אגם רטבה – הבדלי גרסאות
מ הסבת תבנית ימה ומפרץ לתבנית גוף מים (תג) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{גוף מים |
|||
{{ימה |
|||
|שם=אגם רטבה |
|שם=אגם רטבה |
||
|תמונה=[[קובץ:Lac_Rose_in_Senegal.jpg|250px]] |
|תמונה=[[קובץ:Lac_Rose_in_Senegal.jpg|250px]] |
||
גרסה מ־22:50, 16 בספטמבר 2020
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום | קאפ-ור, סנגל |
| סוג | אגם מלח |
| מידות | |
| שטח | כ-3 קמ"ר |
| אורך | 3.85 קילומטר |
| רוחב ממוצע |
1 ק"מ  |
| עומק מרבי | כ-3 מטר |
| מידע נוסף | |
| מליחות |
400 פרומיל |
| מדינות באגן הניקוז |
סנגל |
| קואורדינטות | 14°50′18.02″N 17°14′41.36″W / 14.8383389°N 17.2448222°W |
 | |
  | |
אגם רטבה (בצרפתית: Lac Retba, נקרא גם Lac Rose, "אגם ורוד") הוא אגם השוכן מצפון לחצי האי קאפ-ור בסנגל, כ-35 ק"מ צפונית-מזרחית מעיר הבירה, דקר.[1] שמו מגיע מצבע מימיו הוורודים כתוצאה מנוכחות אצות מסוג Dunaliella salina. האגם היה פעמים רבות נקודת הסיום של ראלי פריז-דקר, עד שמסלול הראלי עבר מאפריקה לדרום אמריקה מסיבות ביטחוניות בשנת 2009.[2]
אגם רטבה מועמד להפוך לאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו.[1]
תיאור
האגם מופרד מהאוקיינוס האטלנטי רק על ידי מסדרון דיונות צר ברוחב כמה מאות מטרים, והוא נקרא על שם מימיו הוורודים הנגרמים על ידי אצות Dunaliella salina.[2] האצות מייצרות פיגמנט אדום שמסייע להן בקליטת אור, ושמספק להן אנרגיה.[3] הצבע ניכר במיוחד בעונה היבשה (מנובמבר עד יוני) ונראה פחות בעונה הגשומה (יולי עד אוקטובר).[4]
האגם ידוע בתכולת המלח הגבוהה שלו, המגיעה עד ל-40% באזורים מסוימים.[3] הסיבה המרכזית למליחות היא חדירת מי ים מהאוקיינוס האטלנטי ואידויים לאחר מכן. בדומה לים המלח, ריכוז המלח באגם גבוה מספיק על מנת לאפשר לאנשים לצוף בו בקלות. החל משנות ה-70 של המאה ה-20 מופק מהאגם מלח ומיוצא למדינות רבות באפריקה המערבית.[1]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 על אגם רטבה באתר אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו(בצרפתית)
- ^ 1 2 שחה באגם ורוד בסנגל, ג'ודי אדי, 14 במרץ 2014, וול סטריט ג'ורנל
- ^ 1 2 אגם רטבה בסנגל נראה כמו מילקשייק תות ענק, 5 ביוני 2012, האפינגטון פוסט
- ^ על אגם רטבה באתר אגם רטבה