לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "הסכם סייקס–פיקו"

הוסרו 2 בתים ,  לפני 3 חודשים
מ
ההוצאה לאור של משרד הביטחון ⭠ משרד הביטחון – ההוצאה לאור (באמצעות WP:JWB)
(הצהרת כורש ==> הכרזת כורש)
מ (ההוצאה לאור של משרד הביטחון ⭠ משרד הביטחון – ההוצאה לאור (באמצעות WP:JWB))
עקבותיו של הסכם סייקס-פיקו שמעולם לא יצא לפועל והתבטל משפטית ב-1918 ניכרים בקווי הגבול ששרטט [[חבר הלאומים]] ב[[ועידת סן רמו]] ב-[[1920]] אם כי התפיסה המנחה של שני מנגנוני ההסדרה הללו הייתה שונה בתכלית. לא עוד שליטה ישירה של המעצמות על שטחים אימפריאליים אלא משטר מנדטים בה הופקדו השטחים הערביים של האימפריה העות'מאנית בידי הנאמנים - המעצמות האירופאיות שניצחו ב[[מלחמת העולם הראשונה]] לתקופת ביניים בה יעצבו תושבי האזור ישויות ריבוניות שבבוא היום יזכו לעצמאות. אחת מנקודות החיכוך הבסיסיות בין הצרפתים לבריטים בהסכם סייקס-פיקו, שאלת עתידה של [[ארץ ישראל]] והמקומות הקדושים, שיושבה בפשרה - בינאום השטח שלימים נודע כ[[פלשתינה-א"י]], באה על פתרונה בוועידת סן רמו שהחלטותיה כללו את [[הצהרת בלפור]] ומסירתה של כל ארץ ישראל תחת [[המנדט הבריטי]].
 
הפתרון לבעיית המים בצפון נדחה עד להשגת הסדר שיסוכם בעזרת סקר שייערך על ידי מומחים בריטיים, צרפתיים וציוניים.{{הערה|גדעון ביגר, '''סוגיות גאוגרפיות ופוליטיות בתהליך קביעת גבול הצפון של ארץ-ישראל בתקופת המנדט''', בתוך '''ארצות הגליל''', ההוצאהמשרד לאורהביטחון של משרדההוצאה הביטחוןלאור, 1983, עמודים 434-433}} ב-[[23 בדצמבר]] 1920 נחתם הסכם הגבולות בין אנגליה לצרפת. הסכם זה קבע את הגבול, כדלהלן:" עמק הירמוך יהיה בתחום שלטונה של צרפת, אם כי הגבול ייקבע בצורה שתאפשר לבריטים לבנות מסילת-ברזל ולהניח [[צינור נפט]] לעיראק. אם יהא על אלו לעבור בשטח הנתון לשלטון צרפת, ייהנו מזכויות אקסטריטוריאליות. קו הגבול יחצה את עמק הירמוך מול [[צמח (מרכז אזורי)|צמח]] ויגיע לחוף הכנרת בצמח. על חוף הכנרת בצמח, ייקבע הגבול כך שכל אחת משתי המעצמות תוכל להקים לעצמה [[נמל]] ולידו [[תחנת רכבת]]. מצמח צפונה יחצה הגבול את ים כנרת עד לשפך נחל מסעודיה (כ-2.5 ק"מ מדרום-מזרח לשפך הירדן לכנרת). משם יפנה הגבול צפונה-מזרחה, תחילה במעלה נחל מסעודיה ואחר כך במעלה [[נחל משושים]] עד למקורו בקרבת האתר בו מצוי [[עין זיוון (כפר)|עין זיוון]]. משם צפונה לדרך המובילה מ[[קוניטרה]] ל[[בניאס (אתר ארכאולוגי)|בניאס]], בה יפגע הגבול מרחק קצר מצפון לקוניטרה. משם לאורך דרך זו עד לבניאס, מבניאס יפנה הגבול מערבה לעבר [[מטולה]] ויקיף אותה כך שמטולה תישאר בשטח הבריטי (ארץ-ישראל). ממטולה מערבה יימשך הגבול בתחילה לאורך [[פרשת המים]] שבין אגן הירדן לבין אגן ה[[נהר הליטני|ליטני]] ואחר כך לאורך פרשת המים שבין הנחלים הזורמים לים התיכון מדרום לראש הנקרא ([[נחל בצת]] ו[[נחל כזיב]] ויובליהם) לבין הנחלים הזורמים לים התיכון מצפון לראש הנקרה (ואדי עין עזיה, ואדי סמרה וואדי חמרה ויובליהם). [[סולמה של צור|סולם צור]] לכל אורכו, כולל המעגן הסמוך לקצהו הדרומי, יימצאו בתחום השטח הצרפתי. בהסכם זה הצרפתים ויתרו על חלקו הדרומי של הגליל העליון ועל עמק החולה, לעומת הקו שנקבע בהסכם סייקס-פיקו, מכיוון שהקו שסוכם תואם את הגבול ה[[תנ"ך|תנ"כי]] הצפוני של ארץ-ישראל שהשתרעה "מ[[תל דן|דן]] ועד באר שבע". בהכללת מה שקרוי "[[אצבע הגליל]]" בגבולות ארץ-ישראל היה מענה לדרישות השדולה הציונית לכלול את היישובים היהודיים שבצפון רצועה זו בתחומי השטח שנועד להיות "בית לאומי" לעם היהודי.{{הערה| משה ברור, גבולות ישראל, הוצאת יבנה, תל אביב, 1988, עמודים 109-107}}
 
===ועדת ניוקומב – פולה וסימון הגבול===
* [[גדעון ביגר]], קתדרה, לתולדות ארץ ישראל ויישובה, '''הערות והארות ל: הפרדת עבר-הירדן המזרחי מארץ ישראל''', גיליון 20, יולי 1981, עמודים 203–206.
* [[משה ברור]], '''גבולות ישראל''', [[הוצאת יבנה]], תל אביב, 1988.
* [[גדעון ביגר]], '''סוגיות גאוגרפיות ופוליטיות בתהליך קביעת גבול הצפון של ארץ-ישראל בתקופת המנדט''', ארצות הגליל, [[ההוצאהמשרד לאורהביטחון של משרדההוצאה הביטחוןלאור]], 1983.
* ג'ורג' אנטוניוס, '''התעוררות הערבים'''. Antonius, "The Arab Awakening". New York: Lippincott, 1939
 
37,885

עריכות