ישעיהו ליבמן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בתשיר (שיחה | תרומות)
בתשיר (שיחה | תרומות)
שורה 11: שורה 11:
בשנות הקריירה הראשונות שלו חקר ליבמן את יהדות ארה"ב על זרמיה, כאשר התמה המרכזית שלו היא המתח בין מסורת למודרנה. בשנת 1991 ייחד כתב העת American Jewish History גיליון שלם לניתוח שיטתו, תפיסת עולמו וכתביו של ליבמן. בגיליון זה כתב עליו הפרופ' חיים ווקסמן כי הוא הסוציולוג "פר אקסלנס" של יהדות ארה"ב. <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Chaim Waxman|שם=An Ambivalent American Jewish Sociologist: The Perspectives of Charles S. Liebman|כתב עת=American Jewish History}}</ref> לאחר מותו של ליבמן פרופ' סטיב כהן הכתיר אותו כסוציולוג החשוב ביותר של יהודים ויהדות של השליש האחרון של המאה ה 20.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://forward.com/news/8108/charles-liebman-shed-light-on-jewish-culture/|הכותב=Steve M. Cohen|כותרת=Charles Liebman Shed Light on Jewish Culture|אתר=Forward|תאריך=September 12, 2003}}</ref>
בשנות הקריירה הראשונות שלו חקר ליבמן את יהדות ארה"ב על זרמיה, כאשר התמה המרכזית שלו היא המתח בין מסורת למודרנה. בשנת 1991 ייחד כתב העת American Jewish History גיליון שלם לניתוח שיטתו, תפיסת עולמו וכתביו של ליבמן. בגיליון זה כתב עליו הפרופ' חיים ווקסמן כי הוא הסוציולוג "פר אקסלנס" של יהדות ארה"ב. <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Chaim Waxman|שם=An Ambivalent American Jewish Sociologist: The Perspectives of Charles S. Liebman|כתב עת=American Jewish History}}</ref> לאחר מותו של ליבמן פרופ' סטיב כהן הכתיר אותו כסוציולוג החשוב ביותר של יהודים ויהדות של השליש האחרון של המאה ה 20.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://forward.com/news/8108/charles-liebman-shed-light-on-jewish-culture/|הכותב=Steve M. Cohen|כותרת=Charles Liebman Shed Light on Jewish Culture|אתר=Forward|תאריך=September 12, 2003}}</ref>


אחרי עלייתו לארץ חקר ליבמן, יחד עם חברו פרופ' [[אליעזר דון יחיא (חוקר מדע המדינה)|אליעזר דון יחיא]], את הקשרים בין דת ופוליטה בישראל, ובחן את השפעתם של מיתוסים וסמלים על החברה הישראלית. מחקר זה הניב את הספר "דת אזרחית בישראל" Civil Religion in Israel. בעקבות עבודתו האקדמית זכה להכרה בינלאומית שהובילה, בין היתר, להזמנתו לסדרה של הרצאות בבית הספר ללימודים אוריינטליים ואפריקניים (SOAS) בלונדון. כמו כן מונה על ידי [[מרכז רבין לחקר ישראל]] לערוך את הספר "רצח פוליטי: רצח רבין ורציחות פוליטיות במזרח התיכון" (1998). בשנותיו האחרונות ייחד ליבמן את תשומת לבו לשני נושאים הקשורים זה בזה: הממד היהודי בחיים הציבוריים בישראל ובחייהם הפרטיים של הישראלים והיחסים בין חילוניים לדתיים בישראל. מחקר זה הניב כמה מאמרים ושני ספרים, אחד בהם בעברית, "לחיות ביחד" (1990), בהוצאת "כתר" (ראה אור גם בתרגום אנגלי).
אחרי עלייתו לארץ חקר ליבמן, יחד עם חברו פרופ' [[אליעזר דון יחיא (חוקר מדע המדינה)|אליעזר דון יחיא]], את הקשרים בין דת ופוליטה בישראל, ובחן את השפעתם של מיתוסים וסמלים על החברה הישראלית. מחקר זה הניב את הספר "דת אזרחית בישראל" Civil Religion in Israel וכן את הספר "דת ופוליטיקה בישראל" Religion and Politics in Israel. בעקבות עבודתו האקדמית זכה להכרה בינלאומית שהובילה, בין היתר, להזמנתו לסדרה של הרצאות בבית הספר ללימודים אוריינטליים ואפריקניים (SOAS) בלונדון. כמו כן מונה על ידי [[מרכז רבין לחקר ישראל]] לערוך את הספר "רצח פוליטי: רצח רבין ורציחות פוליטיות במזרח התיכון" (1998). בשנותיו האחרונות ייחד ליבמן את תשומת לבו לשני נושאים הקשורים זה בזה: הממד היהודי בחיים הציבוריים בישראל ובחייהם הפרטיים של הישראלים והיחסים בין חילוניים לדתיים בישראל. מחקר זה הניב כמה מאמרים ושני ספרים, אחד בהם בעברית, "לחיות ביחד" (1990), בהוצאת "כתר" (ראה אור גם בתרגום אנגלי).


את ספרו האחרון "לבחור בחיים" Choosing Survival, על השחיקה של הזהות הדתית של יהודים בישראל ובארה"ב אל מול תפיסות ליברליות, כתב ליבמן עם חברו, פרופ' ברנרד זיסר. הספר יצא באנגלית בשנת 1999. הספר יצא בעברית בשנת 2004 לאחר מותו והוקדש לזכרו.
את ספרו האחרון Choosing Survival, על השחיקה של הזהות הדתית של יהודים בישראל ובארה"ב אל מול תפיסות ליברליות, כתב ליבמן עם חברו, פרופ' ברנרד זיסר. הספר פורסם באנגלית בשנת 1999. הספר תורגם לעברית ונקרא "לבחור בחיים". הוא פורסם בשנת 2004 לאחר מותו של ליבמן והוקדש לזכרו.


לפני מותו הפתאומי עסק, יחד עם תלמידו וחברו [[יעקב ידגר]], בחקר היחסים בין אתניות ללאומיות בקרב יהודים ישראלים המגדירים את עצמם מסורתיים ובבחינת השלכתו של הנושא על סוגיית חקר הדת הפופולרית במקומות אחרים בעולם.
לפני מותו הפתאומי עסק, יחד עם תלמידו וחברו [[יעקב ידגר]], בחקר היחסים בין אתניות ללאומיות בקרב יהודים ישראלים המגדירים את עצמם מסורתיים ובבחינת השלכתו של הנושא על סוגיית חקר הדת הפופולרית במקומות אחרים בעולם.

גרסה מ־19:16, 6 בספטמבר 2020

ישעיהו ליבמן
לידה 20 באוקטובר 1934 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בספטמבר 2003 (בגיל 68) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדע המדינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ישראל, ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות סגולה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תלמידי דוקטורט אשר כהן, אורית גלילי צוקר, יעקב ידגר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ישראל (2003) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים רבקה לוביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית


שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה

פרמטרים [ דף ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

ישעיהו (צ'ארלס) ליבמן (20 באוקטובר 1934 - 4 בספטמבר 2003) היה פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן. חתן פרס ישראל למדעי המדינה (ה'תשס"ג).

ביוגרפיה

ישעיהו ליבמן נולד בארצות הברית, למשפחה ציונית. למד בבית הספר היהודי ישיבה פלטבוש בברוקלין, ובשנים 19491952 הגיע לישראל לבד ולמד בגימנסיה הרצליה בתל אביב.

המשך לימודיו האקדמיים היו באוניברסיטאות: מיאמי, ג'ונס הופקינס, אילינוי וקולומביה. בשנים 1963-1961 היה מרצה בכיר באוניברסיטת פנסילבניה, ובשנים 1969-1962 היה פרופ' חבר ב'ישיבה יוניברסיטי'.[1] בשנת 1969 עלה עם משפחתו לישראל ולימד במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן. ליבמן היה למייסד ולרוח המוביל של המחלקה, נערץ על ידי חבריו ונתפס כ"אב המחלקה".[2] משנת 1975 ואילך היה ליבמן פרופסור אורח באוניברסיטאות שונות ביניהם: ייל, שיקגו, מישיגן, ו-J.T.S.

בשנות הקריירה הראשונות שלו חקר ליבמן את יהדות ארה"ב על זרמיה, כאשר התמה המרכזית שלו היא המתח בין מסורת למודרנה. בשנת 1991 ייחד כתב העת American Jewish History גיליון שלם לניתוח שיטתו, תפיסת עולמו וכתביו של ליבמן. בגיליון זה כתב עליו הפרופ' חיים ווקסמן כי הוא הסוציולוג "פר אקסלנס" של יהדות ארה"ב. [3] לאחר מותו של ליבמן פרופ' סטיב כהן הכתיר אותו כסוציולוג החשוב ביותר של יהודים ויהדות של השליש האחרון של המאה ה 20.[4]

אחרי עלייתו לארץ חקר ליבמן, יחד עם חברו פרופ' אליעזר דון יחיא, את הקשרים בין דת ופוליטה בישראל, ובחן את השפעתם של מיתוסים וסמלים על החברה הישראלית. מחקר זה הניב את הספר "דת אזרחית בישראל" Civil Religion in Israel וכן את הספר "דת ופוליטיקה בישראל" Religion and Politics in Israel. בעקבות עבודתו האקדמית זכה להכרה בינלאומית שהובילה, בין היתר, להזמנתו לסדרה של הרצאות בבית הספר ללימודים אוריינטליים ואפריקניים (SOAS) בלונדון. כמו כן מונה על ידי מרכז רבין לחקר ישראל לערוך את הספר "רצח פוליטי: רצח רבין ורציחות פוליטיות במזרח התיכון" (1998). בשנותיו האחרונות ייחד ליבמן את תשומת לבו לשני נושאים הקשורים זה בזה: הממד היהודי בחיים הציבוריים בישראל ובחייהם הפרטיים של הישראלים והיחסים בין חילוניים לדתיים בישראל. מחקר זה הניב כמה מאמרים ושני ספרים, אחד בהם בעברית, "לחיות ביחד" (1990), בהוצאת "כתר" (ראה אור גם בתרגום אנגלי).

את ספרו האחרון Choosing Survival, על השחיקה של הזהות הדתית של יהודים בישראל ובארה"ב אל מול תפיסות ליברליות, כתב ליבמן עם חברו, פרופ' ברנרד זיסר. הספר פורסם באנגלית בשנת 1999. הספר תורגם לעברית ונקרא "לבחור בחיים". הוא פורסם בשנת 2004 לאחר מותו של ליבמן והוקדש לזכרו.

לפני מותו הפתאומי עסק, יחד עם תלמידו וחברו יעקב ידגר, בחקר היחסים בין אתניות ללאומיות בקרב יהודים ישראלים המגדירים את עצמם מסורתיים ובבחינת השלכתו של הנושא על סוגיית חקר הדת הפופולרית במקומות אחרים בעולם.

בשנת 2003 קיבל את פרס ישראל, וב-4 בספטמבר באותה שנה הלך לעולמו, בגיל 69.

פרסים ואותות הוקרה

מספריו

פרופ' ישעיהו ליבמן פרסם כמאה מאמרים בתחומי מחקריו בכתבי עת מדעיים בארץ ובחו"ל, כתב וערך 14 ספרים, ובהם:

  • The Ambivalent American Jew: Politics, Religion, and Family in American Jewish Life, Jewish Publication Society, 1973
  • Pressure Without Sanctions: The Influence of World Jewry in Shaping Israel`s Public Policy, Fairleigh Dickenson Press and Associated University Presses, 1977
  • Civil Religion in Israel: Traditional Judaism and Political Culture in the the Jewish State, With Eliezer Don-Yehiya, University of California Press, 1983
  • Two Worlds of Judaism: The Jewish Experience in Israel and the United States, With Steven M. Cohen, Yale University Press, 1990
  • The Jewishness of Israelis: Responses to the Guttman Report, With Elihu Katz, SUNY Press, 1997.

מתלמידיו הקרובים

פרופ' אשר כהן

פרופ' יעקב ידגר

לקריאה נוספת

  • יעקב ידגר, "ישעיהו ליבמן: המסורתים בישראל - זהות יהודית, חילון ומודרניות", בתוך: דב שוורץ (עורך), אוניברסיטת בר-אילן - מרעיון למעש, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ו, כרך ב, עמ' 225–237.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מדינת ישראל, משרד החינוך, מקבלי פרס בשנת ה'תשס"ג, באתר פרסי ישראל
  2. ^ מייסדי המחלקה, פרופ' ישעיהו (צ'ארלס) ליבמן ז"ל, באתר בר-אילן
  3. ^ Chaim Waxman, An Ambivalent American Jewish Sociologist: The Perspectives of Charles S. Liebman, American Jewish History
  4. ^ Steve M. Cohen, Charles Liebman Shed Light on Jewish Culture, Forward, ‏September 12, 2003