מיכאל בבלי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אוניברסיטת סורבון ==> סורבון
שורה 5: שורה 5:


== שירות צבאי ולימודים ==
== שירות צבאי ולימודים ==
בבלי עשה את [[שירות בצה"ל|שירותו בצה"ל]] ב[[להקת הנח"ל]]. לאחר שחרורו למד מתמטיקה ויחסים בינלאומיים ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. סיים את התואר השני באוניברסיטת [[סורבון]] ב[[פריז]].
בבלי עשה את [[שירות בצה"ל|שירותו בצה"ל]] ב[[להקת הנח"ל]]. לאחר שחרורו למד מתמטיקה ויחסים בינלאומיים ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. סיים את התואר השני ב[[אוניברסיטת סורבון]] ב[[פריז]].


== שירות במשרד החוץ ==
== שירות במשרד החוץ ==

גרסה מ־12:08, 4 באוגוסט 2020

מיכאל (מיקי) בבלי

מיכאל (מיקי) בבלי (21 בפברואר 1936 כ"ח בשבט ה'תרצ"ו - אפריל 2018, י"ג באייר ה'תשע"ח) היה דיפלומט ישראלי. כיהן כשגריר ישראל בהאג. בתפקידו האחרון במשרד החוץ היה סמנכ"ל אגף מערב אירופה.

כיהן כנציג נציבות האו"ם לפליטים UNHCR[1] בין 1999–2014[2]. מגיש ועורך תוכנית הרדיו "אוסף פרטי" בקול המוסיקה וכאן קול המוסיקה.

שירות צבאי ולימודים

בבלי עשה את שירותו בצה"ל בלהקת הנח"ל. לאחר שחרורו למד מתמטיקה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. סיים את התואר השני באוניברסיטת סורבון בפריז.

שירות במשרד החוץ

  • 1961-1964 מתמחה במחלקת אפריקה, מחלקת מערב אירופה והמחלקה הכלכלית
  • 1964-1966 מזכיר שני, ז'נבה (שווייץ)
  • 1966-1969 מזכיר ראשון, יאונדה (קמרון)
  • 1969-1971 עוזר ראשי במחלקת צפון אמריקה
  • 1972-1975 יועץ (מקומי) בפריז (צרפת)
  • 1975-1976 סגן מנהל המחלקה לאירופה ג'
  • 1976-1978 סגן מנהל מחלקת צפון אמריקה
  • 1978-1981 קונסול כללי בבוסטון (ארצות הברית)
  • 1981-1983 ציר (מקומי) ברומא (איטליה)
  • 1983-1987 חל"ת מנהל קשרי חוץ באוניברסיטה העברית בירושלים
  • 1987-1990 מנהל מחלקת אירופה 1
  • 1990-1995 שגריר בהאג (הולנד)
  • 1995-1997 סמנכ"ל אגף מערב אירופה

מוזיקה - תפקידים ציבוריים

איש מדור המוזיקה במשרד התרבות והספורט[3].

חבר הוועד המנהל ונאמן כבוד[4] של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.

קול המוסיקה

בבלי ערך והגיש את התוכנית השבועית "אוסף פרטי" במשך שבע עשרה שנים בתחנת הרדיו קול המוסיקה וכאן קול המוסיקה[5]. התוכנית הציגה נושאים מגוונים בעולם המוזיקה[6] והתבססה על אוסף ההקלטות שבנה במשך שבעה עשורים[7]. בסך הכל הוקלטו כ-700 תוכניות, מקצתן כוללות הקלטות וביצועים נדירים כמו הופעת הבכורה של מריה קאלאס.

משפחתו

נולד בתל אביב, בנם של הכנרת וכוהנת הנימוסין חנה בבלי והדיפלומט יצחק בבלי, שהיו שניהם חברי "ההגנה". נישא לרעייתו רות לבית ואהל בשנת 1963, בנו הוא הדיפלומט הישראלי עפר בבלי[8]. בנותיו הן השופטת הבכירה שרון לארי-בבלי[9] ותמר בבלי-רייטר.

בבלי היה איש ספר, דיבר שבע שפות.

נפטר בירושלים באפריל 2018.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Status of UN refugee agency mission upgraded, https://mfa.gov.il, ‏20 דצמבר 2005
  2. ^ Jerusalem Post reporter, ISRAEL, UN TACKLE REFUGEE PROBLEM, The Jerusalem Post
  3. ^ מדור המוסיקה, באתר http://archive.mcs.gov.il (אורכב 18.06.2018 בארכיון Wayback Machine)
  4. ^ נאמני כבוד של האקדמיה, באתר www.jamd.ac.il
  5. ^ כאן קול המוזיקה, כאן קול המוסיקה אבלה על מותו של מיקי בבלי, באתר כאן קול המוסיקה בפייסבוק, ‏2 מאי 2018
  6. ^ יוסי ביילין, (ה)פוגה, באתר ישראל היום, פברואר 7, 2012
  7. ^ קול המוסיקה, באתר הארץ, 5 באפריל 2004
  8. ^ עפר בבלי‏, לא אמליץ לילדיי להצטרף לשירות החוץ, באתר וואלה!‏, 21 בינואר 2011
  9. ^ שרון לארי-בבלי