לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "הרעות"

נוספו 467 בתים ,  לפני חודשיים
מ
הוספת מקור, ניסוח, קישורים פנימיים
מ (בוט החלפות: גרסאות)
מ (הוספת מקור, ניסוח, קישורים פנימיים)
את השיר ביצעו במקור להקת [[הצ'יזבטרון]] באוקטובר [[1948]], בתוכניתם השלישית, "הפלמחניק מחפש את המחר", שהופעותיה התקיימו בעיצומה של מלחמת העצמאות, עם [[גדעון זינגר]] כסולן. ביצועים ידועים נוספים של השיר הם של [[שושנה דמארי]], [[יהורם גאון]] ו[[להקת הנח"ל]] בתוכניתם משנת [[1972]] "פלנחניק". בין חברי הלהקה המבצעים את השיר [[ירדנה ארזי]], [[אפרים שמיר]], [[ענת גוב|ענת גוב (מיבר)]] ונעמי כפרי (גבע). מפקד הלהקה היה שמעון ויצמן.
 
לקראתבמסגרת מצעד שירי היובל שנערך לכבוד [[חגיגות שנת ה-6050 למדינת ישראל]], זכה השיר במקום השני{{הערה|טלילה אלירם, '''"בוא, שיר עברי : שירי ארץ ישראל: היבטים מוזיקליים וחברתיים"''', ([[איירהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה]], 2006, עמוד: 173}}. במסגרת [[תשס"חחגיגות ה-60 למדינת ישראל]]) נבחר השיר ב[[גלי צה"ל]] על ידי חיילי צה"ל כשיר העברי האהוב ביותר, בהקדימו את '[[ירושלים של זהב]]'{{הערה|1=[http://glz.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=19823 החיילים בחרו: "שיר הרעות"], באתר גלי צה"ל.}}. בהקדימוובמצעד את"שיר השישים", בהצבעה שערכו '[[ירושליםהערוץ של זהבהראשון]]'. גםו[[רשת במצעדיםגימל]] אחריםזכה בישראלבמקום נכללהשני{{הערה|{{הארץ|תום השירשגב|שלושה ביןשירים השיריםועם|1.1321962|1 העברייםבמאי האהובים ביותר2008}}}}.
 
השיר מייצג את האידיאלים החברתיים של תקופת [[ה'תש"ח|תש"ח]] - ההקרבה למען המולדת, הדאגה של הפרט לכלל, אחוות הלוחמים ובעיקר את זכרם וקדושתם של הנופלים. המשפט "נזכור את כולם", המופיע ב[[פזמון חוזר|פזמון החוזר]], הפך ל[[מוטו]] מרכזי של [[הנצחת חללי מערכות ישראל|הנצחת חללי צה"ל]].{{הערה|להשוואה, ראו את השיר הבריטי [[אודת הזיכרון]].}}