תהילים כ"ז

תהילים כ"ז לדוד, ה' אורי וישעי
א לְדָוִד: ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא ה' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד. ב בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ. ג אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ. ד אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. ה כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי. ו וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַה'. ז שְׁמַע ה' קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי. ח לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ. ט אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי. י כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַה' יַאַסְפֵנִי. יא הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי. יב אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס. יג לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים. יד קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'.
ספר תהלים, פרק כ"ז

לדוד ה' אורי וישעי הוא מזמור מספר תהלים, פרק כ"ז, ונוהגים לאומרו ברוב קהילות ישראל בסיום תפילת שחרית וכן מנחה או ערבית, מתחילת חודש אלול עד יום הושענא רבה.

המזמור בתפילה

נהוג להוסיף מזמור זה בתפילה, ברוב הקהילות, מראש חודש אלול ועד הושענא רבה (ובחו"ל, נוהגים בהרבה קהילות לאומרו עוד יום, עד (ולא עד בכלל) שמחת תורה). והוא נאמר פעמיים ביום, בבוקר בתפילת שחרית לאחר אמירת עלינו לשבח בסוף התפילה (ויש שנהגו לאחר אמירת שיר של יום), וכן בתפילת מנחה לנוסח ספרד, ולנוסח אשכנז המזרחי בתפילת ערבית. לפי מנהג הפרושים, הוא לא נאמר בשבת. המנהג התקבל בכמה מקהילות צפון אפריקה.

המזמור מבאר כי השגחת ה' על האדם היא לפי ביטחונו בטובו של ה'. המשאלה המרכזית היא לזכות להיות תמיד בבית ה' (להאמין בטובו תמיד). לסיום מתפלל המשורר שיזכה לביטחון זה, ויסיר ה' מעליו את המונעים מזה.

מבנה ותוכן המזמור

המזמור מחולק לשני חלקים: בחלק א' (פסוקים א - ו) מתאר דוד המלך את הביטחון הגדול שיש לו באל, כאשר הוא חש שה' אורי וישעי, בשעה זו הוא יודע, שכל מה שה' עושה זה לטובתו. להשיג ביטחון כזה היה משאלת ליבו כל חייו, ביטחון זה מגן עליו מכל צרה.

בחלק ב' (פסוקים ז - יג) מבקש דוד המלך: א. שלא יפסיד את הביטחון הגדול הזה אם יסתיר ה' פניו ממנו. ב. שילמד את הדרך להיות דבוק בה'. ג. שיעזור לו נגד המפריעים מהשגת הדבקות בו.

המשאלה המרכזית - בית ה'

מזמור זה מתרכז במשאלה המרכזית של דוד כל חייו היא להיות בבית ה', כמבואר בפסוק ”אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ” משאלה זו חוזרת על עצמה בכמה מקומות בספר תהילים: "אשרי יושבי ביתך, עוד יהללוך סלה" (תהלים פד ה) "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי, ושבתי בבית ה' לאורך ימים" (תהילים כג ו) ו"אשרי תבחר ותקרב ישכן חצריך, נשבעה בטוב ביתיך, קדוש היכליך"(תהלים סה ה).

יש מסבירים שבית ה' הוא בתוך לבו של אדם, בו הוא מרגיש את טובו ואהבתו של בורא עולם, שזו היא מצוות הדבקות בה' - להרגיש כל הזמן את אהבתו של בורא עולם.

המרגיש את אהבת ה' בליבו כל הזמן (דבק בו), זוכה שבורא עולם משגיח עליו ושומר אותו מכל פגע רע, וזהו שאמר בפסוק ג "בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ" בזה שאני חי את אהבת ה' בכל ליבי.

טעם אמירתו

טעמים מספר נאמרו בסיבת אמירתו בימי חודש אלול ותשרי:

• יש שכתבו שהוא מפני הרמז שיש בו לאותם הימים, וכך נכתב במדרש שוחר טוב על פסוקו הראשון של הפרק: ”רבנין פתרי קרא בראש השנה וביום הכיפורים. אוֹרִי בראש השנה שהוא יום דין. שנאמר (תהלים, לז, ו), וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצָּהֳרָיִם. וְיִשְׁעִי ביום הכיפורים. שיושיענו וימחל לנו על כל עונותינו.” ויש שהוספיו רמז נוסף: "כי יצפנני בסוכו" (פסוק ה) שרומז לחג הסוכות.
• טעם נוסף נכתב בסידור רבי שבתי "שבמזמור הלז יש בו הכוונה של הי"ג מידות של רחמים, ולכך יש בו י"ג שמות הוי"ה, ולכך אומרים אותו מראש חודש אלול, כי מראש חודש אלול נפתחו הי"ג מקורות מי"ג מידות הרחמים".
• עוד טעם לאמירת מזמור זה בימים אלו כתב רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו 'פרי צדיק' :”בתיבת 'לולא' נרמז אותיות אלול, שאז הזמן לתקן מעשיו כדי שלא יגרום החטא... ומטעם זה אומרים מזמור זה בחודש אלול מפני שנזכר בו פסוק זה שבו נרמז שבאלול צריך לתקן מעשיו שלא יגרום החטא, שמר"ח אלול מתחילין ימי רצון ולכן מתחילין לומר מזמור זה דכתיב בו לולא” (ח"ה, דברים, עמ' מד)

הלחנה

אחד הפסוקים היותר מפורסמים של המזמור אשר לחנים רבים הולחנו על מילותיו, הוא פסוק ד: ”אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ”. בין הלחנים המפורסמים הוא לחן המושר על ידי אברהם פריד, וכן לחן שמושר על ידי פרחי מיאמי.

קישורים חיצוניים

• שיעור במזמור כז - פרשנות המזמור באתר VBM, מהרב אלחנן סמט
• טעמים לאמירת המזמור בחודש אלול, הרב יוסף יצחק פרלמן
• פרק תהלים כז, באתר הפיוט והתפילה