לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "מצוות עונה"

הוסרו 169 בתים ,  לפני 4 חודשים
מ
קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים
מ (קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים)
חלקה הראשון של המשנה דן בשאלה מתי זכאית אישה להתגרש ולקבל את כתובתה, כאשר בעלה נמנע מלקיים אתה יחסי אישות ("תשמיש המיטה" בלשון [[חז"ל]]). בתחילת המשנה מוצגת מחלוקת בין [[בית הלל ובית שמאי|בית הלל לבית שמאי]]: לפי בית שמאי, זכות זו קמה לאישה כאשר בעלה נמנע מיחסים במשך שני שבועות, ואלו לפי בית הלל, זכות זו קמה כבר לאחר שבוע אחד. ה[[גמרא]] דנה בשורשה של מחלוקת זו, ומציינת שבית הלל קבעו זאת לפי שבעת ימי [[נידה]], שהם מצב שבו בני הזוג מנועים מלקיים יחסי אישות על פי התורה, ובית שמאי קבעו זאת לפי שני השבועות שבהם [[טומאת יולדת|אישה טמאה לאחר שילדה בת]], ואף זה מצב שבו בני הזוג מנועים מלקיים יחסי אישות. כבמקרים רבים אחרים, הלכה כבית הלל.
 
חציה הראשון של המשנה עוסק במקרה שבו הבעל נמנע מלקיים [[יחסי מין]] עם אשתו בניגוד לרצונה, וחציה השני מגדיר את תדירות היחסים בהם נדרש הבעל לעמוד על מנת לקיים את המצווה שלא לגרוע מעונתה של אשתו. קביעת תדירות היחסים מתחשבת במסוגלותו הגופנית של הבעל, ועל כן נקבעת בהתאם לאילוצים שבהם נתון הבעל לפי מקצועו ועיסוקיו: {{ציטוטון|הטיילים, בכל יום; הפועלים, שתיים בשבת; החמרים, אחת בשבת; הגמלים, אחת לשלושים יום; הספנים, אחת לשישה חודשים}}.
 
'''הטיילים''' הם אלה הבטלים ממלאכה, או שמלאכתם קלה מאוד. בגמרא מופיעה מחלוקת בין [[אביי]] ל[[רבא]] בשאלה האם בני ה[[ישיבה]] הם בגדר "טיילים" בנוגע למצווה זו. לדעת רבא, התשובה לכך חיובית, ואילו לדעת אביי, לימוד התורה אף הוא עבודה הדורשת את כוחותיו של העוסק בו.
 
'''החמרים''' הם אלה המובילים משאות באמצעות [[חמור]], ולפיכך נעדרים מביתם במהלך שבוע עבודתם, ולכן עונתם פעם בשבוע.
 
'''הגמלים''' מובילים משאות במדבר, ולכן היעדרותם ממושכת יותר, ועונתם אחת לשלושים יום. הגמרא עוסקת גם בשאלה מה הדין כאשר הגבר רוצה בקידום מקצועי, המביא להרחקת העונה: "אמר ליה [[רבה בר רב חנן]] ל[[אביי]]: חמר ונעשה גמל מאי? אמר ליה: רוצה אשה בקב ותיפלות{{הערה|1=כלומר היות בעלה עמה וקיום יחסי מין עמו}} מעשרה קבין ופרישות" (כתובות סב ע"ב).
 
==לקריאה נוספת==
* יהודה ברנדס, '''אגדה למעשה - עיונים בסוגיות משפחה חברה ועבודת השם''', ספריית אלינר, 2005, עמ' 153-181153–181
* הרב [[אליעזר מלמד]], '''שמחת הבית וברכתו''', הוצאה פנימית ל[[הדרכת חתנים וכלות|מדריכי חתנים ומדריכות כלות]], [[ישיבת הר ברכה|מכון הר-ברכה]] ה'תשע"ד
* הרב משה אהרון שוחטוביץ, '''בנין הבית''' - מאמרי הדרכה בעניין קדושת הבית היהודי, ירושלים תש"ע
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://ph.yhb.org.il/category/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AAשמחת-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AAהבית-%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%95וברכתו/%D7%90א-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AAמצוות-%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%94עונה/ מצוות עונה], [[שמחת הבית וברכתו]], באתר [[פניני הלכה]]
* {{אנצ דעת|2574|עונה}}
* {{קיצור שולחן ערוך|קנ|הלכות צניעות}}
* יהודה ברנדס, [https://web.archive.org/web/20130928181938/http://tovimha2.org.il/%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9Dלומדיםבשניים/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9Dמאמרים/tabid/90/articleType/ArticleView/articleId/26/categoryId/3/---.aspx בין אדם לרעייתו], באתר "טובים השניים"
 
== הערות שוליים ==
90,570

עריכות