אי רובינזון קרוזו – הבדלי גרסאות
מ הוספת קטגוריה:מקומות ששימשו כמושבת עונשין באמצעות HotCat |
←גאוגרפיה: הגהה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
האי, כמו שאר הארכיפלג, התגלה לאירופאים לראשונה בשנת [[1574]] על ידי ה[[מלח (מקצוע)|מלח]] ה[[ספרד]]י חואן פרננדס. בשנת [[1704]] ננטש על האי מלח צעיר בשם [[אלכסנדר סלקירק]], במשך חמש שנים הוא שרד באי לבדו עד שחולץ על ידי ספינה חולפת. סיפורו היה ההשראה ל[[רומן]] "[[רובינזון קרוזו]]" מאת הסופר [[דניאל דפו]], שפורסם לראשונה בשנת [[1719]]. במהלך ה[[המאה ה-17|מאות ה-17]] ו[[המאה ה-18|ה-18]] שימש האי כמקור מסתור ל[[שודדי ים]]. |
האי, כמו שאר הארכיפלג, התגלה לאירופאים לראשונה בשנת [[1574]] על ידי ה[[מלח (מקצוע)|מלח]] ה[[ספרד]]י חואן פרננדס. בשנת [[1704]] ננטש על האי מלח צעיר בשם [[אלכסנדר סלקירק]], במשך חמש שנים הוא שרד באי לבדו עד שחולץ על ידי ספינה חולפת. סיפורו היה ההשראה ל[[רומן]] "[[רובינזון קרוזו]]" מאת הסופר [[דניאל דפו]], שפורסם לראשונה בשנת [[1719]]. במהלך ה[[המאה ה-17|מאות ה-17]] ו[[המאה ה-18|ה-18]] שימש האי כמקור מסתור ל[[שודדי ים]]. |
||
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] טובעה אניית הצי [[גרמניה|הגרמנית]] '''דרזדן''' באחד מ[[מפרץ|מפרציו]] של האי, כיום שרידיה |
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] טובעה אניית הצי [[גרמניה|הגרמנית]] '''דרזדן''' באחד מ[[מפרץ|מפרציו]] של האי, כיום שרידיה מהווים מקור משיכה תיירותי ל[[צלילה|צוללים]]. |
||
בשנת [[1966]] שינתה ממשלת צ'ילה את שם האי ממס א-טירה לרובינזון קרוזו, בשל שיקולים תיירותיים. |
בשנת [[1966]] שינתה ממשלת צ'ילה את שם האי ממס א-טירה לרובינזון קרוזו, בשל שיקולים תיירותיים. |
||
גרסה מ־03:46, 17 ביולי 2020
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
האוקיינוס השקט  |
| קואורדינטות | 33°38′29″S 78°50′28″W / 33.641388888889°S 78.841111111111°W |
| שטח | 47.93 קילומטר רבוע |
| רוחב | 7 קילומטר |
| גובה מרבי | El Yunque Hill |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
צ'ילה |
| אוכלוסייה | 1,083 (2014) |
| אזור זמן | UTC-6 |
| עיר ראשית |
סן חואן באוטיסטה |
| על שם |
רובינזון קרוזו |
| מגלה |
חואן פרננדס |
| תאריך גילוי |
1574 |
 | |
  | |
.jpg)
אי רובינזון קרוזו (בספרדית: Isla Robinsón Crusoe), ובשמו הקודם מאס א טיירה (Más a Tierra), הוא אי געשי השייך לארכיפלג של איי חואן פרננדס הצ'יליאנים, הממוקמים בדרום האוקיינוס השקט, כ-640 קילומטר מערבית ליבשת אמריקה הדרומית.
גאוגרפיה
האי, שגודלו כ-50 קמ"ר, הוא האי המאוכלס היחיד בארכיפלג. רוב אוכלוסייתו, כ-1100 נפשות, מרוכזת בכפר אחד הממוקם בחופו הצפוני של האי. כלכלת האי מתבססת בעיקר על דיג, ייצוא של סרטנים ותיירות.
האי, כמו שאר הארכיפלג, התגלה לאירופאים לראשונה בשנת 1574 על ידי המלח הספרדי חואן פרננדס. בשנת 1704 ננטש על האי מלח צעיר בשם אלכסנדר סלקירק, במשך חמש שנים הוא שרד באי לבדו עד שחולץ על ידי ספינה חולפת. סיפורו היה ההשראה לרומן "רובינזון קרוזו" מאת הסופר דניאל דפו, שפורסם לראשונה בשנת 1719. במהלך המאות ה-17 וה-18 שימש האי כמקור מסתור לשודדי ים.
במהלך מלחמת העולם הראשונה טובעה אניית הצי הגרמנית דרזדן באחד ממפרציו של האי, כיום שרידיה מהווים מקור משיכה תיירותי לצוללים.
בשנת 1966 שינתה ממשלת צ'ילה את שם האי ממס א-טירה לרובינזון קרוזו, בשל שיקולים תיירותיים. ב-27 בפברואר 2010 נפגע האי מגלי-צונאמי בגובה של כ-5 מטר שנוצרו בעקבות רעידת האדמה בצ'ילה, 5 בני אדם נהרגו ורוב הכפר נהרס.
האי, כמו כל הארכיפלג, הוכרז על ידי אונסק"ו כשמורה ביוספרית והוא מהווה את מקום הגידול של כ-104 מינים של בעלי חיים וצמחים אנדמיים.
