לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "הליכוד"

אין שינוי בגודל ,  לפני 3 חודשים
שומרון ==> השומרון
מ (הוספת קישור ליואל חסון)
(שומרון ==> השומרון)
ממשלות הליכוד, למעט [[ממשלת ישראל ה-30]] ו[[ממשלת ישראל ה-33]], כרתו ברית עם המפלגות ה[[יהדות חרדית|חרדיות]]. [[ממשלת ישראל השמונה עשרה|ממשלתו של בגין]] הסירה את המגבלה על מספר הפטורים הניתנים במסגרת הסדר [[תורתו אומנותו]] (שעמד אז על 800 בשנה), פעולה שהביאה ברבות השנים למצב בו 11% ממחזור הגיוס אינו מתגייס מסיבה זו, נכון ל-[[2007]]. ממשלות הליכוד גם הגדילו במידה ניכרת את תקציב הישיבות, [[החינוך העצמאי]] ורשת [[מעיין החינוך התורני]] של [[מפלגת ש"ס|ש"ס]], כמו גם את התמיכה בעמותות חרדיות. בגין החליט גם על הענקת קצבת [[הבטחת הכנסה]] גם לאברכים. אף על פי שגם ממשלות המערך הפגינו נכונות לוויתורים מופלגים לחרדים במסגרת הקואליציות שהקימו לאורך השנים, נראה שהמרכיב המסורתי החזק בקרב גרעין התמיכה של הליכוד, ומנגד אפיונן החילוני המובהק של רבות מתנועות השמאל בישראל, וזיהוין בקרב המגזר החרדי כחלק מאליטה אליה מעולם לא חשו עצמם החרדים כשייכים, גרמו להזדהות רגשית עם הליכוד בקרב רבים במגזר החרדי, ובו בזמן לרגשי טינה עמוקים כלפי המערך והעבודה. רגשות אלו התבטאו בין השאר ב[[נאום השפנים והחזירים]] של [[הרב שך]], שסימן עבור רבים את זיהויים הסופי של החרדים כחלק מגוש הימין בישראל.
 
שבר גדול ביחסיו של הליכוד עם ה[[דתיים לאומיים|דתיים הלאומיים]] אירע בזמן תוכנית ההתנתקות ב-2005, במהלכה הובילה ממשלה בראשות הליכוד את פינוי כלל יישובי [[רצועת עזה]] וצפון ה[[שומרוןהשומרון]]. אמנם העובדה שהמהלך הפתאומי היה מזוהה עם שרון יותר משהיה מזוהה עם הליכוד, וכי רוב התומכים בו עזבו לקדימה לאחר פילוג התנועה, הביאה במידה מסוימת לאיחוי הקרע, אך האפשרות לוויתורים מדיניים נוספים מוסיפה להיות מוקש אפשרי ביחסיו של הליכוד עם הציבור הדתי-לאומי. בניגוד לברית זו עם הדתיים הלאומיים, אשר על כל קשייה מתבססת על חזון מדיני משותף ואמונה באידאולוגיה ה[[ציונות|ציונית]], כמו גם על נוכחות מסורתית ואף דתית חזקה בתוך הליכוד, נראה שהחיבור לחרדים היה פוליטי יותר מאשר אידאולוגי, ואידיאל לימוד התורה כדרך חיים לא זכה מעולם לתמיכה רבה במפלגה. גם הסתגרותם המופגנת של החרדים מפני החברה הישראלית לא אפשרה חיבור משמעותי בינם לליכוד. עקב כך בשנת [[2003]] הסכים הליכוד ללא היסוס רב לדרישתה של [[מפלגת שינוי]] להקים [[קואליציה]] ללא חרדים לאחר [[הבחירות לכנסת השש עשרה]], ואף קיצץ עמוקות בקצבאות במסגרת מדיניותה הכלכלית של [[ממשלת ישראל השלושים|הממשלה]] שהוקמה בראשותו לאחריהן. גם בהתלהט הוויכוח סביב נושאי ה[[גיור]] ו[[היתר מכירה|היתר המכירה]] ב[[שנת שמיטה|שנות השמיטה]], התנגדו ככלל אנשי הליכוד לגישתם ה[[הלכה|הלכתית]] הנוקשה של החרדים.{{הערה|{{nrg|[[אריק בנדר]]|חוק הגיור הצבאי אושר בכנסת בקריאה טרומית|189/522|15 בדצמבר 2010|1|2}}}}
 
==תומכים==