בית הספר תחכמוני (ירושלים) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־08:10, 12 בספטמבר 2020

בית הספר "תחכמוני" בירושלים, הוקם בשנת 1909 ברחוב הרב קוק, ליד רחוב הנביאים, ביוזמתם של משכילים דתיים שביקשו להקנות לבניהם "תורה עם דרך ארץ", ערכי מסורת בשילוב מדע מודרני ורעיונות ציוניים. באותה שנה הוקמה גם הגימנסיה העברית רחביה. הקמת בית הספר עוררה את זעמה של עדת החרדים הפרושים^[1] בירושלים, ובייחוד הרבנים ובני הכוללים שראו בו חילול הקודש.

היסטוריה

בית הספר תחכמוני הוקם בסתיו 1909 תחת השם "חדר תורה". בבית הספר למדו תלמידים מגיל 10 ומעלה בעלי "ידיעה כל שהיא בעברית וגמרא". במודעות של בית הספר נכתב שמטרת בית הספר: "לתת לילדים חנוך עברי דתי לאומי ברחב מובנה של מילה זו. ואת ההשכלה הנחוצה לפי תנאי המקום". שפת הדיבור של בית הספר היה עברית ולמדו בו גמרא, תנ"ך, תפילה, דינים, עברית ודקדוקה, חשבון, מדעים, היסטוריה של עם ישראל ושל אומות העולם, וידיעת הארץ^[2]. מנהל בית הספר היה ד"ר יהודה מהרשק, והיה בו ארבע שכבות גיל. בית הספר פעל בשכונת זיכרון משה^[3] במבנה ששימש קודם לכן את בית היתומים של אלעזר הלוי גרינהוט^[4]. בשנת תשע"ב למדו בבית הספר 75 תלמידים^[5]. בית הספר קיבל סיוע תקציבי ממנחם אוסישקין^[6].

באפריל 1914 עבר ד"ר מהרשק לנהל את תחכמוני ביפו^[7]^[8]. באותה תקופה החדלה חברת עזרה מתמיכתה בבית הספר והוא קיבל סיוע מועד החינוך בראשות דוד ילין^[9].

פרוץ מלחמת העולם הראשונה הקשה על פעילות בית הספר^[10]. הוא פעל זמן מה מבית היתומים הספרדי^[11]. לקראת שנת הלימודים תשע"ו שונה שם בית הספר ל"חדר תחכמוני"^[12]. בית הספר הורחב לשמונה כיתות^[9] ולצד בית הספר הוקם גן ילדים לבנים שבו למדו הילדים קריאה וכתיבה^[13].

מנהל בית הספר סיפר על קורות בית הספר בימי מלחמת העולם הראשונה^[14]:

"בסוף ימי המלחמה העולמית ... נמצא בית הספר בפנה נדחה אשר באחת השכונות בירושלם, מחמת היותו מכרח להסתר מחמת המציק. את ראשית הכתיבה והחשבון למדו הילדים האלה על ידי כתיבה באצבעות טבולות במים על הספסלים מחוסר אמצעי כתיבה אחרים. אחרי הכבוש באה עת ההתנדבות לגדוד העברי ובית הספר התרוקן ממוריו אשר נענו לקריאה לעזרת העם. בימים הקשים, ימי הפרעות שהעיבו את שמי ירושלים נמצא המחנך שוב בין אסירי עכו."

ביוזמת המנהל מרדכי צבי אילן^[15], המורים וועד ההורים, עבר בית הספר בשנת ה'תרפ"ט (1929) לשכונת מקור ברוך לבניינים שאמורים היו לאכלס את בית היתומים דיסקין. הבניינים שופצו וגם שוכלל אולם בשם "אהל שם" אשר שימש לבית כנסת ולמטרות תרבותיות אחרות. כיום נקרא אולם זה "אהל מרדכי" על שמו של מנהל המוסד כיובל שנים מרדכי צבי אילן^[16].

מבנה בית הספר המקורי ברחוב הרב קוק נהרס עד היסוד בשנת 2009, לצורך הקמת מתחם מגורים גדול. שלט בית הספר המקורי, שעליו כתוב "בית ספר עירוני לבנים" הותקן על קיר בניין המגורים הפונה אל בית הרב קוק.

בית הספר תחכמוני היה מעוז הפועל המזרחי והציונות הדתית בירושלים, בו התחנכו אלפי תלמידים, בפלורליזם חברתי ודתי, הן בחבר המורים והן בקרב התלמידים, מסורתיים ודתיים כאחד. בשנות ה-30 של המאה ה-20 פעל במבנה בית הספר בחודשי הקיץ סניף של תנועת המכבי הצעיר^[17]. בשנות ה-70 של המאה ה-20 עבר המבנה לשימוש בית ספר חרדי^[18] והיום הוא משמש את תלמוד תורה המסורה של החרדים-הליטאים.

ראו גם

הערות שוליים

^ ד"ר יצחק מירקין, ע"ד חדר תורה, החרות, 25 בינואר 1914
מכתבים אל המערכת, החרות, 2 בפברואר 1914
^ הנהלת חדר תורה בירושלים, החרות, 6 באפריל 1910
^ חדר תורה, מוריה, 12 בספטמבר 1911
^ חדר תורה, החרות, 28 במרץ 1913
^ ירושלם יום יום - חדר תורה, הצבי, 1 בספטמבר 1912
^ ירושלם יום יום - חזוק לעברית, הצבי, 26 בדצמבר 1912
^ בחדר תורה, מוריה, 20 באפריל 1914
^ ברכת פרידה, מוריה, 23 באפריל 1914
^ ¹ ² בחינות בחדר תורה תחכמוני, החרות, 9 באפריל 1916
^ בחדר תורה, החרות, 22 באוקטובר 1914
^ חדר תורה, החרות, 8 באפריל 1915
^ החדר תחכמוני, החרות, 22 בספטמבר 1915
^ חדר תחכמוני, החרות, 3 באוקטובר 1915
^ חלוקת התעודות בתחכמוני, דואר היום, 18 באוגוסט 1925
^ ר' מרדכי אילן ז"ל, הצופה, 8 באוגוסט 1957
^ תחכמוני באתר תולדות "משפחת בינה ואברהם בּוּנים"
^ מקור ברוך, הארץ, 7 באוגוסט 1936
^ חיים באר, אם תחנה עלי מחנה, מעריב, 6 באפריל 1980

[1] ד"ר יצחק מירקין, ע"ד חדר תורה, החרות, 25 בינואר 1914
מכתבים אל המערכת, החרות, 2 בפברואר 1914

[2] הנהלת חדר תורה בירושלים, החרות, 6 באפריל 1910

[3] חדר תורה, מוריה, 12 בספטמבר 1911

[4] חדר תורה, החרות, 28 במרץ 1913

[5] ירושלם יום יום - חדר תורה, הצבי, 1 בספטמבר 1912

[6] ירושלם יום יום - חזוק לעברית, הצבי, 26 בדצמבר 1912

[7] בחדר תורה, מוריה, 20 באפריל 1914

[8] ברכת פרידה, מוריה, 23 באפריל 1914

[בחינות16-9] ¹ ² בחינות בחדר תורה תחכמוני, החרות, 9 באפריל 1916

[10] בחדר תורה, החרות, 22 באוקטובר 1914

[11] חדר תורה, החרות, 8 באפריל 1915

[12] החדר תחכמוני, החרות, 22 בספטמבר 1915

[13] חדר תחכמוני, החרות, 3 באוקטובר 1915

[14] חלוקת התעודות בתחכמוני, דואר היום, 18 באוגוסט 1925

[15] ר' מרדכי אילן ז"ל, הצופה, 8 באוגוסט 1957

[16] תחכמוני באתר תולדות "משפחת בינה ואברהם בּוּנים"

[17] מקור ברוך, הארץ, 7 באוגוסט 1936

[18] חיים באר, אם תחנה עלי מחנה, מעריב, 6 באפריל 1980

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 מבנה בית הספר המקורי ברחוב הרב קוק נהרס עד היסוד בשנת 2009, לצורך הקמת מתחם מגורים גדול. שלט בית הספר המקורי, שעליו כתוב "בית ספר עירוני לבנים" הותקן על קיר בניין המגורים הפונה אל [[בית הרב קוק]].
-בית הספר תחכמוני היה מעוז [[הפועל המזרחי]] ו[[הציונות הדתית]] בירושלים, בו התחנכו אלפי תלמידים, ב[[פלורליזם]] חברתי ודתי, הן בחבר המורים והן בקרב התלמידים, [[מסורתיים]] ודתיים כאחד. בשנות ה-30 של המאה ה-20 פעל במבנה בית הספר בחודשי הקיץ סניף של תנועת [[המכבי הצעיר]]{{הערה|{{הארץ1||מקור ברוך|1936/08/07|00501}}}}. ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] עבר המבנה לשימוש בית ספר חרדי{{הערה|{{מעריב|חיים באר|אם תחנה עלי מחנה|1980/04/06|03502}}}} והיום הוא משמש את [[תלמוד תורה המסורה]] של [[ליטאים (זרם)|החרדים-הליטאים]].
+בית הספר תחכמוני היה מעוז [[הפועל המזרחי]] ו[[הציונות הדתית]] בירושלים, בו התחנכו אלפי תלמידים, ב[[פלורליזם]] חברתי ודתי, הן בחבר המורים והן בקרב התלמידים, [[מסורתיים]] ודתיים כאחד. ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]] פעל במבנה בית הספר בחודשי הקיץ סניף של תנועת [[המכבי הצעיר]]{{הערה|{{הארץ1||מקור ברוך|1936/08/07|00501}}}}. ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] עבר המבנה לשימוש בית ספר חרדי{{הערה|{{מעריב|חיים באר|אם תחנה עלי מחנה|1980/04/06|03502}}}} והיום הוא משמש את [[תלמוד תורה המסורה]] של [[ליטאים (זרם)|החרדים-הליטאים]].
 ==ראו גם==