לדלג לתוכן

אהל אל-בית – הבדלי גרסאות

תיקון כיווניות הערת שוליים
מ (הוספת קטגוריה:מוחמד באמצעות HotCat)
(תיקון כיווניות הערת שוליים)
ב[[אסלאם]], '''אהל אל-בית''' (ב[[ערבית]]: أهل البيت), הוא ביטוי שפירושו "אנשי הבית" או "משפחת הבית". בתוך המסורת האסלאמית, המונח מתייחס למשפחת הנביא מוחמד האסלאמי. ב-[[אסלאם שיעי|אסלאם השיעי]] את אהל''-אל-בית'' מרכזיים באסלאם והפרשנים של הקוראן והסונה. השיעים מאמינים שהם יורשיו של מוחמד וכוללים את מוחמד, פאטמה, [[עלי בן אבי טאלב|עלי]], [[חסן בן עלי|חסן]], [[חוסיין (בן עלי)|וחסין]] (שנודעה כ" אהל אלכסיאא "אנשי ה מעטפה") והאמאמים בת ארבע עשרה המזימות. יש דעות שונות על היקפם וחשיבותם של אהל אל-בית.
 
בתוך [[אסלאם סוני|האסלאם הסוני]] ביתו של מוחמד מתייחס למוחמד עצמו [[נשותיו של מוחמד|נשותיו]] ובנותיו, ובכלל זה פאטמה בתו ובעלה [[עלי בן אבי טאלב|עלי]], שהוא גם בן דודו של מוחמד; ושני בניהם, חסן וחסין. בפרשנות של מסורות מסוימות המונח עשוי גם להיות מורחב יותר כדי לכלול את צאצאי דודי האב של מוחמד, אבו טאלב ו [[אל-עבאס]], או לפי מאלכ בן אנס ו[[אל נעמאן בן ת'אבת אבו חניפה|אבו חניפה]], כל בני [[האשמיה|האשם]].
 
== האטימולוגיה ==
 
ההגדרה לא מדויקת של המונח בפסוק הזה יש לה כמה פרשנויות. באחת המסורות, לפיה מוחמד הוא [[צחאבה|בן לוויה]] [[סלמאן הפרסי|סלמאן אל-פרסית]] נכלל כחבר, הוא משמש כדי להבדיל מן מהאגרון ([[הג'רה|המוסלמים המהגרים]] מן [[מכה|העיר מכה]]) ו[[אנצאר]] (מדינה ממיר האסלאם). על פי סוני הדוקטרינה הסונית, המונח כולל את נשותיו ותלמידו של מוחמד, כפי שהוא מתייחס אליהם בפסוק הקודם - פרשנות המיוחסת ל [[אבן אל-עבאס|עבד אללה בן עבאס]] וכרימה בן אבי גהל, שניהם היו לוויתו של מוחמד. זה נתמך על ידי מסורות שונות המיוחסות למוחמד שבו הוא פונה אל כל נשותיו כמו אהל-אל''-בית''.{{הערה|See:
|שמאל=כן}} חברים נוספים בבית, על פי ההשקפה הסונית, כוללים את עלי, פאטמה, חסן וחסין, מי שהוזכר במסורת של המעטפת. כמה גרסאות של מסורת זו מזהה אום סלאמה, אשתו של מוחמד, כמו חלק של משק הבית. כך, על פי [[האנציקלופדיה של האסלאם]] "ההשקפה האורתודוקסית הנוכחית מבוססת על הדעה הרמונית, לפיה המונח אהל אל בית כולל את, כלומר הנביא, עלי, פאטמה, אל-חסן ואל-חוסין, יחד עם נשותיו של הנביא." לדברי לורה וצ'ה ואגליי באנציקלופדיה של האסלאם "יש סיפור המסופר במסורות רבות לפיו מוגן מחסה תחת גלימתו, בנסיבות משתנות, כולל מובלה הנכדים שלו החסן והחוסיין, בתו פאטמה, ובנו גיסה [[עלי בן אבי טאלב|עלי]]; לכן חמשת אלו אשר מקבלים את התואר אהל אל-כסאא או "אנשי המעטפה". חלקם ניסו להוסיף נשתיו של מוחמד ברשימה; בכל זאת, מספר חסוי מוגבלת לחמישה האלה."{{הערה|"Fāṭima." Encyclopaedia of Islam, Second Edition. Edited by: P. Bearman, Th. Bianquis, C.E. Bosworth, E. van Donzel, W.P. Heinrichs. Brill Online, 2014. Reference. 8 April 2014}}
 
פרשנויות נוספות כוללות את משפחתו של עלי, ואת משפחותיהם של קרובי משפחתו של מוחמד, כגון עקיל, ג'עפר ועבאס אבן עבד אל-מוטלב אל-עבאסי. משפטנים אסלאמיים קדומים כמו מאלכ בן אנס ואבו חניפה כללו את שבט בני [[האשמיה|האשים]] בתוך ההגדרה, בעוד [[מוחמד אבן אידריס א-שאפעי|אל-שאפעי]] כלל את כל בני מוטלב.
לפי אנס בן מאליק, הנביא מוחמד במשך חצי שנה ברצף נהג לעבור ליד הדלת של בית פאטמה בכל פעם שעזב לתפילות אלפג׳ר (הבוקר) ואומר, "הגיע הזמן ל[[צלאה|צלאת]] (תפילה), למשפחת הבית (אהל אל ביאת) ורצונכם להסיר את כל הפגמים ממכם, ולטהר אותכם לחלוטין.(מתוך סורת אל אחזאב (33), פסוק 33))
 
רוב, אבל לא כל השיעים מאמינים כי אלה האמאמים שנבחרו אלוהית להיות מנהיגים של הקהילה המוסלמית.{{הערה|Madelung, 1997, pp. 13-17|שמאל=כן}} זה מבוסס על החדית', "אנשים של הגלימה", שבו הנביא מתייחס רק לפאטמה, עלי, חסן, חוסיין והנביא עצמו.ו (נאמר שהנשים שלו (של הנביא)לא היו חלק של אהל אל בית כי הן יכולות להיות גרושות וזה כבר לא חלק מאנשי הבית כאשר מת בעלהן), המסורת שמוסלמים סונים רבים מאמינים בה, שמוחמד, פאטימה ושתים-עשרה האימאמים ידועים כ"ארבעה עשר תוויות״.
 
== מַשְׁמָעוּת ==
המוסלמים מעניקים לביתו של מוחמד מעמד מיוחד ומעריכים אותו. זה נגזר מפסוקים בקוראן ומהמסורת אשר קובעים אהבה כלפי קרובי משפחתו של מוחמד - אף על פי שבמקרים מסוימים פרשנויות שונות, למשל: "תגיד:" אין גמול אני מבקש ממך על זה מלבד אהבתם של אלה הקרובים שלי "{{הערה|שם=סורה-23–42}} על פי [[תפסיר|פרשן תנ "ך ידוע]] אל טברי (260–360 אה {{כ}}873-970 לספירה) הפסוק מתייחס כנראה למאמינים מוסלמים הקשורים בקשרי דם. פרשנות אחרת שאומצה על ידי השיעה מיישמת את הפסוק לאהל אל-בית. ועוד ראייה אחרת מפרשת את הפסוק שהאהבה היא מצווה לקרובי המשפחה בכלל, והדעה האחרונה היא המועדפת על ידי המלומד העכשווי מדלונג.{{הערה|Madelung (1997) p. 13}}
 
ה[[שריעה]] (החוק האיסלאמי) אוסרת על ניהול של צדקה או ''[[זכאה|הזכאת]]'' (מס) על קרובי מוחמד (כולל הבנו חשים), כאשר מוחמד אסר על עצמו ועל משפחתו.{{הערה|{{Cite web|url=http://islamqa.info/en/21981|title=Ruling on giving zakaah to Ahl al-Bayt|accessdate=15 November 2014|website=islamqa.info|last=al-Munajjid|first=Shaykh Muhammad}}}} ההסבר שניתן על ידי משפטנים הוא כי אלה נדבות נחשבים הטמאים של העם, אשר מציעים להם לטהר את עצמם מן החטא, ולכן זה יהיה בלתי הולם של קרובי משפחה לטפל או להשתמש בהם. במקום זאת, הם מקבלים חלק משלל המלחמה.{{הערה|Madelung (1997) p. 14|שמאל=כן}}{{הערה|A verse in the Qur'an reads: "That which Allah giveth as spoil unto His messenger from the people of the townships, it is for Allah and His messenger and for the near of kin and the orphans and the needy and the wayfarer, that it become not a commodity between the rich among you.", ( סורה 59, פסוק 7)}} מוסלמים בתפילותיהם היומיומיות מעלים ברכות עליהם באומרו: "הו אלוהים, יברך את מוחמד ואת משפחתו". בקהילות מוסלמיות רבות, מעמד חברתי גבוה מיוחס לאנשים הטוענים כי הם צאצאיהם של בני משפחתו של מוחמד, והם מסומנים כ"סיאאדה"( מאסטרים) או שרפאא (הכבודים).{{הערה|שם=AB-EOIMW|Ahl al-Bayt, Encyclopedia of Islam and the Muslim world.}}
 
רוב המעגלים הסונים ([[סופיות|סופי]]ם) עוקבים אחרי השרשרת הרוחנית שלהם בחזרה למוחמד באמצעות עליי.{{מקור}} באסלאם השיעי ביתו (משפחתו) של מוחמד הוא המרכז של הדת. בגרסה אחת של דרשת הפרידה של מוחמד, הוא מיוצג כאומר שאלוהים נתן למאמינים שני אמצעי הגנה: הקוראן ומשפחתו, בגרסאות אחרות שני אמצעי הגנה הם הקוראן ואת n[[סונה]] (הצהרות ופעולות של מוחמד).האמונה השיעית העממית מייחסת חשיבות קוסמולוגית למשפחה בטקסטים שונים, שבהם נאמר שאלוהים לא היה יוצר את הג׳נה ([[עולם הבא|גן עדן]]) ואת הארץ, [[אדם וחוה]], או כל דבר אחר,אם לא היה להם. הרוב המכריע של השיעים רואה את ראשי המשפחה כנבחרים אלוהיים שנבחרו על ידי האלוהים.