מבקר אמנות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 0 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1
חזרתי-בוט (שיחה | תרומות)
מ שפה=he-IL ⟸ שפה=עברית (באמצעות WP:JWB)
שורה 7: שורה 7:
ישנם אמנים שלא מחשיבים את המבקרים. המפיק [[מיכאל שווילי]], לדוגמה, טבע את הביטוי "הביקורת בוכה וה[[קופה רושמת|קופה]] צוחקת". לעומתם ישנם אמנים רבים המחשיבים מאוד את עבודתם של מבקרי האמנות ונוטים להיעלב מביקורות רעות ואפילו להגיב לביקורות אלה בחריפות. דוגמה לתגובה חריפה היא טביעת ה[[פועל (בלשנות)|פועל]] "לגמוז", על שם המבקר [[חיים גמזו]] שמתאר נתינת ביקורת קטלנית ביותר; מושג זה נטבע על ידי [[אפרים קישון]]. דוגמה אחרת היא תקיפה פיזית של המבקר [[מאיר שניצר]] בידי [[דודו טופז]].
ישנם אמנים שלא מחשיבים את המבקרים. המפיק [[מיכאל שווילי]], לדוגמה, טבע את הביטוי "הביקורת בוכה וה[[קופה רושמת|קופה]] צוחקת". לעומתם ישנם אמנים רבים המחשיבים מאוד את עבודתם של מבקרי האמנות ונוטים להיעלב מביקורות רעות ואפילו להגיב לביקורות אלה בחריפות. דוגמה לתגובה חריפה היא טביעת ה[[פועל (בלשנות)|פועל]] "לגמוז", על שם המבקר [[חיים גמזו]] שמתאר נתינת ביקורת קטלנית ביותר; מושג זה נטבע על ידי [[אפרים קישון]]. דוגמה אחרת היא תקיפה פיזית של המבקר [[מאיר שניצר]] בידי [[דודו טופז]].


לפי המבקר [[דוד שפרבר (מבקר אמנות)|דוד שפרבר]] יצירת אמנות תיחשב "איכותית" בזכות תמיכת מספר מוקדים, שמבקרי אומנות אחד מהם, וכפי שהגדיר זאת הסוציולוג [[פייר בורדייה]]: "שיפוטה של יצירה תלוי באיכות השיח המתהווה סביבה בשדות הייצור התרבותיים"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hashiloach.org.il/%d7%94%d7%98%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95%d7%a2/|כותרת=הטובים לביקורת הקולנוע|אתר=השילוח|תאריך=2018-12-10|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2019-12-12}}</ref>.
לפי המבקר [[דוד שפרבר (מבקר אמנות)|דוד שפרבר]] יצירת אמנות תיחשב "איכותית" בזכות תמיכת מספר מוקדים, שמבקרי אומנות אחד מהם, וכפי שהגדיר זאת הסוציולוג [[פייר בורדייה]]: "שיפוטה של יצירה תלוי באיכות השיח המתהווה סביבה בשדות הייצור התרבותיים"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hashiloach.org.il/%d7%94%d7%98%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95%d7%a2/|כותרת=הטובים לביקורת הקולנוע|אתר=השילוח|תאריך=2018-12-10|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2019-12-12}}</ref>.


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־03:06, 22 באוגוסט 2020

מבקר אמנות הוא אדם המתפרנס מפרסום דעותיו על יצירות אמנות ובידור. חלק ממבקרי האמנות הם גם חוקרי אמנות והגבול בין מקצועות אלה אינו תמיד ברור. רבים ממבקרי האמנות הם עיתונאים.

הרקע המקצועי של מבקרי האמנות מעבר להכשרתם כעיתונאים או כחוקרים הוא מגוון. לרובם עשוי להיות מקצוע שונה הקשור לאמנות כמו אוצר, מוציא לאור או עורך מוזיקלי. חלקם היו אמנים בעצמם לפני שהפכו למבקרים, אולם רק מעט מהמבקרים מתפרנסים כאמנים וכמבקרים בעת ובעונה אחת (לדוגמה אהד פישוף). מרבים מהמבקרים יש ציפייה להציג ידע מקצועי ולהכיר מגוון רחב של יצירות אמנות מהסוגה אותה הם מבקרים. אולם, יש מבקרים שהתמחותם היא הצגת זווית ראייתו של צרכן האמנות והבידור הפשוט.

חשיבות הביקורת

ישנם אמנים שלא מחשיבים את המבקרים. המפיק מיכאל שווילי, לדוגמה, טבע את הביטוי "הביקורת בוכה והקופה צוחקת". לעומתם ישנם אמנים רבים המחשיבים מאוד את עבודתם של מבקרי האמנות ונוטים להיעלב מביקורות רעות ואפילו להגיב לביקורות אלה בחריפות. דוגמה לתגובה חריפה היא טביעת הפועל "לגמוז", על שם המבקר חיים גמזו שמתאר נתינת ביקורת קטלנית ביותר; מושג זה נטבע על ידי אפרים קישון. דוגמה אחרת היא תקיפה פיזית של המבקר מאיר שניצר בידי דודו טופז.

לפי המבקר דוד שפרבר יצירת אמנות תיחשב "איכותית" בזכות תמיכת מספר מוקדים, שמבקרי אומנות אחד מהם, וכפי שהגדיר זאת הסוציולוג פייר בורדייה: "שיפוטה של יצירה תלוי באיכות השיח המתהווה סביבה בשדות הייצור התרבותיים"[1].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מבקרי אמנות בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ הטובים לביקורת הקולנוע, באתר השילוח, ‏2018-12-10
ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.