ההתיישבות העובדת – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Felagund-bot (שיחה | תרומות)
בוט - מחליף 'הישוב' ב'היישוב', ' ישובים' ב' יישובים'
אין תקציר עריכה
שורה 28: שורה 28:
* [[תנועת המושבים]]
* [[תנועת המושבים]]
* [[התנועה הקיבוצית]]
* [[התנועה הקיבוצית]]
* האיחוד החקלאי
* יישובי העובד הציוני (קיבוצים ומושבים)
* יישובי העובד הציוני (קיבוצים ומושבים)
* יישובי פועלי אגודת ישראל
* יישובי פועלי אגודת ישראל

גרסה מ־19:01, 3 באפריל 2007

ההתיישבות העובדת הוא שם כולל, שהיה מקובל בתקופת היישוב (וגם שנים רבות לאחר קום המדינה ועד עתה) לציון תנועות התיישבות ויישובים שהיו קשורים עם מפלגות פועלים ותנועות עובדים בארץ, בעיקר ההסתדרות וגופים הקשורים לה.

היישובים שנכללו במושג זה היו, רובם ככולם, אגודות שיתופיות חקלאיות כגון: קיבוצים, קבוצות, מושבים ומושבים שיתופיים. מושבות, יישובים עירוניים וערים לא נחשבו חלק מן ההתיישבות העובדת.

עקרונות ההתיישבות העובדת כללו:

  • התקיימות על עבודה עצמית ואי-ניצול הזולת
  • עזרה הדדית בין חברי היישוב
  • חיי שיתוף (בדרגות שונות)
  • סולידריות של כלל ציבור העובדים
  • ציונות (אם כי מספר קטן של יישובים חרדיים לא השתייכו למסגרת ציונית).

אמנם, עקרונות ההתיישבות העובדת חייבו עבודה עצמית והמנעות מהעסקת עובדים שכירים, אולם, העסקת עובדים שכירים הייתה נהוגה בהתיישבות העובדת במשך שנים רבות (בתחילה בעבודות עונתיות כאשר נדרשו ידיים עובדות רבות בענפי חקלאות שונים ולאחר מכן גם בעבודות קבועות). דיונים רבים והתלבטויות התקיימו בהתיישבות העובדת בנושא "חיסול העבודה השכירה". הקיבוצים דגלו בהשקפת עולם של שיתוף מלא, הן בייצור והן בצריכה (הקיצוניים ביותר היו ישובי הקיבוץ הארצי). המושבים השיתופים באו אחריהם וגרסו שיתוף מלא בייצור ויתר חופש לחברים בצריכה. המושבים היו בקצה השני של הקשת והחזיקו בהשקפה לפיה כל משפחה היא יחידה כלכלית נפרדת הקשורה ליתר חברי המושב בכללים של עזרה הדדית.

רוב יישובי ההתיישבות העובדת החזיקו בהשקפת עולם סוציאליסטית וחלק גדול מהם אף הזדהה תקופה ארוכה עם המשטר הסובייטי. עם זאת היו גם יישובים דתיים (ברובם בעלי השקפה סוציאליסטית מתונה) וכן יישובים לא-סוציאליסטים בעלי השקפה ליברלית (יישובי העובד הציוני). יישובים עירוניים, גם אם הזדהו עם ההסתדרות ועם מפלגות הפועלים והיו "מעוזים סוציאליסטיים" (כמו קריית חיים) לא נחשבו חלק מן ההתיישבות העובדת.

ההתישבות העובדת היוותה בסיס חשוב של ארגון ההגנה. הפלמ"ח הוקם ביישובי ההתיישבות העובדת ונתמך על ידי היישובים ועל ידי תנועותיהם ההתיישבותיות העיקריות.

יישובי ההתישבות העובדת השתייכו בעיקר לארגונים הבאים:

תנועות התיישבותיות עיקריות היו: