יורם יאיר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזרתי-בוט (שיחה | תרומות)
מ משרד הביטחון - ההוצאה לאור ⭠ משרד הביטחון – ההוצאה לאור (באמצעות WP:JWB)
+תמונה
שורה 28: שורה 28:
* [[נספח צבאי|נספח צה"ל]] ב[[ארצות הברית]]
* [[נספח צבאי|נספח צה"ל]] ב[[ארצות הברית]]
|פעולות ומבצעים={{דרגה|מלחמת ששת הימים||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת ההתשה||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת לבנון הראשונה||+}}{{ש}} [[הלחימה ברצועת הביטחון]]{{ש}} [[האינתיפאדה הראשונה]]}}
|פעולות ומבצעים={{דרגה|מלחמת ששת הימים||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת ההתשה||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת לבנון הראשונה||+}}{{ש}} [[הלחימה ברצועת הביטחון]]{{ש}} [[האינתיפאדה הראשונה]]}}
[[קובץ:Yom Kippur War. Force Naftul. MX.jpg|שמאל|ממוזער|260px|יאיר מוקף בלוחמים מ[[גדוד 50]] בסיום קרב ב[[רמת הגולן]] ב[[מלחמת יום הכיפורים]]]]


'''יורם שמואל (יָה-יָה) יאיר''' (נולד ב-[[29 באוגוסט]] [[1944]]) הוא [[איש צבא]] ישראלי, אשר שירת בצה"ל 35 שנים עד לשחרורו בדרגת [[אלוף]], בשנת 1998. לאחר שחרורו, הוא עוסק בפעילות בתחום החברתי חינוכי בהתנדבות ועובד בתחום העסקי. משמש כיושב ראש ויועץ אסטרטגי של מספר חברות בישראל ומחוצה לה, ומכהן כיו"ר "[[יחד למען החייל]]", יו"ר עמותת "[[אחריי!]]"{{הערה|[http://partners.aharai.org.il/he/homepage-he/ הנהגת אחריי!], באתר עמותת אחריי!}}{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=wN8YF76ZMs4 שיחת נפש עונה 6: יורם יאיר], באתר ערוץ שיחת נפש, יוטיוב}} ויו"ר עמותה המפעילה כפרי גמילה מסמים ואלכוהול. יאיר בנה ועומד בראש תוכנית רבין למנהיגות ב[[המרכז הבינתחומי הרצליה|מרכז הבינתחומי הרצליה]]{{הערה|[https://www.idc.ac.il/he/specialprograms/rlp/pages/faculty.aspx ​סגל תוכנית רבין למנהיגות], באתר המרכז הבינתחומי הרצליה}}.
'''יורם שמואל (יָה-יָה) יאיר''' (נולד ב-[[29 באוגוסט]] [[1944]]) הוא [[איש צבא]] ישראלי, אשר שירת בצה"ל 35 שנים עד לשחרורו בדרגת [[אלוף]], בשנת 1998. לאחר שחרורו, הוא עוסק בפעילות בתחום החברתי חינוכי בהתנדבות ועובד בתחום העסקי. משמש כיושב ראש ויועץ אסטרטגי של מספר חברות בישראל ומחוצה לה, ומכהן כיו"ר "[[יחד למען החייל]]", יו"ר עמותת "[[אחריי!]]"{{הערה|[http://partners.aharai.org.il/he/homepage-he/ הנהגת אחריי!], באתר עמותת אחריי!}}{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=wN8YF76ZMs4 שיחת נפש עונה 6: יורם יאיר], באתר ערוץ שיחת נפש, יוטיוב}} ויו"ר עמותה המפעילה כפרי גמילה מסמים ואלכוהול. יאיר בנה ועומד בראש תוכנית רבין למנהיגות ב[[המרכז הבינתחומי הרצליה|מרכז הבינתחומי הרצליה]]{{הערה|[https://www.idc.ac.il/he/specialprograms/rlp/pages/faculty.aspx ​סגל תוכנית רבין למנהיגות], באתר המרכז הבינתחומי הרצליה}}.
שורה 44: שורה 45:
כבר במוצאי יום הכיפורים, נשארת הגזרה הדרומית ללא [[טנק]]ים מול המתקפת הדיוויזיה הסורית. בשחר יום המחרת - יום ראשון, לאחר שהסורים כבשו את [[תל סאקי]] ו[[רמת מגשימים]] והגיעו עד לטווח 3 קילומטרים ממפקדת הגדוד, קיבל יאיר [[פקודה (חיקוק)|פקודה]] לסגת עם כל הלוחמים שנמצאו במפקדה ל[[הכנרת|כנרת]]. יאיר, פוקד על חייליו לסגת לכיוון [[עין גב]], בעוד הוא מחליט להישאר לבדו, בעמדת [[תצפית (צבא)|התצפית]] שלו, הממוקמת סמוך לקו הקדמי, וצופה בדיוויזיה הסורית המתכוננת לחדש את התקפתה דרומה. יאיר שמר על קשר עם לוחמיו הלכודים במוצבים בתוך השטח הכבוש על ידי הסורים. כאשר הגיעו ראשוני טנקי המילואים לגזרה, יאיר מיקם אותם לבלימת המתקפה הסורית שהגיעה עד כ־700 מטר מעמדתו ונבלמה. למחרת הוביל יאיר את ניסיון החילוץ השני של לוחמי תל סאקי ומוצב 116, והצליח להגיע עד הנצורים והפצועים ולחלצם. יאיר הצליח לאושש את הגדוד אשר נפגע קשות, בעזרת דרישתו מהפיקוד העליון של צה"ל לאפשר לגדוד לחזור ולהשתתף בלחימה.
כבר במוצאי יום הכיפורים, נשארת הגזרה הדרומית ללא [[טנק]]ים מול המתקפת הדיוויזיה הסורית. בשחר יום המחרת - יום ראשון, לאחר שהסורים כבשו את [[תל סאקי]] ו[[רמת מגשימים]] והגיעו עד לטווח 3 קילומטרים ממפקדת הגדוד, קיבל יאיר [[פקודה (חיקוק)|פקודה]] לסגת עם כל הלוחמים שנמצאו במפקדה ל[[הכנרת|כנרת]]. יאיר, פוקד על חייליו לסגת לכיוון [[עין גב]], בעוד הוא מחליט להישאר לבדו, בעמדת [[תצפית (צבא)|התצפית]] שלו, הממוקמת סמוך לקו הקדמי, וצופה בדיוויזיה הסורית המתכוננת לחדש את התקפתה דרומה. יאיר שמר על קשר עם לוחמיו הלכודים במוצבים בתוך השטח הכבוש על ידי הסורים. כאשר הגיעו ראשוני טנקי המילואים לגזרה, יאיר מיקם אותם לבלימת המתקפה הסורית שהגיעה עד כ־700 מטר מעמדתו ונבלמה. למחרת הוביל יאיר את ניסיון החילוץ השני של לוחמי תל סאקי ומוצב 116, והצליח להגיע עד הנצורים והפצועים ולחלצם. יאיר הצליח לאושש את הגדוד אשר נפגע קשות, בעזרת דרישתו מהפיקוד העליון של צה"ל לאפשר לגדוד לחזור ולהשתתף בלחימה.


יאיר חוצה את [[תעלת סואץ]] והוביל בראש גדודו את התקדמות שלוש חטיבות השריון של אוגדת ברן, כנגד ה[[קומנדו]] המצרי והמוצבים באזור החיץ החקלאי לאורך תעלת המים המתוקים והאגמים. הגדוד לחם לאורך יותר ממאה קילומטרים, עד לפאתי העיר סואץ. יאיר הקפיד לנצל את יתרונות הגדוד וניהל את כל הלחימה במתחמים המצריים לאורך עשרות הקילומטרים בלחימה רגלית, שהפתיעה את המצרים שהמתינו לטנקים עם [[טילי נ"ט]] (נגד טילים). בכל הימים הארוכים של הלחימה מצדה השני של תעלת סואץ אין אף הרוג לגדוד בלחימה.
יאיר חצה את [[תעלת סואץ]] והוביל בראש גדודו את התקדמות שלוש חטיבות השריון של אוגדת ברן, כנגד ה[[קומנדו]] המצרי והמוצבים באזור החיץ החקלאי לאורך תעלת המים המתוקים והאגמים. הגדוד לחם לאורך יותר ממאה קילומטרים, עד לפאתי העיר סואץ. יאיר הקפיד לנצל את יתרונות הגדוד וניהל את כל הלחימה במתחמים המצריים לאורך עשרות הקילומטרים בלחימה רגלית, שהפתיעה את המצרים שהמתינו לטנקים עם [[טילי נ"ט]] (נגד טילים). בכל הימים הארוכים של הלחימה מצדה השני של תעלת סואץ אין אף הרוג לגדוד בלחימה.


בשנת 1975, התמנה יאיר למפקד קורס מ"פים ונשלח ל[[ארצות הברית]] להשתתף בקורס פיקוד ומטה של צבא ארצות הברית הנמשך שנה.
בשנת 1975, התמנה יאיר למפקד קורס מ"פים ונשלח ל[[ארצות הברית]] להשתתף בקורס פיקוד ומטה של צבא ארצות הברית הנמשך שנה.

גרסה מ־17:42, 16 ביולי 2020


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית

פרמטרים [ תקופת שירות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

יורם יאיר
יורם יאיר, ינואר 2018
יורם יאיר, ינואר 2018
לידה 29 באוגוסט 1944 (בן 79)
קבוץ עין-הנצי"ב
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי יָה-יָה
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות מ-1963 עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
עיטורים
מדליק משואה (2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים אזרחיים
יו"ר "יחד למען החייל" (לשעבר האגודה למען החייל וקרן לב"י), ראש ועדות חקירה, יו"ר פרויקט אחריי!, מרצה במרכז הבינתחומי הרצליה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יאיר מוקף בלוחמים מגדוד 50 בסיום קרב ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים

יורם שמואל (יָה-יָה) יאיר (נולד ב-29 באוגוסט 1944) הוא איש צבא ישראלי, אשר שירת בצה"ל 35 שנים עד לשחרורו בדרגת אלוף, בשנת 1998. לאחר שחרורו, הוא עוסק בפעילות בתחום החברתי חינוכי בהתנדבות ועובד בתחום העסקי. משמש כיושב ראש ויועץ אסטרטגי של מספר חברות בישראל ומחוצה לה, ומכהן כיו"ר "יחד למען החייל", יו"ר עמותת "אחריי!"[1][2] ויו"ר עמותה המפעילה כפרי גמילה מסמים ואלכוהול. יאיר בנה ועומד בראש תוכנית רבין למנהיגות במרכז הבינתחומי הרצליה[3].

שירות צבאי

יאיר נולד בקיבוץ עין הנציב, גדל בתל אביב ולמד בתיכון עירוני ד' בעיר, היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד. הוא התגייס לצה"ל באוגוסט 1963 במסגרת גרעין נח"ל. בסיום הטירונות, נשלח למורת רוחו לקורס מכים בשבטה, אותו סיים כחניך מצטיין פלוגתי ואף נשאר כמדריך בבסיס. בסיומו של קורס הקצינים, חזר לשמש כמפקד מחלקה בבית הספר למכים, וכאשר התבקש לחתום לשירות קבע, ביקש ואף התנה זאת במעבר לחטיבת הצנחנים. דרישתו למעבר, התקבלה והוא שירת כמפקד מחלקה וסגן מפקד פלוגה בגדוד הנח"ל המוצנח, גדוד 50 ובחלוף שמונה חודשים התמנה למפקד פלוגה.

במלחמת ששת הימים, שימש יאיר כמפקד פלוגת החוד[4] הפורצת ראשונה למתחי רפיח, בראש גדוד 50 אשר הוביל את חטיבת הצנחנים, בפיקודו של רפול. יאיר, לחם בראש פלוגתו והצליח עם זחלם בודד ועליו עשרה חיילים, לפרוץ כקילומטר וחצי ללב המתחם, כשהם לוחמים במאות חיילי אויב. התקדמותם נעצרה, כאשר, הזחלם נפגע ומתפוצץ ושלושה מעשרת החיילים, נהרגים והשאר נפצעים, יאיר נפצע באורח קשה מאוד אך נלחם יחד עם חייליו בחיילים המצרים המסתערים עליהם. חילוצו משדה הקרב התרחש כעבור שעות רבות[5].

בשנת 1968, החל את לימודיו האקדמאיים ובוחר במסלול פסיכולוגיה. בשנת 1971, סיים את לימודי התואר הראשון והחל את לימודי התואר השני. באותה השנה, חזר לשירות פעיל והיה מדריך בבה"ד 1. במסגרת תפקיד זה, זיהה את הבעיה המרכזית של בית הספר לקצינים והיא נפל של מעל 50% מהצוערים בבית הספר ובחר לשמש כפסיכולוג בית הספר לקצינים. כפסיכולוג בית הספר, המציא ופיתח את שיטת הגיבושים למיונם של הצוערים בכניסה לבה"ד 1. בשלב מאוחר יותר, שיטתו הועברה לחטיבת הצנחנים ולסיירות השונות. מאז ועד היום, שיטתו של יאיר משמשת כמערכת המיון הצהלית לקבלה ליחידות מובחרות[6].

בשנת 1972, חזר יאיר לחטיבת הצנחנים והתמנה לסגן מפקד גדוד הנח"ל המוצנח עד לחודש אוגוסט 1973 ויצא לפו"מ.

באוקטובר 1973, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, היה יאיר חניך במכללה לפיקוד ומטה בדרגת רס"ן. בבוקר יום הכיפורים, התבקש על ידי מפקד חטיבת הצנחנים לחזור לגדוד 50, שחייליו איישו את מוצבי קו הגבול, בחציה הדרומי של רמת הגולן. יאיר נשלח לשמש כסמג"ד בגדוד 50[7]. מפקד הגדוד נפצע בצניחת אימונים שבועיים קודם לכן, ומנחם זטורסקי הסמגד מילא את מקומו. יאיר הגיע אל מפקדת הגדוד באל-על, תחת ההפגזה הסורית הקשה שפתחה את המלחמה. שם התחוור לו שהקשר עם זטורסקי וקצין המבצעים שיצאו לשטח אבד. יאיר נטל את הפיקוד על הגדוד. הגדוד השתתף בקרב הבלימה הקשה מול המתקפה הסורית בדרום רמת הגולן.

כבר במוצאי יום הכיפורים, נשארת הגזרה הדרומית ללא טנקים מול המתקפת הדיוויזיה הסורית. בשחר יום המחרת - יום ראשון, לאחר שהסורים כבשו את תל סאקי ורמת מגשימים והגיעו עד לטווח 3 קילומטרים ממפקדת הגדוד, קיבל יאיר פקודה לסגת עם כל הלוחמים שנמצאו במפקדה לכנרת. יאיר, פוקד על חייליו לסגת לכיוון עין גב, בעוד הוא מחליט להישאר לבדו, בעמדת התצפית שלו, הממוקמת סמוך לקו הקדמי, וצופה בדיוויזיה הסורית המתכוננת לחדש את התקפתה דרומה. יאיר שמר על קשר עם לוחמיו הלכודים במוצבים בתוך השטח הכבוש על ידי הסורים. כאשר הגיעו ראשוני טנקי המילואים לגזרה, יאיר מיקם אותם לבלימת המתקפה הסורית שהגיעה עד כ־700 מטר מעמדתו ונבלמה. למחרת הוביל יאיר את ניסיון החילוץ השני של לוחמי תל סאקי ומוצב 116, והצליח להגיע עד הנצורים והפצועים ולחלצם. יאיר הצליח לאושש את הגדוד אשר נפגע קשות, בעזרת דרישתו מהפיקוד העליון של צה"ל לאפשר לגדוד לחזור ולהשתתף בלחימה.

יאיר חצה את תעלת סואץ והוביל בראש גדודו את התקדמות שלוש חטיבות השריון של אוגדת ברן, כנגד הקומנדו המצרי והמוצבים באזור החיץ החקלאי לאורך תעלת המים המתוקים והאגמים. הגדוד לחם לאורך יותר ממאה קילומטרים, עד לפאתי העיר סואץ. יאיר הקפיד לנצל את יתרונות הגדוד וניהל את כל הלחימה במתחמים המצריים לאורך עשרות הקילומטרים בלחימה רגלית, שהפתיעה את המצרים שהמתינו לטנקים עם טילי נ"ט (נגד טילים). בכל הימים הארוכים של הלחימה מצדה השני של תעלת סואץ אין אף הרוג לגדוד בלחימה.

בשנת 1975, התמנה יאיר למפקד קורס מ"פים ונשלח לארצות הברית להשתתף בקורס פיקוד ומטה של צבא ארצות הברית הנמשך שנה.

עם שובו מארצות הברית הועלה יאיר לדרגת אל"ם ושימש כראש תורת לחימה במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי. במבצע ליטאני, פיקד יאיר על צוות קרב חטיבתי משולב של שני גדודי בית ספר למכ"ים: גדוד 906 ו-17 וגדוד שריון 53, תחת אוגדת הקצח"ר, תא"ל אורי שמחוני. הכוחות בפיקודו של יאיר כבשו את תל שעלבון, תל 850 וצומת צ'אף - אל הווא, והרגו כ־55 מחבלים. לאחר מכן, הקים יאיר את חטיבת הנ"ט, עוצבת חצי האש והתמנה למפקד בית הספר לקצינים.

בשנת 1981, מונה יאיר למפקד חטיבת הצנחנים[8]. באותה שנה, כמח"ט הצנחנים[9], הוביל יאיר שני מבצעי פשיטה בעומק לבנון, כתגובה לירי הארטילרי בין אש"ף לצה"ל. יאיר פיקד על מבצע "צלצל"[10] יותר מארבעים ק"מ בעומק לבנון. במבצע זה, כוחו של יאיר ספג הרוג ושבעה פצועים, ותחת אש עזה, מכל הגבעות והמבנים מסביב הצליח יאיר לאחר סיומה של המשימה, לחלץ את הכוח בעזרת שני מסוקי יסעור, השבים ארצה מנוקבי כדורים.

במלחמת לבנון הראשונה, שימש יאיר כמפקד חטיבת הצנחנים[11]. בהתאם להצעתו של יאיר, ביצעה חטיבת הצנחנים איגוף אנכי - נחיתה אמפיבית מן הים מצפון לצידון בעומק שטח לבנון, כ־70 ק"מ מהגבול, החטיבה המשיכה והובילה את כוחות צה"ל עד פרברי ביירות. בשלושת הימים הראשונים, התקדמה ולחמה החטיבה כשהיא מבודדת משאר כוחות צה"ל, הנעים מכיוון הגבול ישראל צפונה. עם החבירה לאוגדות השריון, ,בחר יאיר להוביל את חטיבת הצנחנים, בציר ההררי הקשה, העולה לקאבר שמעון ומשם לפאתי ביירות. אף על פי שלכאורה, הבחירה בציר ההררי - 70 ק"מ אורכו, הייתה אמורה לעכב את כוחות החטיבה, לעומת כוחות צה"ל המתקדמים בציר החוף הקצר, 12 ק"מ בלבד לכיוון ביירות, הרי שבמבחן התוצאה, החלטתו של יאיר הייתה נכונה, והצנחנים היו לכוח הראשון הגיע לביירות ולחבר לכוחות הנוצרים בציר ביירות-דמשק. במהלך הקרבות נפצע יאיר באורח קל.

לאחר טבח סברה ושתילה[12], שביצעו הפלאנגות הנוצריות, נכנס יאיר בראש קבוצת חיילים למחנה הפליטים, כדי להרגיע את תושביו המבועתים. בעקבות הרוחות הסוערות בקרב לוחמיו, שהיו עדים לאירועי סברה ושתילה, דרש יאיר להיפגש עם ראש הממשלה מנחם בגין, תחת זאת נפגש עם שר הביטחון אריק שרון. ממנו דרש יאיר, לקחת אחריות על ההתרחשויות בביירות, כדי שהאשמה לא תיפול על כתפי לוחמי צה"ל.

לאחר המלחמה מתמנה יאיר למפקד האוגדה, והוא בונה ומבסס את אוגדה 98 המוטסת. לאחר שעבר הסבה לשריון פיקד על אוגדת שריון במילואים, עוצבת עמוד האש ועל קורס מג"דים. בתקופה זו חזר לספסל הלימודים במטרה להשלים את התואר השני בפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ובמקביל למד לתואר שני במנהל עסקים MBA, באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1987, בטרם הספיק לסיים את לימודיו, נקרא לתפקיד מפקד גזרת לבנון, אוגדה 91 כאשר צהל נמצא בתוך שטח לבנון. בתפקיד זה, ביצע יאיר שינוי מהותי בנושא תכנון הפעילות והמבצעים בגזרה, במקום שהיוזמה והתכנון יתבצעו ברמת הפיקוד והאוגדה ומשם יורדו לחטיבות הגדודים והפלוגות, החליט יאיר, שהמפקדים בשטח יהיו אלו אשר יזמו ויתכננו את הפעילות, ויביאו זאת לאישור החטיבות והאוגדה. שינוי זה הכפיל את כמות הפעילות והמבצעים וייעל אותם. כאשר הוא משמש כמפקדה, מבצעת האוגדה כשמונים מבצעים ופשיטות מעבר לקווים.

בשנת 1988, הועלה יאיר לדרגת אלוף והתמנה לתפקיד מפקד הגיס הצפוני, שפיקד על חמש אוגדות כשמשימתו לחימה בחזית הסורית.

בשנת 1992, התמנה יאיר לראש אגף כוח האדם (אכ"א) במטה הכללי.

מיד עם כניסתו לתפקיד, ביצע שינוי מהותי בשיטת הגיוס לצה"ל (כל מלש"ב יעבור את מערכת המיון, ימלא את העדפותיו ורצונותיו ולפי זה ישובץ ליחידות השונות עוד טרם חיולו. שינוי זה הביא לקיצורו של תהליך הגיוס ליום אחד אל מול 4–5 ימים, אפשר התחלת טירונות בתוך יום אחד ומעל 85% מהמתגייסים שובצו על פי העדפתם הראשונה או השנייה), שיפר את תנאי השירות של משרתי הקבע והקים את מועדון "חבר" שהיה מועדון הצרכנות הראשון במדינה. במסגרת תפקידו, עמד בראש הוועדה, לצידו של פרופסור אסא כשר, ששקדה במשך שלוש שנים על חיבור וכתיבת הקוד האתי לצה"ל - מסמך "רוח צה"ל"

בשנת 1990, פרסם ספר, אתי מלבנון, אודות לחימת חטיבת הצנחנים במלחמת שלום הגליל[13]

בשנת 1995, כשעמד להשתחרר התבקש על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, לשמש כנספח צה"ל בוושינגטון, בתקופת המגעים והשיחות על הסכם עם הסורים, ושירת שם כשלוש שנים.

לאחר השירות הצבאי

בשנת 1998, יאיר השתחרר ונרתם לפעילות חברתית וחינוכית, כשהוא משמש כיו"ר, בהתנדבות מלאה, של מספר עמותות הפועלות בתחומים אלו, יאיר משמש כיו"ר העמותה המחזיקה את כפרי הגמילה מסמים ואלכוהול באילנות והרטוב, הוא יו"ר תנועת "אחריי!" - נוער מוביל שינוי תנועה חינוכית חברתית, המכינה אלפי בני נוער וצעירים מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית לשירות משמעותי בצה"ל ולתפקידי מנהיגות בקהילה.

משנת 1982, עוד בהיותו בשירות פעיל, סייע יאיר להקים ולקדם את "האגודה לקידום החינוך ביפו" באזור הקשה ביותר ביפו המעורבת, והוא ממשיך בפעילותו זו עד היום. יאיר, שימש 7 שנים כיו"ר הוועד המנהל של הדסה נעורים.

כיום, יאיר הוא יו"ר של "יחד למען החייל" לאחר שמיזג את האגודה למען החייל וקרן לב"י, לארגון אחד, בשנת 2015. עם כניסתו לתפקיד ביצע מספר שינויים מהותיים, בראש ובראשונה קבע ש- 100% מכל תרומה ילך לטובת החיילים. קבע שהחייל במרכז היא מטרתו הראשונה של הארגון, צומצמו משמעותית הוצאות הארגון ועלה מספר המתנדבים לארגון.

החל משנת 2009, עומד בראש תוכנית ייחודית למנהיגות - תוכנית רבין במרכז הבינתחומי הרצליה. התוכנית ייחודית באקדמיה, המקבצת סטודנטים מצטיינים מבתי הספר השונים של המרכז הבינתחומי, לתוכנית שנתית המשלבת לצד הרצאות אקדמאיות. הקורס המועבר על ידי יאיר עצמו, ונקרא "מנהיגות הלכה למעשה", המבטא את תפיסת המנהיגות הייחודית אותה פיתח יאיר לפני כ־40 שנים ואותה הוא מלמד בצה"ל ובגופים אזרחיים שונים, והתנסות מעשית של הסטודנטים, ביזום והקמת פרויקטים חברתיים.

במקביל לפעילותו ההתנדבותית בעמותות השונות, יאיר עובד ופעיל בתחום העסקי. יאיר שימש ומשמש כיו"ר וכיועץ אסטרטגי לחברות ומיזמים עסקיים בתחומים שונים. בין השאר של חברת התשתיות שבנתה את כביש עוקף הקריות, צומת יגור ורכבת העמקים, חברת סופרגום, חברות הייטק, פיתוח חקלאי, מיזמי בניה ועוד חברות שונות. מאז שנת 2003, הוא משמש כיועץ אסטרטגי לאחת מחברות עורכי הדין הגדולות בארצות הברית כשהוא נעזר בצוות מומחים שהרכיב.

יאיר, בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה מטעם אוניברסיטת בר-אילן.

בשנת 2009, הצטרף לסגל בית הספר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה[14].

ועדות ציבוריות

יאיר עמד בראשותן של מספר ועדות ציבוריות;

  • ראש הוועדה לצד פרופסור אסא כשר, לכתיבת הקוד האתי רוח צה"ל[15]
  • הוועדה לחקירת אירועי קבר יוסף בשכם[16]
  • הוועדה לחקירת אירועי הר עיבל – 2000
  • הוועדה לקביעת הזכאות לפיצויים לפדויי השבי - 2001[17]
  • הוועדה לחקר הלחימה והפקת הלקחים והמסקנות באוגדה 91, במלחמת לבנון השניאיר – 2006[18]
  • הוועדה לבדיקת התנהגותם של מפקדי צה"ל במלחמת לבנון השניאיר על פי ערכי צה"ל.

חיים אישיים

יאיר מתגורר בהוד השרון נשוי לעדנה, אב לארבעה ילדים וסב ל־13 נכדים[19].

בשנת 1990, שכל את בתו סרן שלומית יאיר, שהייתה קצינת המבצעים של טייסת האפצ'ים 113 ונהרגה בתאונת מטוס עם ארבעה מחבריה הטייסים[20].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מאמריו

הערות שוליים

  1. ^ הנהגת אחריי!, באתר עמותת אחריי!
  2. ^ שיחת נפש עונה 6: יורם יאיר, באתר ערוץ שיחת נפש, יוטיוב
  3. ^ ​סגל תוכנית רבין למנהיגות, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה
  4. ^ אלופים במיל' לחלוץ: צה"ל לא הפגין דבקות במשימה, באתר הארץ
  5. ^ ראיון עם יורם יאיר (יה-יה) ושמואל ארד ז"ל, באתר העמותה להנחלת מורשת הצנחנים
  6. ^ בה"ד 1 מי יודע: כך מכשיר צה"ל את קציניו, באתר nrg
  7. ^ יורם יאיר, באתר INSS
  8. ^ לשם ובחזרה, באתר ויינט
  9. ^ מלחמות ישראל, באתר הארץ
  10. ^ מבצע "צלצל", באתר סיירת צנחנים
  11. ^ כך הושקעו 10 מיליארד שקל ב"מונית לחיילים", באתר nrg
  12. ^ איזה אביב, איפה הנעורים, באתר הארץ
  13. ^ אלוף יאיר יורם, סופר, באתר סימניה
  14. ^ בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה
  15. ^ רוח צה"ל וערך הממלכתיות, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
  16. ^ ועדת קבר יוסף: "דרך הפעולה הייתה סבירה", באתר ויינט
  17. ^ הישיבה המאתיים=ושלוש=עשרה של הכנסת החמש=עשרה, באתר נבו
  18. ^ כשהמפקדים הם רק מנהלים, באתר הארץ
  19. ^ סבא שלי אלוף, באתר ישראל היום
  20. ^ סרן שלומית יאיר, בת עדנה ויורם, באתר יזכור