פסגת זאב – הבדלי גרסאות

פסגת זאב
	פסגת זאב מזרח
מידע
עיר	ירושלים
תאריך ייסוד	1985
על שם	זאב ז'בוטינסקי
אוכלוסייה	45,100 (מאי 2022)
קואורדינטות	31°49′30″N 35°14′30″E / 31.825°N 35.241666666667°E
	שכונות נוספות בירושלים

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־12:17, 10 בספטמבר 2020

פסגת זאב היא שכונה הממוקמת בצפון ירושלים עם אוכלוסייה מורכבת מדתיים לאומיים וחילונים המחולקת לחמישה אזורים: פסגת זאב מרכז, צפון, דרום, מזרח ומערב, בשטח שסופח לישראל לאחר מלחמת ששת הימים, כאחת משכונות הטבעת. נכון לנובמבר 2017 מתגוררים בה כ-42,000 תושבים^[1] והיא אחת השכונות הגדולות בישראל. השכונה קרויה על שמו של זאב ז'בוטינסקי.

היסטוריה

פסגת זאב הוקמה על שטחים שמעבר לקו הירוק שסופחו למדינת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים. הרעיון המרכזי שעמד מאחורי הקמת השכונה היה יצירת רצף אורבני יהודי בין הגבעה הצרפתית לשכונת נווה יעקב^[2], שהייתה עד אז מנותקת מהעיר. האדמות לצורך הקמת השכונה הופקעו בתחילת 1980^[3] לאחר ששר האוצר התעכב במשך זמן רב מחשש שמא עלות הפיצויים תהיה גבוהה^[4]. ועדת השרים לענייני ירושלים, קיבלה את החלטה הרשמית על הקמת השכונה ב-3 בדצמבר 1980^[5]. ככל הנראה, חלק משטח השכונה היה בשנות ה-30 בבעלות יהודים שלאחר מכן נספו בשואה, יורשיהם של שלושה מהם היו מודעים לרכישה וקיבלו עליה פיצויים בשנות ה-70. יתר הרוכשים נספו מבלי להשאיר יורשים, או שיורשיהם אינם מודעים לקרקע שרכשו^[6]. תכנון השכונה ניתן לאדריכל הנוף צבי דקל. בניית השכונה החלה ב-1982 וראשוני הבתים אוכלסו ב-1985.

בתחילת 1990 כבר גרו בשכונה כ-6,500 תושבים^[7]. במרץ 1990 הונחה אבן הפינה לשכונת "פסגת זאב מזרח"^[8].

בתחילת המאה ה-21 החלו משפחות ערביות להתגורר בפסגת זאב ומספרם הגיע בשנת 2007 ל-200. בשנת 2009 קראה קבוצת רבנים להטיל חרם על תושבי השכונה היהודים שימכרו או ישכירו דירות לערבים^[9]^[10].

גאוגרפיה

השכונה בנויה על הרי ירושלים, כאשר בין חלקי השכונה מפרידים הוואדיות "אל חפי", "חמרה" ו"אל חלף". בין פסגת זאב מרכז ופסגת זאב מזרח עובר נחל זמרי.

גבולות השכונה הם: בצפון שכונת נווה יעקב, בדרום מחנה הפליטים שועפאט והכפר ענאתא (המזוהה כענתות המקראית), ובשכונת הגבעה הצרפתית במזרח כביש 437 והכפר חיזמא (המזוהה כבית עזמות המקראית), ובמערב כביש 60 והשכונות שועפאט ובית חנינא. פסגת זאב היא גם בגבול של גוש אדומים.

שדרות משה דיין, הרחוב הראשי והארוך ביותר בפסגת זאב

תצפיות השכונה

צפון רואים את רמאללה ואת ישובי בנימין

מדרום רואים את ירושלים עד גוש עציון

ממזרח רואים את גוש אדומים מדבר יהודה ים המלח והירדן

וממערב רואים את ישובי מבשרת ציון הר אדר נווה אילן אבו גוש שורש

תת השכונות בפסגת זאב

בשל גודלה, נהוג לחלק את פסגת זאב לחמש תת-שכונות:

פסגת זאב מרכז - השכונה הראשונה שאוכלסה (1985), ובה נבנו כ-2,800 יחידות דיור. רחובות השכונה נקראו על שם סיירות ויחידות בצה"ל, ורחובות ספורים קרויים על שם אישים חשובים בתודעה הישראלית.
פסגת זאב מערב - אוכלסה ב-1990, ובה כ-1,100 יחידות דיור. גם רחובות שכונה זו נקראו על שם אישים חשובים, ובעיקר מצביאים ואנשי המחתרות.
פסגת זאב מזרח - אף היא אוכלסה ב-1990. היא השכונה הגדולה ביותר בפסגה, ובה כ-6,500 יחידות דיור. שמות הרחובות בשכונה קרויים על שם אישים חשובים בתודעה הישראלית, למשל: דב סדן, משה רחמילביץ', יוסף נדבה, משה דיין ועוד.
פסגת זאב צפון - אוכלסה ב-1994 ובה כ-2,100 יחידות דיור. רוב רחובות השכונה קרויים על שם מזלות מגלגל המזלות. בדצמבר 2012, לאחר אישור תוכניות, החל שיווק קרקעות לבניית 600 יחידות דיור נוספות.
פסגת זאב דרום - כ-120 יחידות דיור, אכלוסה החל ב-1998.

מוסדות בשכונה

בשכונה חנויות רבות הממוקמות בעיקר ברחובותיה הראשיים, שדרות משה דיין, רחוב משה רחמילביץ', שדרות השישה עשר ורחוב מאיר גרשון. בנוסף, בשכונה קיימים 2 רחובות (מאיר גרשון ומשה דיין) עם חנויות וקיים קניון המשמש את תושבי צפון מזרח העיר, ונקרא קניון לב הפסגה.

בשכונה פועל מינהל קהילתי שבראשו הנהלה שנבחרה על ידי חלק מתושבי השכונה. בבחירות הכלליות להנהלת המינהל השתתפו כ-10% מהתושבים בלבד. על אף זאת המינהל משמש כגורם המייצג את צורכי התושבים מול העירייה וגורמים אחרים. במסגרת המינהל אמורות לפעול ועדות תושבים בנושאים בעלי השפעה כגון: הנושא הפיזי, איכות הסביבה, תחבורה, תרבות, קשישים, קליטה, חינוך ונוער, נאמני יער מיר ומעורבות חברתית. אולם רוב הוועדות אינן פעילות. כל תושב המעוניין להשפיע על מצב השכונה וקידומה, יכול להצטרף לוועדות ולפעול ליצירת השינוי.

לפסגת זאב הייתה נציגה בין השנים 2008 - 2018, במועצת עיריית ירושלים שנבחרה במסגרת תנועת "פז - פסגת זאב על המפה". סגנית ראש העיר יעל ענתבי קיבלה בבחירות 2008 לרשות ירושלים כ-8,000 קולות ירושלמים שמהווים כ-40% מהמצביעים בשכונת פסגת זאב, ובבחירות 2013 כ-6,000 קולות ירושלמיים שזיכו אותה במנדט ונציג אחד במועצת העיר. "פסגת זאב על המפה" הייתה הסיעה היחידה במועצת עיריית ירושלים המייצגת שכונה בעיר. בזכות זאת, קודמו בשנים אלו פרויקטים רבים בפסגת זאב כגון: ספרייה עירונית, בריכת שחייה, היכל תרבות (בבניה), פארק רובעי ע"ש עמנואל מורנו בעלות 14 מיליון ש"ח ועוד. בשכונה יוצא לאור מקומון שכונתי בשם "קול הפסגה" המפעיל אתר אינטרנט^[11]. אולם בבחירות 2018 לא הצליחה הסיעה להיכנס למועצת העיר בעקבות התפצלות הקולות בין המועמדים תושבי השכונה.

בשכונה מצויים כ-10 בתי-ספר, כ-4 בתי ספר על יסודיים, ובית ספר תיכון אחד ע"ש טדי קולק, קופות חולים, מקוואות, ישיבה, תחנת מגן דוד אדום, תחנת מכבי אש, בתי אבות, ספרייה, קאנטרי קלאב, היכל תרבות, פארקים רבים ועוד.

בפסגת זאב ישנם מעל 40 בתי כנסת לפי מנהג כל העדות.

בשכונה תנועות נוער רבות, כגון מועצת הנוער פסגת זאב,סח״י-סיירת חסד ייחודית, בני עקיבא, הנוער העובד והלומד, הצופים העבריים (שבט זוהר), אריאל ועזרא.

תחבורה

התחבורה בין פסגת זאב למרכז העיר ואל מחוצה לה (לכיוון תל אביב) עברה עד תחילת מאי 2013 דרך צומת הגבעה הצרפתית (מחלף שער מזרח), שהשתרכו בו פקקים ארוכים בשעות העומס. ב-1998 נפתח קטע חדש של כביש 60 (שדרות האלוף עוזי נרקיס), הכולל גשר גבוה במיוחד ונתיבים רבים, אך בשעות העומס גם הוא היה פקוק. ב-5 במאי 2013 נפתח כביש 20 המחבר בין שד' סיירת דוכיפת בפסגת זאב לכביש בגין במחלף 4/20 שנקרא ע"ש פרופ' בנציון נתניהו ולכביש 443. בעקבות פתיחת הכביש הורגשה הקלה משמעותית בפקקי התנועה. אולם גידול מספר כלי הרכב החזיר את בעיית פקקי התנועה.

מהשכונה קיימת גישה נוחה מזרחה לכביש 437 (עוקף רמאללה), המוביל ליישובים אדם, כוכב יעקב, בית אל ועופרה, ובכיוון הדרומי לים המלח, גישה אל העיר העתיקה דרך כביש 60 לכיוון דרום (שדרות בר-לב), אל מערב העיר באמצעות דרך בגין, ב 2009 נפתח כביש 9 (מנהרת הארזים) אשר מחבר את צומת הגבעה הצרפתית לכביש 1 ללא הצורך לעבור דרך הכניסה לירושלים.

בנוסף, הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים מתחיל בצפון השכונה ועובר בכל שדרות משה דיין ומאפשר תחבורה ציבורית נוחה מהשכונה למרכז ירושלים. עם זאת, גורם קו הרכבת לפקקי תנועה מקומיים בצמתים המרומזרים שנוספו בשכונה ומתעדפים את הרכבת.

טבע ועתיקות

בין פסגת זאב מרכז ושכונת נווה יעקב נמצאת חורשה קטנה שניטעה אחרי מלחמת ששת הימים הנקראת יער מיר לזכר הנספים בשואה מהעיירה מיר. ביער נמצאים מספר שרידים ארכאולוגיים: גתות, מערות קבורה, כבשני סיד, מחצבה ושומרה. בנוסף במערב החורשה נמצאת אנדרטה לשבעת צנחני היישוב שנרצחו על ידי הנאצים.

בין פסגת זאב מזרח (מדרום) לפסגת זאב מרכז (מצפון) מצוי נחל זמרי (נחל זמרה), המהווה אתר טבע עירוני בירושלים. הנחל הוא נחל אכזב המצוי ממזרח לקו פרשת המים, בהמשכו הנחל מתחבר לאפיק נחל פרת ממזרח. באתר הנחל מצויים מגוון מינים ייחודים של מיני צמחים ובע"ח שונים. בנחל מצויים גם מספר אתרים ארכאולוגים ובהם חרבת זמרי וגתות רבות.

באתר הנחל מתקיימת פעילות חינוכית וקהילתית ענפה מטעם תושבי השכונה במטרה לחשוף את אתר הטבע לתושבים ולהיכרותם עם מגוון החי והצומח הנמצא מתחת לבית, בשנים האחרונות סומנו 2 שבילים לטובת המטיילים מטעם בתושבים ובשיתוף החברה להגנת הטבע. ניתן להיחשף לפעילויות השונות בדף הפייסבוק של הקהילה.

נחל זמרי מתחבר לאתר טבע נוסף הצמוד אליו הנקרא יער ענתא בעל מאפיינים דומים ובו גם מצויה חורשת אורנים קטנה.

בנוסף, קיימים מספר אתרים ארכאולוגיים במתחם השכונה:

גבעת שאול (תל אל פול) - הגבעה הצמודה לפסגת זאב מערב, וגובהה כ-820 מ'. התגלה בה יישוב משנת 1200 לפנה"ס, ובמקרא מזוהה עם העיר "גבעה". הייתה אחת הערים המרכזיות בארץ בנימין. על הגבעה נמצא ארמון המלך חוסיין.
ההר הגבוה (ראס א-טוול) ממוקם בגן הארכאולוגי בפסגת זאב מרכז, וגובהו 772 מ'. התקיים בו יישוב מימי דוד המלך. בתקופה הביזנטית נבנה במקום מנזר וכן נמצאו במתחם שרידי כנסייה. מהאתר יש תצפית מרהיבה לעבר מדבר יהודה.
גן הידע (ראס אבו מערוף) ממוקם בכניסה לפסגת זאב מזרח ובו נמצאים מקוואות, בור מים, בית בד וגת.
חירבת אל עג'גת ממוקמת מצפון לפסגת זאב מזרח ובה שרידי חווה, בית בד, גת, מחילת מסתור, מקווה טהרה ובורות מים שמיוחסים לתקופת בית שני ולמרד בר כוכבא.
חורבת כעכול ממוקמת מדרום לפסגת זאב מזרח ובה נמצאו מערות קבורה מתקופת החשמונאים, גת, תנורים, קולומבריום, מקוואות ובורות מים. האתר היה מיושב גם בתקופה הממלוכית.
משרפות הכלבים (חריקאת אל כילאב) הוא שריד יישוב חקלאי המצוי צפונית לפסגת זאב מזרח ושישובו החל מסוף תקופת בית ראשון.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ פסגת זאב - נתונים סטטיסטיים מאתר עיריית ירושלים
^ דנים בהתחלת עבודות התשתית לשכונה החדשה בי־ם ליד הגבעה הצרפתית, דבר, 15 בנובמבר 1981
^ ריכוז־הקרקעות בצפון מזרח ירושלים נדון בועדת השדים כבר לפני חמש שנים, מעריב, 14 במרץ 1980
^ יגאל הורביץ מודה ומתוודה, מעריב, 1 באוקטובר 1985
^ ברוך מאירי, שכונה חדשה תוקם בשטח שהופקע בבירה, מעריב, 4 בדצמבר 1980
^ ניר חסון, חלק ניכר מפסגת זאב הוקם על קרקעות של נספים בשואה, באתר הארץ, 5 באפריל 2012
^ אריה בנדר, "פרברי ירושלים הכבושים" - 8 שכונות עם 124 אלף תושבים, מעריב, 8 במרץ 1990
^ הונחה אבן הפינה לשכונת פסגת זאב מזרח, מעריב, 14 במרץ 1990
^ חיים לוינסון, ג'קי חורי, הרב עובדיה יוסף: "אסור למכור דירות לגויים", באתר הארץ, 29 באוקטובר 2010
^ קובי נחשוני, 50 רבני ערים: לא להשכיר דירות לערבים, באתר ynet, 16 בספטמבר 2009
^ אתר פסגת זאב על ידי "קול הפסגה"

[1] פסגת זאב - נתונים סטטיסטיים מאתר עיריית ירושלים

[2] דנים בהתחלת עבודות התשתית לשכונה החדשה בי־ם ליד הגבעה הצרפתית, דבר, 15 בנובמבר 1981

[3] ריכוז־הקרקעות בצפון מזרח ירושלים נדון בועדת השדים כבר לפני חמש שנים, מעריב, 14 במרץ 1980

[4] יגאל הורביץ מודה ומתוודה, מעריב, 1 באוקטובר 1985

[5] ברוך מאירי, שכונה חדשה תוקם בשטח שהופקע בבירה, מעריב, 4 בדצמבר 1980

[6] ניר חסון, חלק ניכר מפסגת זאב הוקם על קרקעות של נספים בשואה, באתר הארץ, 5 באפריל 2012

[7] אריה בנדר, "פרברי ירושלים הכבושים" - 8 שכונות עם 124 אלף תושבים, מעריב, 8 במרץ 1990

[8] הונחה אבן הפינה לשכונת פסגת זאב מזרח, מעריב, 14 במרץ 1990

[9] חיים לוינסון, ג'קי חורי, הרב עובדיה יוסף: "אסור למכור דירות לגויים", באתר הארץ, 29 באוקטובר 2010

[10] קובי נחשוני, 50 רבני ערים: לא להשכיר דירות לערבים, באתר ynet, 16 בספטמבר 2009

[11] אתר פסגת זאב על ידי "קול הפסגה"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 40: / שורה 40: @@
 *'''פסגת זאב מרכז''' - השכונה הראשונה שאוכלסה (1985), ובה נבנו כ-2,800 יחידות דיור. רחובות השכונה נקראו על שם סיירות ויחידות ב[[צה"ל]], ורחובות ספורים קרויים על שם אישים חשובים בתודעה הישראלית.
 *'''פסגת זאב מערב''' - אוכלסה ב-[[1990]], ובה כ-1,100 יחידות דיור. גם רחובות שכונה זו נקראו על שם אישים חשובים, ובעיקר מצביאים ואנשי [[המחתרות]].
-*'''פסגת זאב מזרח''' - אף היא אוכלסה ב-1990. היא השכונה הגדולה ביותר בפסגה, ובה כ-6,500 יחידות דיור. שמות הרחובות בשכונה קרויים על שם אישים חשובים בתודעה הישראלית, למשל: דוב סדן, משה רחמילביץ', יוסף נדבה, משה דיין ועוד.
+*'''פסגת זאב מזרח''' - אף היא אוכלסה ב-1990. היא השכונה הגדולה ביותר בפסגה, ובה כ-6,500 יחידות דיור. שמות הרחובות בשכונה קרויים על שם אישים חשובים בתודעה הישראלית, למשל: דב סדן, משה רחמילביץ', יוסף נדבה, משה דיין ועוד.
 *'''פסגת זאב צפון''' - אוכלסה ב-1994 ובה כ-2,100 יחידות דיור. רוב רחובות השכונה קרויים על שם מזלות מ[[גלגל המזלות]]. בדצמבר 2012, לאחר אישור תוכניות, החל שיווק קרקעות לבניית 600 יחידות דיור נוספות.
 *