהתנינים יטרפו את אחיו שהיה חולה בצרעת, ולכן היה עליו לרחוץ בנחל בקביעות. גם ויקטור גרן מזכיר כאגדה שמקור התנינים בנחל הוא משני תנינים שהובאו ממצרים.

ויקטור גרן

ויקטור גרן ביקר בארץ ישראל מספר פעמים במהלך המאה ה-19 וכתב על סיוריו, חצה את נחל התנינים מספר פעמים בשנים 1854, 1863, 1870. הוא כתב שרוחב הנחל היה רק כעשרים צעד אך המים הגיעו עד החזה של הסוסים והזרם היה חזק. גרן שמע בעכו וגם ממורי הדרך הערבים על הימצאות תנינים בנחל. התנינים קטנים ואורכם חמישה עד שישה רגל (1.2 עד 1.5 מטר). ויקטור גרן מצטט את ההיסטוריון ז'אן מוויטרי ואת מארינוס סאנוטוס על הימצאות תנינים בסביבה. הוא מזכיר גם את הסכר שהיה במקום ושרידי יישוב עתיק. ויקטור גרן כתב אודות הנזיר בורכהארט מהר ציון שסייר בארץ ישראל בשנת 1283 וציין אף הוא ביצה הנמצאת מזרחית לקיסריה ובה מים מתוקים עמוקים ותנינים בשפע.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחל תנינים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ארמטה פיארוטי, מנהגים ומסורות בארץ ישראל, עמ' 26: הנחל קרוי בפי ערביי ארץ ישראל גם "נחל התנינים".
  2. ^ פליניוס הזקן, תולדות הטבע, ספר 5, פרק 19, סעיף 17.
  3. ^ סטראבון, גאוגרפיקה, ספר 16, פרק 2, סעיף 27.