בנדטו קרוצ'ה – הבדלי גרסאות
David.r.1929 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:ילידי 1866 ל קטגוריה:איטלקים שנולדו ב-1866 שימוש בCat-a-lot |
||
שורה 34: | שורה 34: | ||
{{קצרמר|פילוסופים|איטליה}} |
{{קצרמר|פילוסופים|איטליה}} |
||
{{מיון רגיל:קרוצ'ה, בנדטו}} |
{{מיון רגיל:קרוצ'ה, בנדטו}} |
||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:איטלקים שנולדו ב-1866]] |
||
[[קטגוריה:פילוסופים איטלקים]] |
[[קטגוריה:פילוסופים איטלקים]] |
||
[[קטגוריה:פילוסופים של המאה ה-20]] |
[[קטגוריה:פילוסופים של המאה ה-20]] |
גרסה מ־13:13, 22 באוגוסט 2020
בנדטו קרוצ'ה | |
לידה |
25 בפברואר 1866 Pescasseroli, איטליה |
---|---|
פטירה |
20 בנובמבר 1952 (בגיל 86) נאפולי, איטליה |
שם לידה | Benedetto Croce |
השקפה דתית | אגנוסטיות |
מקום לימודים | אוניברסיטת נאפולי פדריקו השני |
זרם | ליברליזם, אידיאליזם |
תחומי עניין | פילוסופיה של ההיסטוריה, אסתטיקה |
עיסוק | פילוסוף, סופר, מבקר ספרות, היסטוריון אמנות, פוליטיקאי, היסטוריון |
הושפע מ | הגל, פיכטה, ויקו, קרל מרקס |
השפיע על | גראמשי, ג'נטילה |
מדינה | איטליה, ממלכת איטליה |
פרסים והוקרה |
מדליית סרינה (1927) Gautieri Award (1906) |
בן או בת זוג | Adele Rossi |
צאצאים | Elena Croce, Lidia Croce, Alda Croce |
חתימה | |
בנדטו קרוצ'ה (איטלקית: Benedetto Croce) (25 בפברואר 1866 - 20 בנובמבר 1952) היה מבקר, פילוסוף ופוליטיקאי איטלקי שעסק בנושאים מגוונים, בהם הפילוסופיה של ההיסטוריה ואסתטיקה. ליברל בולט, למרות התנגדותו לסחר חופשי. השפיע רבות על אנטוניו גראמשי.
פילוסופיה של הרוח
קרוצ'ה הושפע מאוד מהגל ומאידיאליסטים גרמנים אחרים, כמו פיכטה, ויצר את מה שכינה "הפילוסופיה של הרוח". קרוצ'ה לא האמין כי קיימת מציאות כלשהי מלבד רעיונות, או "מושגים טהורים". אלה מקבילים לרעיונות של אפלטון, או לקטגוריות של קאנט - איכות, כמות, אבולוציה, וכל דבר אחר שאפשר לתארו כרעיון אוניברסלי. הוא הגיע למסקנה שאם המציאות היא רעיון, ניתן לעשות רדוקציה של המציאות למושגים לוגיים טהורים, ורוב העבודה שלו משם והלאה היא הרחבה על לוגיקה. הוא דחה כל צורה של דת כלא לוגית דיה, וכך ראה גם את רוב המטאפיזיקה.
היסטוריה
קרוצ'ה רחש כבוד רב לג'אמבטיסטה ויקו, והסכים עמו בדעה שההיסטוריה צריכה להיכתב על ידי פילוסופים. בספרו על ההיסטוריה, קרוצ'ה רואה את ההיסטוריה כ"פילוסופיה בתנועה", וקובע כי אין "תוכנית קוסמית" או תוכנית כלשהי בהיסטוריה, וש"מדע ההיסטוריה" הוא מצגת שווא. לפיכך הוא זלזל בתאורטיקנים כמו קרל מרקס והגל שניסו לעשות רדוקציה להיסטוריה לכמה עקרונות מנחים. ככלל, הסכים עם רוסו, כשאמר שההיסטוריה היא סדרה של שקרים, ויש לבחור את הקרוב ביותר לאמת.
אחד מתלמידיו היה זאב ז'בוטינסקי, בעת לימודיו ברומא.
ספריו בתרגום עברי
- תולדות אירופה במאה התשע-עשרה; תרגם וצירף הקדמה ביאוגראפית: חיים ורדי; מבוא מאת אפרים שמואלי; ערך: צבי וויסלבסקי, ירושלים: מוסד ביאליק, תשי"ג.
- מדריך לאסתטיקה; מאיטלקית: גאיו שילוני; אחרית דבר: חיים ורדי; הערות: מנחם דורמן, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ג 1983.
לקריאה נוספת
- בנדטו קרוצ'ה – אסתטיקה כמדע של ביטוי ובלשנות כללית (מאיטלקית: שירלי פינצי-לב), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ז', 2016