זאב אלקין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 172: שורה 172:
[[קטגוריה:המשרד לענייני השכלה גבוהה ומשלימה]]
[[קטגוריה:המשרד לענייני השכלה גבוהה ומשלימה]]
[[קטגוריה:בני עקיבא העולמית: אישים]]
[[קטגוריה:בני עקיבא העולמית: אישים]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל ה-35]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל השלושים וחמש]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1971]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1971]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל השלושים וארבע]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל השלושים וארבע]]

גרסה מ־21:46, 9 באוגוסט 2020

זאב אלקין
Зеев Елькін
לידה 3 באפריל 1971 (בן 52)
ח' בניסן ה'תשל"א
חרקוב, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, ברית המועצות (כיום באוקראינה) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1990
השכלה
מפלגה קדימה, הליכוד, הליכוד - ישראל ביתנו
שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה ה-1
17 במאי 2020 – מכהן
(3 שנים ו־45 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר משאבי המים ה-1
17 במאי 2020 – מכהן
(3 שנים ו־45 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר להגנת הסביבה ה־19
1 באוגוסט 201617 במאי 2020
(3 שנים ו־41 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר העלייה והקליטה
14 במאי 201530 במאי 2016
(שנה)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
השר לירושלים ולמורשת
1 ביוני 201517 במאי 2020
(5 שנים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
17 באפריל 2006 – מכהן
(18 שנים)
כנסות ה־1723
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זאב אֶלְקִין (נולד ב-3 באפריל 1971, ח' בניסן ה'תשל"א) הוא שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה, שר משאבי המים וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בעבר היה שר העלייה והקליטה, שר להגנת הסביבה, שר ירושלים ומורשת, יו"ר סיעת הליכוד, יו"ר ועדת הכנסת, יושב ראש הקואליציה ויושב ראש ועדת החוץ והביטחון.

ראשית חייו ומשפחתו

נולד בשם ולדימיר בוריסוביץ' אלקין (Владимир Борисович Элькин) בחרקוב, אוקראינה הסובייטית שבברית המועצות, למשפחה יהודית חילונית. בצעירותו החל להתעניין ביהדות ולהתקרב אליה ואף למד עברית בכוחות עצמו. בגיל 17 התקבל לאוניברסיטת חרקוב ולמד בה מתמטיקה ופיזיקה בין השנים 19871990. במקביל יסד את ההתאחדות למורים לעברית ויהדות בחרקוב, היה סגן ראש הקהילה היהודית בעיר בשנת 1990 ומזכ"ל בני עקיבא בברית המועצות. בדצמבר 1990 עלה לישראל יחד עם אשתו, למד בישיבת הר עציון עד 1995 ובמקביל עבד בארגון גשר במחלקת העלייה[1].

לימודים ופעילות אקדמית

לאלקין תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטת חרקוב ותואר שני בהיסטוריה של עם ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים. טרם היבחרו לכנסת היה בשלבים מתקדמים של עבודת הדוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים. אלקין חקר את סעדיה גאון. בשנים 19962006 לימד באוניברסיטה והיה בין מקימי מרכז צ'ייס ללימוד מדעי היהדות ברוסית. בנוסף שימש כמדריך בפרויקט נעל"ה.

אלקין נשוי בשנית למריה ואב לחמישה ילדים. מתגורר בשכונת פסגת זאב שבירושלים, לשם עבר מכפר אלדד לקראת התמודדותו על ראשות העיר.

פעילות ציבורית

בסוף שנות ה-90 מונה ליועץ מנכ"ל הסוכנות היהודית לענייני יהדות רוסיה. כחבר במפלגת הליכוד היה אלקין בין המתנגדים לתוכנית ההתנתקות של אריאל שרון ואהוד אולמרט, אך עם הקמת קדימה הצטרף אליה והוצב במקום ה-17 ברשימתה לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה[2].

בכנסת ה-17 היה אלקין חבר בוועדת הכספים, בוועדת החינוך, התרבות והספורט, בוועדה למאבק בנגע הסמים, בוועדה לזכויות הילד, בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ובשדולות שונות: בשדולת ירושלים, בשדולה הסביבתית-חברתית, ובשדולה לצמצום הפערים החברתיים. בעת כהונתו נחשב אלקין כ"הסמן הימני" של סיעת קדימה. בבחירות המקדימות בקדימה בספטמבר 2008 תמך בשאול מופז ולאחר שזה הפסיד לציפי לבני אף הגיש ערעור על תוצאות ההצבעה.

במהלך כהונתו בכנסת יזם אלקין את החוק לקידום יישובם של מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון, שנועד לקצר הליכי תכנון ולקדם פיתוח, הרחבה או הקמה של יישובים, לשם הסדרת יישובם של המפונים.

ב-16 בנובמבר 2008, לאחר תחילת מערכת הבחירות לכנסת השמונה עשרה הודיע אלקין על פרישתו מקדימה, בטענה שעם בחירת לבני הפכה המפלגה למפלגת שמאל מובהקת[3]. הוא הצטרף לליכוד ונבחר בבחירות המקדימות של המפלגה לנציג הראשון של העולים, המוצב במקום ה-20 ברשימה לכנסת[4].

במסגרת הכנסת ה-18 שימש חבר הכנסת אלקין יו"ר סיעת הליכוד, יו"ר הקואליציה ואף שימש תקופת מה יו"ר ועדת הכנסת, לצורך העברת תקציב המדינה. בנוסף, שימש יו"ר משותף של השדולה לארץ ישראל והשדולה למען מפוני גוש קטיף.

גלעד ארדן (מימין) וזאב אלקין, מתייעצים עם הנשיא ראובן ריבלין אחרי הבחירות לכנסת העשרים, 2015

בכנסת ה-19, החל מיום כינונה של ממשלת ישראל השלושים ושלוש, מונה אלקין לסגן שר במשרד החוץ כאשר את תפקיד שר החוץ מילא ראש הממשלה בנימין נתניהו, כדי שיוכל בעתיד להחזיר את אביגדור ליברמן לתפקיד, לאחר סיום משפטו[5]. הדבר הוביל לכך שבפועל ניהל אלקין את משרד החוץ בעצמו. בנובמבר 2013 זוכה ליברמן וחזר לתפקיד שר החוץ. במאי 2014 סיים אלקין את תפקידו כסגן שר החוץ ומונה ליו"ר ועדת החוץ והביטחון. בנובמבר 2014 חזר בנוסף גם לתפקיד יושב ראש הקואליציה כחלק מסיכום רוטציה עם יריב לוין. בדצמבר אותה שנה החליפו השניים בתפקידיהם בוועדות, ואלקין מונה ליושב ראש ועדת הכנסת וליושב ראש הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון.

בכנסת ה-19 יזם את הצעת חוק יסוד: הלאום שבאה לתת עיגון חוקתי להיותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי ומדינה יהודית ודמוקרטית.

בבחירות לכנסת העשרים הוצב במקום השמיני ברשימת הליכוד, ונבחר לכנסת; במאי 2015 מונה לשר העלייה והקליטה בממשלה ה-34; הוא מונה גם לשר לעניינים אסטרטגיים, אך תיק זה נמסר כעבור 11 ימים לגלעד ארדן. כפיצוי מינה אותו ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר לירושלים ומורשת.

עד נובמבר 2015 היה משקיף בקבינט המדיני-ביטחוני. בדצמבר אותה שנה החליף את השר יובל שטייניץ והתמנה לחבר הקבינט.

במאי 2016, עם הצטרפות ישראל ביתנו לממשלה, מונתה סופה לנדבר במקומו לשרת העלייה והקליטה[6].

באוקטובר 2017 הודיע אלקין כי החל לקדם חלוקה מוניציפלית של ירושלים, שבמסגרתה מתוכננות השכונות שמעבר לגדר ההפרדה לעבור מאחריות עיריית ירושלים לידי רשות עצמאית[7].

במאי 2018 הודיע אלקין על כוונתו להתמודד על ראשות עיריית ירושלים. הוא רץ בנפרד מסניף הליכוד בירושלים[8]. אלקין זכה לתמיכתם של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושל ראש העיר היוצא, ניר ברקת, שאלקין התמודד במקומו בראש סיעת "ירושלים תצליח". בבחירות שנערכו ב-30 באוקטובר, קיבל 19.99% מהקולות, מעט פחות מעשרים האחוזים הנדרשים לקבלת החזר הוצאות בגין ההתמודדות, והגיע למקום השלישי, אחרי משה ליאון ועופר ברקוביץ שהעפילו לסיבוב השני.

ב-17 במאי 2020 מונה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשר ההשכלה הגבוהה והמשלימה ושר משאבי המים.

חקיקה

אלקין נואם בטקס לכבוד יובל לאיחוד ירושלים, 2017

במהלך כהונתו בכנסת יזם אלקין מספר חוקים, ובהם:

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זאב אלקין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ גדעון אלון, "ישראל היום", 13 בינואר 2012
  2. ^ דליה שחורי, והמנחה שלו בדוקטורט נמצא 3 מקומות מתחתיו ב"קדימה", באתר הארץ, 5 בפברואר 2006
  3. ^ אמנון מרנדה ואטילה שומפלבי, ח"כ אלקין עוזב את קדימה: "לבני נציגת השמאל", באתר ynet, 16 בנובמבר 2008
  4. ^ אמנון מרנדה, ח"כ אלקין מקדימה יתמודד בפריימריז בליכוד, באתר ynet, 25 בנובמבר 2008
  5. ^ אביאל מגנזי ואלי סניור, דרמה פוליטית: ליברמן זוכה פה אחד, באתר ynet, 6 בנובמבר 2013
  6. ^ סופה לנדבר החלה את תפקידה כשרת העלייה והקליטה, באתר ynet, 31 במאי 2016
  7. ^ ניר חסון, יהונתן ליס, אלקין: נקדם בקרוב הפרדה של שכונות פלסטיניות מירושלים, באתר הארץ, ‏29 באוקטובר 2017
  8. ^ פרידסון, יעל (2018-08-20). "סניף הליכוד בירושלים נגד אלקין: "הוא החיקוי, לא המקור"". ynet. נבדק ב-2018-09-27.
  9. ^ אושר סופית: הממשלה תוכל להחזיר מחבלים לכלא, אתר הכנסת, 29 ביולי 2014.


תבנית:קבינט מדיני-ביטחוני

תבנית:שרי הקליטה