תיבת נח – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־02:44, 23 בספטמבר 2020

ערך זה עוסק בסיפור מקראי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו תיבת נח (פירושונים).

במקרא, תֵּבַת נֹחַ היא תיבת עץ ענקית, שבנה נח במצוות אלוהים, ובה מילט את עצמו ומשפחתו וזוגות מכל מיני בעלי החיים, מאבדון במבול שהציף את כל פני הארץ. בתום המבול התיבה נחה על הרי אררט.

בסיפור המקראי

ערך מורחב – המבול

על פי המסופר בספר בראשית, פרק ו', ציווה אלוהים על נח, אשר מתואר כ"צדיק תמים... בדורותיו", לבנות תיבה גדולה, אשר בעזרתה יינצלו הוא ומשפחתו מפני המבול שנגזר כעונש על בני דורו החוטאים בחטאי "חמס", ולהציל גם את מיני בעלי החיים, על ידי לקיחת מבחר מעולם החי:

עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה, וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר. וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ... וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה, אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ. וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר, שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ, זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ.

— ספר בראשית, פרק ו', פסוקים י"ד–י"ט

תיאור התיבה

הציווי האלוהי לבניית התיבה כולל תיאור של מבנה התיבה ומידותיה, כמופיע לעיל. הוראות הבנייה סכמטיות ולקוניות, ודי בהן לתת רק מושג כללי על התיבה כפי הנחוץ להבנת הסיפור.^[1] לפי הגישה המרכזית בחקר המקרא, אין להבינן במושגים ריאליים, בהיותן חלק מסיפור בראשיתי.^[2] עובדה המקשה על הפרשנות היא שהקטע כולל ריכוז יוצא דופן של מילים חריגות המופיעות רק או כמעט רק בפרשת המבול, ויש הסבורים שנקלטו מרובד קדום של הסיפור.^[3] המילה "תֵּבָה"^[4] עצמה היא אחת מהן. מחוץ לסיפור המבול היא מופיעה רק בסיפור משה בתיבה (שמות ב ג, ה; ונראה שיש זיקה ספרותית לסיפור המבול). מקובל לראות בה מילה שאולה ממצרית ḏbȝṭ: "רליקויאריום, ארון מתים", או לחלופין tb.t: "קופסה". תיבת נח מתוארת כמבנה מלבני מוארך, ובאופן כללי נראה שמשמעות המילה "תיבה" בלשון ימינו (שהיא שניונית) אמנם הולמת, פחות או יותר, את צורתה הכללית.^[5] מידות התיבה, 300×50×30 אמה, הן כנראה מידות טיפולוגיות אידיאליות שמשקפות עניין מיוחד במספר 60, בהשפעה מסופוטמית (300=60×5, 30=60/2).שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Lloyd R. Bailey, "Noah's Ark", in The Anchor Bible Dictionary, ed. David Noel Freedman et al. (New York: Doubleday, 1992), 4:1131–1132. וגם שמאל=כן. אורך האמה בעולם העתיק הוא כחצי מטר, ומכאן שאורכה של התיבה המתוארת בסיפור הוא כ-150 מטרים, רוחבה כ-25 מטר, וגובהה עשירית מאורכה, כ-15 מטרים (להמחשה, ניתן לומר שגודלה של התיבה הוא כשל נושאת מטוסים קטנה. גדולה ממנה בהרבה התיבה המקבילה המתוארת בלוח 11 של עלילות גילגמש, ראו בהמשך הערך). התיבה כוללת שלושה סיפונים ("תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים"), שמחולקים כנראה למדורים ("קִנִּים", אולי במשמעות מושאלת),^[6] אולי כדי להפריד בין החיות השונות. נראה כי הכתוב מכוון לתאר מכלול פסיבי צף כעין דוברה או ספינת מגורים, ולא ספינה הניתנת להיגוי וניווט.^[7]

התיבה עשויה "עצי גופר", מין עץ בלתי ידוע הנזכר במקרא רק כאן. כדי למנוע חדירת מים, היא מצופה מבפנים ומבחוץ ב"כופר", אף היא מילה יחידאית השאולה מאכדית kupru: "זפת, אספלט".^[8] מילה זו מופיעה גם בתיאור המקביל בלוח 11 של עלילות גילגמש. המילה הרגילה במקרא לאספלט (ביטומן) היא "חֵמָר". לא ברור מהו ה"צוהר" – מילה יחידאית נוספת – שנח נדרש לבנות בתיבה. מסורת פרשנית ותיקה מזהה את הצוהר עם "חלון התיבה" המוזכר בהמשך הסיפור; אבל כיום רבים מפרשים את המילה, על סמך השוואה למילים מקבילות בלשונות שמיות אחרות שהוראתן "גב", במשמעות (מטונימית) של "גג" (אולי גג משופע דווקא, בניגוד ל"גג" שהוא שטוח) או "מכסה".^[9] הציווי "ואל אמה תכלנה מלמעלה" מוקשה ביותר והועלו לגביו שלל ספקולציות, ללא העדפה ברורה לאחת מהן (עיינו בפירושים). כמו כן מצטווה נח להתקין את הפתח בצדה (?) של התיבה. בהמשך הסיפור (ח יב) מוזכר גם "מכסה התיבה" שנח מסיר.

על פי החלוקה המקובלת למקורות (או לרבדים), הציווי על בניית התיבה שייך למקור הכהני. מניחים כי גם במקור היהוויסטי היה תיאור קצר כלשהו של בניית התיבה שהושמט, כפי שמלמדת ההתייחסות אליה כאל דבר ידוע בבראשית ז א, המיוחס למקור היהוויסטי.^[10] בעיית המקורות, יחד עם סוגיות אחרות בסיפור שאינן קשורות באופן מיוחד לתיבה גופא, נידונה בהרחבה בערך על המבול.

אוכלוסייה

על פי תחילת פרק ז' נצטווה נח להביא אל התיבה "שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ" מכל מין של בהמות טמאות^[11] ו"שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ" מהבהמות הטהורות והעופות, כדי שמהם יתחדש העולם שלאחר המבול. אפשר אולי לנחש שהדגים ושאר בעלי החיים הימיים לא נזכרו מפני שלא הושפעו מן המבול.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: E. A. Speiser, Genesis, Anchor Yale Bible (New Haven, CT: Yale University Press, 2008 [1964]), p. 52. וגם שמאל=כן. בפרשנות המסורתית, ריבוי החיות הטהורות מנומק בצורך להקריב מהן לאל לאחר המבול מבלי להכחידן, כפי שמתואר בפרק ח' פסוק כ'. מאידך בפרק ו' כתוב כי נח נצטווה להכניס לתיבה "שְׁנַיִם מִכֹּל" החיות, ובפרק ז'^[12] כתוב שבפועל נכנסו "שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכָּל הַבָּשָׂר". כן נצטווה נח לקחת "מכל מאכל אשר יֵאכל" כדי להאכיל את החיות הרבות.

מקבילות לסיפור תיבת נח

ערך מורחב – מיתוסים של מבול

להערכת ארכאולוגים, אשורולוגים וחוקרי מיתולוגיה השוואתית,שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Finkel, Irving. The Ark Before Noah: decoding the story of the flood. Hachette UK, 2014. וגם שמאל=כן.^[13] הסיפור המקראי על תיבת נח הושפע מסיפור המבול המסופוטמי, בו שטים הניצולים ב-"סירת הענק" (באכדית: אֶלֶפֻּוּ). שני תאורים שונים של סירה זו שרדו במספר גרסאות של הסיפור, הכתובות בכתב יתדות על גבי לוחות חרס עתיקים ממסופוטמיה.

התיאור הקדום^[14] והמפורט יותר מכונה כיום "לוח התיבה", והוא חלק מסיפור אתרחסיס האכדי-בבלי. בסיפור זה מזהיר האל אנכי את אתרחסיס מלך שורופק, המקביל הבבלי לדמות נח, מפני כוונת האל אנליל למחות את האנושות במבול, ומייעץ לו לבנות סירה ענקית שבה יינצלו הוא, משפחתו ובעלי-חיים. 52 שורות בלוח מוקדשות לפירוט תוכניתו של האל לבניית הסירה, ובכלל זה מידותיה ועיצובה הכללי, החומרים הדרושים וכמויותיהם, והשלבים השונים של הבנייה, שהושלמה על ידי אומני העיר ואנשיה במאמץ מתואם שארך שבוע אחד.

התוכנית מתארת סירה שהיקפה מעגלי: אורכה שווה לרוחבה, שטחה "מידת שדה" (אכדית: איקוּ) אחת השווה ל-14,400 אמות מרובעות (כ-3,600 מ"ר), וגובהה קומה אחת. היא בנויה מקני-סוף ומחבלים שזורים יחד בדומה לסל, מחוזקת מבפנים בצלעות עץ, ומצופה מבפנים ומבחוץ באספלט (אכדית: "כּוּפּרוּ", מקביל לכופר בסיפור המקראי) מחומם בתנורים ומדולל בשמן. סירות סל מסוג (Kuphar), זהות בצורתן המעגלית ובדרך בנייתן ל"סירת הענק", נבנו ושטו בנהרות הפרת והחידקל עוד בראשית המאה ה-20, אם כי מעולם לא תועדו סירות כאלה בקוטר של יותר ממטרים ספורים. נראה כי מחבר לוח התיבה ערך חישובים מדויקים ומפורטים, כמו אורך החבלים ונפח התנורים לחימום האספלט, על-מנת להגדיל את שטח הסירה פי אלף ויותר תוך שמירה על אותם יחסי מידות, אך אין סימן שהיה מודע למגבלות ההנדסיות שבגללן שינוי כזה בקנה המידה איננו מעשי.^[15]

התיאור השני של סירת המבול המסופוטמית מופיע בסיפור אותנפישתים מתוך האפוס עלילות גילגמש, המוכר בעיקר מלוחות חרס שנכתבו כנראה בשלהי האלף השני לפנה"ס ונמצאו בספריית אשורבניפל בנינוה. לפי סימנים רבים הועתקה גרסה זו מסיפור אתרחסיס, ואולי גם מסיפור זיאוסודרה השומרי שלא שרד ברובו, תוך הכנסת שינויים שונים: למשל, שמו של גיבור המבול הוחלף מאתרחסיס לאותנפישתים, והאל המייעץ אנכי מופיע בשמו האכדי-בבלי אאה. בגרסה זו, סירת הענק מתוארת בצורת קובייה שאורך כל אחת ממקצועותיה 120 אמה, ויש לה תשע קומות. למרות שינויים אלו, שטח הבסיס של הסירה הושאר זהה: מידת שדה אחת שהיא 120 $\times$ 120 אמה.

אירווינג פינקל, האשורולוג של המוזיאון הבריטי שפיענח את לוח התיבה, ציין שאף כי צורתה הגאומטרית של תיבת נח המקראית שונה משל שתי הסירות המסופוטמיות, שטח הבסיס שלה 300X50=15,000 אמות מרובעות עדיין דומה מאוד. הוא העריך שהסופר המקראי ערך שינויים בגרסת אותנפישתים באופן דומה לשינויים שערכה גרסת אותנפישתים בגרסת אתרחסיס, תוך ביסוס יחסי המידות של תיבת נח על סוג אחר של סירה קטנה, הנזכר בלוחות מסופוטמיים במונח האכדי "טוּבּוּ".^[15]

גרסאות אתרחסיס, אותנפישתים וזיאסודרה מספרות כולן כי לסירה הועלו גם בעלי-חיים, אך אף אחת מהן לא שרדה בשלמותה במקום זה בסיפור. בגרסת אתרחסיס ניתן לפענח בקטע זה "[חיות] טהורות", "[חיות] שמנות", "[ציפורי] שמיים בעלות כנף", בקר, ו"חיות בר מן הערבה". בלוח התיבה פיענח פינקל בשורה הבאה את המילה האכדית "סאנה" שפירושה "שניים שניים" או "בזוגות", ולפיכך נראה שהחיות נכנסו לסירה בזוגות של זכר ונקבה. בעלילות גילגמש מייעץ האל לאותנפישתים להכניס לסירה "חיות בר מן הערבה", וכן בהמות מבויתות, אנשים אומנים בכל מלאכה, זרעים מ"כל החי", זהב וכסף, ומבטיח לו כי את חיות הבר "אשלח אליך והן תחכינה ליד דלתך".^[15] בתום המבול נחה סירת הענק על פסגת הר ניציר^[16], ואותנפישתים משלח בתחילה יונה, לאחריה סנונית ולבסוף עורב.

כלי שיט שונים להצלת הגיבורים מתוארים גם בכמה סיפורי מבול נוספים ברחבי העולם. במיתולוגיה היוונית דאוקליון שט ב-"λάρναξ", מילה שפירושה ארון או ארגז;שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Darshan, G. (2013). The Biblical Account of the Post-Diluvian Generation (Gen. 9: 20-10: 32) in the Light of Greek Genealogical Literature. Vetus Testamentum, 63(4), 515-535. וגם שמאל=כן. ניצולים בגזעי עצים חלולים מתוארים בכמה סיפורי מבול ממסואמריקה;שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Horcasitas, F. (1988). An analysis of the deluge myth in Mesoamerica. The Flood Myth, 183-219 וגם שמאל=כן. וניצולים שטים בתוך דלעת פלאית ענקית בסיפורי מבול רבים בהודו-סין.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Van, D. N. (1993). The flood myth and the origin of ethnic groups in Southeast Asia. Journal of American Folklore, 304-337

וגם שמאל=כן.

במיתולוגיה הפרסית מתואר מבול של שלג ולא של מים, ובמקום כלי-שיט מתואר בו כמחסה בניין ענק באורך וברוחב של מספר קילומטרים, שאותו בונה המלך האגדי יימה במצוות האל אהורה מאזדה, ומכניס לתוכו את מיטב בני האדם, החיות והעצים כדי להצילם מהכחדה.

בסיפורי מבול אחרים לא מתוארת מקבילה לתיבת נח, והניצולים, אם ישנם כאלו, בורחים לראשי עצים, לפסגות גבוהות או למקומות שאין בהם מבול.

בפרשנות הרבנית

פרשני המקרא לדורותיהם השתדלו להשלים פערים בסיפור המקראי והרבו להתייחס להיבטים ריאליים שלו. על פי חז"ל^[^{דרוש מקור]}, הקומה העליונה בתיבה הייתה למגורי נח ומשפחתו ולאחסון האוכל, האמצעית למגורי בעלי החיים והתחתונה לאחסון הפסולת. יש דעות שהיו קומות רבות שהמקרא לא פירט^[^{דרוש מקור]}. עם זאת, היו שפירשו שהתיבה כולה הייתה משופעת, בחתך רוחב בצורת מעוין,^[17] או פירמידה (ראב"ע).

על פי המדרש,^[^{דרוש מקור]} בניית התיבה (בתקופה שבה על פי המקרא חיו בני האדם כאלף שנים) ארכה 120 שנה; זאת, לאור הבנתם ש"והיו ימיו מאה ועשרים שנה" פירושו ארכה של מאה ועשרים שנה, ושבאותו זמן צווה נח לבנות את התיבה. בניית התיבה במשך זמן כה ארוך נועדה, על פי חז"ל, להמחיש לחוטאים את רצינותה של הגזירה, כדי שיחזרו בתשובה ולא יבוא עליהם העונש. בתום מאה ועשרים השנים, המתין ה' עוד שבעה ימים נוספים, כדי שיכלו ימי אבלו של מתושלח הצדיק, שהקדים להיפטר מן העולם על מנת שלא יראה את המבול. בשנת שש מאות לחיי נח, החל המבול לרדת על הארץ.

על בסיס המילים "מכל חי", דרשו חכמים שאפילו שדים הוכנסו לתיבה,^[18] פשרו של מדרש זה נתון למחלוקת בין הפרשנים: יש הסוברים (כמו הרא"ם) שמדובר בשדים המיתולוגיים, אבל מהר"ל מפראג ובעקבותיו בעל הלבוש, סברו שהכוונה לחיות מזיקות.

על פי תוכן הפסוקים של ירידת המים בתום המבול, סבר רש"י כי התיבה הייתה שקועה במים כ-5.5 מטר (11 אמה) שהוא כשליש מגובהה,^[19] אך הרמב"ן חלק עליו וסבר כי בהתחשב בצורתה הדבר איננו אפשרי, והיא הייתה שקועה כ-2–3 אמות (1-1.5 מטר) בלבד.^[20]

בספרות הראשונים עסקו גם במבנה התיבה. הרמב"ן,^[21] רבנו רבינו בחיי והכלי יקר^[22] תיארו את מבנה התיבה באופן ניסי, כך ש"החזיק המועט את המרובה", והתיבה הכילה בעלי חיים ומזון שנפחם הכולל גדול בהרבה מנפחה שלה. בפירוש המיוחס לר"ן תואר שרק אבות המינים היו בתיבה, ורוב המינים הקיימים היום התפתחו מאבות המינים לאחר המבול.^[23]

בעל השפת אמת אומר, שסיפור תיבת נח הוא סיפורו של האדם הפרטי, שהשבת היא תיבת נח עבור נפשו העמלה, אליה הוא יכול לברוח מהעיסוקים היום יומיים ששוטפים אותו, וביום השבת עיסוקי החול חרבים. הרב קוק ראה בתיבת נח מודל התנהגותי של האדם, שצריך בהתחלה להתאפק ולכנוס את כוחותיו ולהגביל את עצמו במין "תיבת נח נפשית", ורק בהמשך לאחר שתיקן את עצמו, יוכל לשלח את כוחותיו לחופשי, וגם זה באופן מדורג בהתחלה לנסות את כוחותיו כמו העורב והיונה ורק כאשר הוא רואה שאין כל בעיה, יוכל לצאת מהתיבה ולתת לעצמו דרור לגמרי.^[24]

אליה שמואל הרטום הציע שהסיפור נועד לצורך חינוכי, להסביר ולתקן את המסורות שהיו רווחות בקרב בני ישראל (ראו לעיל בפרק "מקבילות לסיפור תיבת נח") על פי גישתה התאולוגית והמוסרית של התורה.^[25]

חיפוש שרידי תיבת נח

שמועות על מציאת שרידים מתיבת נח קיימות לפחות מאז המאה השלישית לפני הספירה. ההיסטוריון הבבלי ברוסוס תיאר שמועה שרווחה בימיו ששרידי התיבה קיימים עדיין בארמניה על הרי קורדוכים, ואנשים נוהגים לקחת מעצים אלו כדי שישמשו עבורם כסגולה. דברי ברוסוס מובאים אצל יוסף בן מתתיהו,^[26] שמספר שם על מחברים נוספים, בין המאה ה-3 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, שכתבו דברים דומים. הוא עצמו מספר שבימיו היו מראים את שרידי התיבה לחפצים לראותה: "הארץ הקרויה ארץ קרחי... בה נמצאים גם שרידי התיבה שלפי הסיפור ניצל בה נח מהמבול, ומראים אותה עד היום לכל מי שרוצה לראותה".^[27] ייתכן שמסורות אלה עומדות ברקע דברי אגדת חז"ל, המספרת על אישים שונים שלקחו נסרים מהתיבה, כסנחריב^[28] ופרשנדתא, בנו של המן.^[29]

בימי הביניים רווחו שמועות שונות על אנשים שמצאו שרידים לתיבה באתרים שונים שהם זיהו אותם כהרי אררט. במאה העשרים התפרסמו מספר שמועות על גילויים חדשים של שרידים מהתיבה, שלא אומתו.^[30]

בתקופה המודרנית, אוונגליסטים-בריאתנים, כמו רון ויאט, טענו במספר מקרים שאיתרו את שרידי התיבה, ודבריהם שימשו לעיתים אפולוגטים דתיים שונים, שניסו לטעון שהכרוניקה המקראית היא אמינה. כל אלו נדחו באופן גורף כפסאודו-מדע על ידי האקדמיה.^[31]^[32]^[33]

באמנות ובספרות

אמנות פיגורטיבית

תאורים אמנותיים של תיבת נח, בייחוד עם צוותה והחיות שבה, נפוצים באמנות המערב. ייתכן כי הופעתה המוכרת העתיקה ביותר היא ברצפת פסיפס הלניסטית שהתגלתה בעיר העתיקה מופסואסטיה (Mopsuestia) בפריגיה (דרום טורקיה של היום), מן המאה השנייה עד הרביעית לספירה. התיבה נראית בה כעין שובך או לול, שהשם "נח" כתוב עליו ביוונית, והיא מוקפת בעופות ובחיות שונות.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: '"`UNIQ--templatestyles-00000032-QINU`"'<cite id="CITEREFRachel_Hachlili1998" class="citation book cs1">Rachel Hachlili (1998). Ancient Jewish art and archaeology in the Diaspora. Brill. ISBN <bdi>978-90-04-10878-3</bdi>.</cite><span title="ctx_ver=Z39.88-2004&rft_val_fmt=info%3Aofi%2Ffmt%3Akev%3Amtx%3Abook&rft.genre=book&rft.btitle=Ancient+Jewish+art+and+archaeology+in+the+Diaspora&rft.pub=Brill&rft.date=1998&rft.isbn=978-90-04-10878-3&rft.au=Rachel+Hachlili&rfr_id=info%3Asid%2Fhe.wikipedia.org%3A%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%A0%D7%97" class="Z3988"></span> וגם שמאל=כן. במטבע שנמצא בעיר אפמיה (קיליני) הסמוכה, ועליו שם הקיסר פיליפוס הערבי מן המאה השלישית נראים נח, ששמו כתוב ביוונית בכתיב מתוך תרגום השבעים, ואשתו כשהם יוצאים מתיבה המצוירת כקופסה פתוחה, עליה עומדת היונה. לא ברור מדוע הופיע סיפור יהודי באזור רומי-הלניסטי, והועלתה השערה שהייתה במקום קהילה יהודית.^[34] משה דוד קאסוטו ציין שמסורת מקומית עתיקה זיהתה את מקום מנוחת התיבה על הר באזור, ולא בהרי האררט.^[35] תיאור תיבה דומה היה ככל הנראה על רצפת פסיפס בבית-כנסת מן המאה החמישית לספירה בג'רש (גרסה העתיקה) שבעבר הירדן. ניתן עדיין להבחין בשמותיהם של שם ויפת הרשומים ביוונית מעל ראשיהם, ובמספר חיות, בכללן דמות יונה הנושאת ענף זית במקורה, שנבחרה לעטר בול דואר אוויר ישראלי בשנת 1950.^[36]

בתקופת הרנסאנס, תיבת נח והחיות שבה הפכו למוטיב אמנותי מרכזי באמנות המערב.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Kolb, Arianne Faber. Jan Brueghel the Elder: The Entry of the Animals Into Noah's Ark. Getty Publications, 2005. וגם שמאל=כן. בין הדוגמאות המפורסמות של מוטיב זה:

פרסקו של מיכלאנג'לו על תקרת הקפלה הסיסטינית משנים 1508–1512.
ציור של הירונימוס בוש "תיבת נח" מתאר את החיות עוזבות אותה, 1514 לערך.
ציור של ג'קופו בסנו (Jacopo Bassano) "החיות נכנסות לתיבת נח" משנת 1570 לערך.
ציור של יאן ברויגל האב "כניסת החיות לתיבת נח" משנת 1613.
ציור של רולאן סייוורי (Roelandt Savery) "כניסת החיות לתיבת נח" משנת 1620.

הציורים הראשונים מסוגה זו היו בעיקר ציורים במסורת הנוצרית-דתית, שבהם דמות התיבה והחיות היו בדרך-כלל משניים לנושא המבול והחוטאים הטובעים. אך ציורו המונמנטלי של ברויגל קידם תת-סוגה חילונית פופולרית של ציורי נוף גן-עדן אידיליים, שהתמקדה בתיאור הווירטואוזי של מגוון החיות והעופות.

מוטיב אמנותי נפוץ אחר בימי הביניים ובתקופת הרנסאנס התמקד בתיאור בניית התיבה. תכופות היא מוצגת באופן אנכרוניסטי כספינה או בניין טיפוסיים מתקופת הציירים, ונח ובניו מוצגים כאומנים, פועלים ואנשי מלאכה, העוסקים בבנאות ובנגרות באופן המוכר מחיי היומיום. ציורים אלו משמשים כיום במחקר היסטורי של ספנות ושיטות בנייה מתקופתם. דוגמה מפורסמת היא ציור של רפאל במוזיאוני הוותיקןשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: '"`UNIQ--templatestyles-00000036-QINU`"'<cite id="CITEREFRichard_W._Unger1991" class="citation book cs1">Richard W. Unger (1991). The Art of medieval technology: images of Noah the shipbuilder. Rutgers University Press. pp. 142–145. ISBN <bdi>9780813517278</bdi>.</cite><span title="ctx_ver=Z39.88-2004&rft_val_fmt=info%3Aofi%2Ffmt%3Akev%3Amtx%3Abook&rft.genre=book&rft.btitle=The+Art+of+medieval+technology%3A+images+of+Noah+the+shipbuilder&rft.pages=142-145&rft.pub=Rutgers+University+Press&rft.date=1991&rft.isbn=9780813517278&rft.au=Richard+W.+Unger&rfr_id=info%3Asid%2Fhe.wikipedia.org%3A%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%A0%D7%97" class="Z3988"></span> וגם שמאל=כן.

במאה ה-19, דגמים מיניאטוריים של תיבת נח והחיות שבה מילאו תפקיד מרכזי בתעשייה החדשה של צעצועי ילדים באירופה ובארצות הברית. עקב תוכנם הדתי נחשבו לחינוכיים יותר מצעצועים אחרים. הם סייעו לקבע את דמותה האיקונית של התיבה בתרבות המערב, בצורת ספינה גוצה שעליה בניין בעל גג משופע וחלונות.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: '"`UNIQ--templatestyles-00000037-QINU`"'<cite id="CITEREFEva_E._Nwokah2008" class="citation book cs1">Eva E. Nwokah (2008). "Historical Changes in Infant Toys 1865-1930". In David Kuschner (ed.). From Children to Red Hatters: Diverse Images and Issues of Play. University Press of America. pp. 54–73. ISBN <bdi>9780761842927</bdi>.</cite><span title="ctx_ver=Z39.88-2004&rft_val_fmt=info%3Aofi%2Ffmt%3Akev%3Amtx%3Abook&rft.genre=bookitem&rft.atitle=Historical+Changes+in+Infant+Toys+1865-1930&rft.btitle=From+Children+to+Red+Hatters%3A+Diverse+Images+and+Issues+of+Play&rft.pages=54-73&rft.pub=University+Press+of+America&rft.date=2008&rft.isbn=9780761842927&rft.au=Eva+E.+Nwokah&rfr_id=info%3Asid%2Fhe.wikipedia.org%3A%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%A0%D7%97" class="Z3988"></span> וגם שמאל=כן.

ספרות והגות

מעשיות-עם על תיבת נח, בנייתה והווי החיים בה נפוצות בפולקלור של עמים רבים, בעיקר פינים ועמים סלאבים שונים, אבל גם מרבית שאר עמי אירופה, וכן יהודים, ערבים, טורקים, פרסים, צוענים, ארמנים ועוד. בסיווג ארנה-תומפסון הן מסווגות כטיפוס מעשייה AaTh 825 "השטן בתיבת נח", שתועד ונחקר על ידי מספר פולקלוריסטים. אופייני למעשיות אלו ניסיונו של השטן לחבל בתיבה, לפעמים על ידי פיתוי אשת נח, ושכנועה להכין לנח משקה משכר, שבגרסאות מקומיות שונות מוצג כמקורם של הברנדי, הקוואס, הראקי, הוודקה, היין או הבירה. תכופות מסופר כי נאסר על חיה כלשהי, למשל החד-קרן או הגריפון, לעלות לתיבה, ועקב כך נכחדה. השטן מסתנן לתיבה בהסתר וקודח בה חור המאיים להטביעה, אך נסתם על ידי אחת החיות, תכופות הנחש, המקבל בתמורה תכונה מסוימת כגון הארס שלו. המעשיות לעיתים מסבירות גם את מקורן של תכונות נוספות המיוחסות לבעלי חיים שונים, למשל האיבה בין הכלב והחתול.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Utley, Francis Lee. "The Devil in the Ark (AaTh 825)." The Flood Myth (1988): 337. וגם שמאל=כן.

בסוף המאה ה-20 ובמאה ה-21, תכופות משמשת תיבת נח כמטפורה למגוון, לשימור טבע ולאחריותו של האדם להצלת המינים. למשל בתחום האקולוגיה, "בעיית תיבת נח" היא בעיית השימור של מגוון המינים ומגוון גנטי תחת אילוצים תקציביים נתונים.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Small, E. (2011). The new Noah's Ark: beautiful and useful species only. Part 1. Biodiversity conservation issues and priorities. Biodiversity, 12(4), 232-247. וגם שמאל=כן. גני חיות ומוזיאוני טבע מעוצבים לעיתים עם מאפיינים או מוטיבים של תיבת נח, למשל מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב.

תרבות פופולרית

שירים מודרניים המתארים חוויות מהמבול או מתיבת נח כוללים לדוגמה את: "פרידה מתיבת נח", המתאר תמונה איקונית של זוגות החיות בתיבת נח. (מילים: נורית זרחי, לחן: מתי כספי), "נח" (מילים: יורם טהרלב, לחן: מתי כספי) ו-"צא מן התיבה" בלחן של אהרן רזאל לפסוק בו קורא האל לנח "צא מהתיבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך...".

סדרות טלוויזיה בשם "תיבת נח" הופקו גם בארצות הברית וגם בישראל. בשתי הסדרות, השם מסמל את מגוון הדמויות האנושיות המתכנסות יחד במקום מצומצם ויוצרות זוגות רומנטיים.

מודלים

הקבלן ההולנדי יוהאן האוברס, בנה שתי תיבות בהשראת תיאור תיבת נח. הגדולה שבהן באורך של 138 מטר, ברוחב של 30 מטר ובגובה של 23 מטר. התיבה שהחלה להבנות ב-2007 והושלמה ביוני 2012 בעלות של כ-4 מיליון יורו, מוצבת בתעלה ליד רוטרדם שבהולנד. התיבה בעלת ארבע הקומות מאוכלסת בבעלי חיים שונים, ומהווה למעשה גן חיות צף. היא בנויה מעצי אורן וארז על בסיס 25 אסדות מתכת מסחריות מודרניות (Lighter aboard ship).^[37]

'מפגש התיבה' '(Ark Encounter)' היא תיבה באורך 155 מטרים, ברוחב 26 מטרים ובגובה 16 מטרים, שהוקמה בשנת 2016 בקנטקי, כאטרקציה תיירותית, בהשקעה של מעל מאה מיליון דולר.

לקריאה נוספת

Bailey, Lloyd R. "Noah's Ark". Pages 1131–1132 in vol. 4 of The Anchor Bible Dictionary. Edited by David Noel Freedman et al. New York: Doubleday, 1992.
Clements, Ruth. "A Shelter amid the Flood: Noah's Ark in Early Jewish and Christian Art". Pages 277–299 in Noah and His Book(s). Edited by Michael E. Stone, Aryeh Amihay, and Vered Hillel. Early Judaism and Its Literature 28. Atlanta: Society of Biblical Literature (paperback); Leiden: Brill (hardback), 2010.
Crawford, Cory D. "Noah's Architecture: The Role of Sacred Space in Ancient Near Eastern Flood Myths". Pages 1–22 in Constructions of Space IV: Further Developments in Examining Ancient Israel's Social Space. Edited by Mark K. George. London: Bloomsbury T&T Clark, 2013.

קישורים חיצוניים

"תֵּבָה (תבת נח)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 222, באתר היברובוקס
מאיר בן אורי, המבנה ההנדסי של תיבת נח, באתר דעת
שחזור של תיבת נח בגודל המקורי בהולנד
חוקרים נוצרים בטורקיה: מצאנו את תיבת נח, באתר ynet, 27 באפריל 2010

הערות שוליים

^ Claus Westermann, Genesis 1–11, trans. John J. Scullion, Continental Commentary (Minneapolis: Fortress, 1994 [1974]), p. 418 (להלן: וסטרמן); Gordon J. Wenham, Genesis 1–15, Word Biblical Commentary 1 (Dallas: Word Books, 1987), p. 172 (להלן: ונהם).
^ וסטרמן, עמ' 418, 423–424.
^ וסטרמן, עמ' 420; משה דוד קאסוטו, פירוש על ספר בראשית, חלק ב: מנח עד אברהם (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), עמ' 16, 42–43 (להלן: קאסוטו). להלן יובאו בקיצור נמרץ, אגב תיאור התיבה, אחדות מן ההצעות העיקריות לגבי פירוש המילים וגיזרונן; לפרטים נוספים עיינו במילוני המקרא ובפירושים המחקריים. על המילה "מבול" עצמה ראו בערך על הסיפור.
^ ראו: Ludwig Koehler and Walter Baumgartner, The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament (Leiden: Brill, 1994–2000) (להלן: HALOT), ערך "תֵּבָה" (כרך ד, עמ' 1677–1678); H. J. Zobel, "תֵּבָה", in Theological Dictionary of the Old Testament, ed. G. Johannes Botterweck et al., trans. David E. Green and Douglas W. Stott (Grand Rapids: Eerdmans, 2006 [1994–1995]), 15:550–552 (להלן: TDOT, "תבה").
^ קאסוטו, עמ' 40–41.
^ HALOT, ערך "קֵן" (כרך ג, עמ' 1109); וסטרמן, עמ' 420; Gerhard von Rad, Genesis, trans. John H. Marks, rev. ed., Old Testament Library (Philadelphia: Westminster, 1973), p. 127 (להלן: פון ראד). אחרים מתקנים את הניקוד ל"קָנִים", כלומר קני גומא, המשמשים חומר בנייה בנוסף לעצי הגופר. ראו למשל John Day, From Creation to Babel: Studies in Genesis 1–11, Library of Hebrew Bible/Old Testament Studies 592 (London: Bloomsbury, 2013), pp. 113–122.
^ קאסוטו, עמ' 41; TDOT, "תבה", עמ' 551.
^ HALOT, ערך "כֹּפֶר II" (כרך ב, עמ' 495).
^ למשל ונהם, עמ' 173; פון ראד, עמ' 127. HALOT (כרך ג, עמ' 1008) מציין את שני הפירושים.
^ פון ראד, עמ' 119; וסטרמן, עמ' 425.
^ המכונות על דרך השלילה 'לא טהורות'. יש המפרשים זאת כהדרכה להימנעות משימוש במילות גנאי.
^ ספר בראשית, פרק ז', פסוקים ח'–ט', ט"ז
^ צח יוקד, "המבול הוא עגול: תיבת נח - ממש לא מה שחשבתם", פורסם ב-21/2/2014 באתר nrg
^ מתוארך למאה ה-18 לפנה"ס
^ ¹ ² ³ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם פינקל
^ ככל הנראה ההר הידוע כיום בשם פיר עומר גודרון בכורדיסטן, שגובה פסגתו כ-2700 מטר מעל פני הים.
^ בראשית רבה, לא' יא'
מאיר בן אורי, "תיבת נח", מתוך "בית מקרא" מח, תשרי תשל"ב
^ מדרש אגדה (בובר), פרשת נח ו, יט. מובא ברש"י בראשית ו יט.
^ רש"י על בראשית ח ד
^ S:קטע:רמב"ן על בראשית ח ד
^ רמב"ן על בראשית ו יט
^ כלי יקר על בראשית ו טו
^ וכן ביאר באופן עצמאי הרד"ל בפירושו על פרקי דרבי אליעזר.
^ (מוסר אביך פרק ב' סע' א')
^ תנ"ך קאסוטו, מבוא לפירוש פרשת נח
^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים ספר ראשון, ג, ו.
^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים ספר עשרים, ב, ב.
^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ו, עמוד א'
^ ילקוט שמעוני פרשת בשלח, רמז רנ"ו
^ Biblical Archaeology: A Very Short Introduction (עמ' 74)
^ Fagan, Brian M.; Beck, Charlotte (1996). The Oxford Companion to Archaeology. Oxford: Oxford University Press. ISBN 0195076184. נבדק ב-17 בינואר 2014. {{cite book}}: (עזרה)
Cline, Eric H. (2009). Biblical Archaeology: A Very Short Introduction. Oxford: Oxford University Press. ISBN 0199741077. נבדק ב-17 בינואר 2014. {{cite book}}: (עזרה)
Feder, Kenneth L. (2010). Encyclopedia of Dubious Archaeology: From Atlantis to the Walam Olum. Santa Barbara, California: ABC-CLIO. ISBN 031337919X. נבדק ב-17 בינואר 2014. {{cite book}}: (עזרה)
Rickard, Bob; Michell, John (2000). "Arkeology". Unexplained Phenomena: A Rough Guide Special. London: Rough Guides. pp. 179–183. ISBN 1858285895.
^ The Oxford Companion to Archaeology (עמ' 582)
^ Biblical Archaeology: A Very Short Introduction (עמ' 72)
^ דניאל שפרבר, המרכז ללימודי יסוד באוניברסיטת בר אילן, דף שבועי 625, תשס"ו.
^ אנציקלופדיה מקראית, אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו. כרך א', "אררט", עמ' 745. הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים
^ יורם צפריר, ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי. כרך שני: הממצא הארכאולוגי והאמנותי. הוצאת יד בן-צבי. ירושלים 1984.
^ אתר תיבת נח של האוברס

[1] Claus Westermann, Genesis 1–11, trans. John J. Scullion, Continental Commentary (Minneapolis: Fortress, 1994 [1974]), p. 418 (להלן: וסטרמן); Gordon J. Wenham, Genesis 1–15, Word Biblical Commentary 1 (Dallas: Word Books, 1987), p. 172 (להלן: ונהם).

[2] וסטרמן, עמ' 418, 423–424.

[3] וסטרמן, עמ' 420; משה דוד קאסוטו, פירוש על ספר בראשית, חלק ב: מנח עד אברהם (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), עמ' 16, 42–43 (להלן: קאסוטו). להלן יובאו בקיצור נמרץ, אגב תיאור התיבה, אחדות מן ההצעות העיקריות לגבי פירוש המילים וגיזרונן; לפרטים נוספים עיינו במילוני המקרא ובפירושים המחקריים. על המילה "מבול" עצמה ראו בערך על הסיפור.

[4] ראו: Ludwig Koehler and Walter Baumgartner, The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament (Leiden: Brill, 1994–2000) (להלן: HALOT), ערך "תֵּבָה" (כרך ד, עמ' 1677–1678); H. J. Zobel, "תֵּבָה", in Theological Dictionary of the Old Testament, ed. G. Johannes Botterweck et al., trans. David E. Green and Douglas W. Stott (Grand Rapids: Eerdmans, 2006 [1994–1995]), 15:550–552 (להלן: TDOT, "תבה").

[5] קאסוטו, עמ' 40–41.

[6] HALOT, ערך "קֵן" (כרך ג, עמ' 1109); וסטרמן, עמ' 420; Gerhard von Rad, Genesis, trans. John H. Marks, rev. ed., Old Testament Library (Philadelphia: Westminster, 1973), p. 127 (להלן: פון ראד). אחרים מתקנים את הניקוד ל"קָנִים", כלומר קני גומא, המשמשים חומר בנייה בנוסף לעצי הגופר. ראו למשל John Day, From Creation to Babel: Studies in Genesis 1–11, Library of Hebrew Bible/Old Testament Studies 592 (London: Bloomsbury, 2013), pp. 113–122.

[7] קאסוטו, עמ' 41; TDOT, "תבה", עמ' 551.

[8] HALOT, ערך "כֹּפֶר II" (כרך ב, עמ' 495).

[9] למשל ונהם, עמ' 173; פון ראד, עמ' 127. HALOT (כרך ג, עמ' 1008) מציין את שני הפירושים.

[10] פון ראד, עמ' 119; וסטרמן, עמ' 425.

[11] המכונות על דרך השלילה 'לא טהורות'. יש המפרשים זאת כהדרכה להימנעות משימוש במילות גנאי.

[12] ספר בראשית, פרק ז', פסוקים ח'–ט', ט"ז

[13] צח יוקד, "המבול הוא עגול: תיבת נח - ממש לא מה שחשבתם", פורסם ב-21/2/2014 באתר nrg

[14] מתוארך למאה ה-18 לפנה"ס

[פינקל-15] ¹ ² ³ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם פינקל

[16] ככל הנראה ההר הידוע כיום בשם פיר עומר גודרון בכורדיסטן, שגובה פסגתו כ-2700 מטר מעל פני הים.

[17] בראשית רבה, לא' יא'
מאיר בן אורי, "תיבת נח", מתוך "בית מקרא" מח, תשרי תשל"ב

[18] מדרש אגדה (בובר), פרשת נח ו, יט. מובא ברש"י בראשית ו יט.

[19] רש"י על בראשית ח ד

[20] S:קטע:רמב"ן על בראשית ח ד

[21] רמב"ן על בראשית ו יט

[22] כלי יקר על בראשית ו טו

[23] וכן ביאר באופן עצמאי הרד"ל בפירושו על פרקי דרבי אליעזר.

[24] (מוסר אביך פרק ב' סע' א')

[25] תנ"ך קאסוטו, מבוא לפירוש פרשת נח

[26] יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים ספר ראשון, ג, ו.

[27] יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים ספר עשרים, ב, ב.

[28] תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ו, עמוד א'

[29] ילקוט שמעוני פרשת בשלח, רמז רנ"ו

[30] Biblical Archaeology: A Very Short Introduction (עמ' 74)

[31] Fagan, Brian M.; Beck, Charlotte (1996). The Oxford Companion to Archaeology. Oxford: Oxford University Press. ISBN 0195076184. נבדק ב-17 בינואר 2014. {{cite book}}: (עזרה)
Cline, Eric H. (2009). Biblical Archaeology: A Very Short Introduction. Oxford: Oxford University Press. ISBN 0199741077. נבדק ב-17 בינואר 2014. {{cite book}}: (עזרה)
Feder, Kenneth L. (2010). Encyclopedia of Dubious Archaeology: From Atlantis to the Walam Olum. Santa Barbara, California: ABC-CLIO. ISBN 031337919X. נבדק ב-17 בינואר 2014. {{cite book}}: (עזרה)
Rickard, Bob; Michell, John (2000). "Arkeology". Unexplained Phenomena: A Rough Guide Special. London: Rough Guides. pp. 179–183. ISBN 1858285895.

[32] The Oxford Companion to Archaeology (עמ' 582)

[33] Biblical Archaeology: A Very Short Introduction (עמ' 72)

[34] דניאל שפרבר, המרכז ללימודי יסוד באוניברסיטת בר אילן, דף שבועי 625, תשס"ו.

[35] אנציקלופדיה מקראית, אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו. כרך א', "אררט", עמ' 745. הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים

[36] יורם צפריר, ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי. כרך שני: הממצא הארכאולוגי והאמנותי. הוצאת יד בן-צבי. ירושלים 1984.

[37] אתר תיבת נח של האוברס

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 {{הפניה לערך מורחב|מיתוסים של מבול}}
 [[קובץ:Library of Ashurbanipal The Flood Tablet.jpg|ממוזער|לוח חרס מספר 11 מתוך [[עלילות גילגמש]], החלק המתאר את סיפור המבול של [[אותנפישתים]].]]
-להערכת ארכאולוגים, [[אשורולוגיה|אשורולוגים]] וחוקרי [[מיתולוגיה השוואתית]],{{הערה|שם=פינקל|שמאל=כן|Finkel, Irving. '''The Ark Before Noah: decoding the story of the flood'''. Hachette UK, 2014.}}{{הערה|צח יוקד, "[https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART2/555/737.html המבול הוא עגול: תיבת נח - ממש לא מה שחשבתם]", פורסם ב-21/2/2014 באתר nrg}} השפעה חשובה על סיפור תיבת נח המקראי הייתה "סירת הענק" (ב[[אכדית]]: אֶלֶפֻּוּ) הממלאת תפקיד מקביל ב[[מיתוסים של מבול#במיתולוגיה מסופוטמית|סיפור המבול המסופוטמי]]. שני תאורים שונים שלה שרדו במספר גרסאות שונות של הסיפור, בלוחות חרס עתיקים הכתובים ב[[כתב יתדות]] מ[[מסופוטמיה]].
+להערכת ארכאולוגים, [[אשורולוגיה|אשורולוגים]] וחוקרי [[מיתולוגיה השוואתית]],{{הערה|שם=פינקל|שמאל=כן|Finkel, Irving. '''The Ark Before Noah: decoding the story of the flood'''. Hachette UK, 2014.}}{{הערה|צח יוקד, "[https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART2/555/737.html המבול הוא עגול: תיבת נח - ממש לא מה שחשבתם]", פורסם ב-21/2/2014 באתר nrg}} הסיפור המקראי על תיבת נח הושפע מ[[מיתוסים של מבול#במיתולוגיה מסופוטמית|סיפור המבול המסופוטמי]], בו שטים הניצולים ב-"סירת הענק" (ב[[אכדית]]: אֶלֶפֻּוּ). שני תאורים שונים של סירה זו שרדו במספר גרסאות של הסיפור, הכתובות ב[[כתב יתדות]] על גבי לוחות חרס עתיקים מ[[מסופוטמיה]].
-הקדום והמפורט מבין תאורים אלו מכונה כיום "לוח התיבה", מתוארך ל[[המאה ה-18 לפנה"ס|מאה ה-18 לפנה"ס]], והוא חלק מתוך סיפור [[אתרחסיס]] האכדי-בבלי. בסיפור זה מזהיר האל [[אנכי]] את אתרחסיס מלך [[שורופק]], המקביל הבבלי לדמות נח, מפני כוונת האל [[אנליל]] למחות את האנושות במבול, ומייעץ לו לבנות סירה ענקית שבה יינצלו הוא, משפחתו ובעלי-חיים. 52 שורות בלוח מוקדשות לפירוט תוכניתו של האל לבניית הסירה, ובכלל זה מידותיה ועיצובה הכללי, החומרים הדרושים וכמויותיהם, והשלבים השונים של הבנייה, אותה השלימו אומני העיר שורופק ואנשיה במאמץ מתואם שארך שבוע אחד.
+התיאור הקדום{{הערה|מתוארך ל[[המאה ה-18 לפנה"ס|מאה ה-18 לפנה"ס]]}} והמפורט יותר מכונה כיום "לוח התיבה", והוא חלק מסיפור [[אתרחסיס]] האכדי-בבלי. בסיפור זה מזהיר האל [[אנכי]] את אתרחסיס מלך [[שורופק]], המקביל הבבלי לדמות נח, מפני כוונת האל [[אנליל]] למחות את האנושות במבול, ומייעץ לו לבנות סירה ענקית שבה יינצלו הוא, משפחתו ובעלי-חיים. 52 שורות בלוח מוקדשות לפירוט תוכניתו של האל לבניית הסירה, ובכלל זה מידותיה ועיצובה הכללי, החומרים הדרושים וכמויותיהם, והשלבים השונים של הבנייה, שהושלמה על ידי אומני העיר ואנשיה במאמץ מתואם שארך שבוע אחד.
-התוכנית מתארת סירה שהיקפה מעגלי: אורכה שווה לרוחבה, שטחה "מידת שדה" (אכדית: איקוּ) אחת השווה ל-14,400 אמות מרובעות (כ-3,600 מ"ר), וגובהה קומה אחת. היא בנויה מקני-סוף ומחבלים שזורים יחד בדומה לסל, מחוזקת מבפנים בצלעות עץ, ומצופה מבפנים ומבחוץ באספלט (אכדית: "כּוּפּרוּ", מקביל לכופר בסיפור המקראי) מחומם בתנורים ומדולל בשמן. תוכנית זו מתארת למעשה סירת סל {{אנג|Kuphar}}, זהה בצורתה המעגלית ובדרך בנייתה לסירות סל שנבנו ושטו בנהרות הפרת והחידקל עוד בראשית המאה ה-20, אם כי במציאות סירות כאלו מעולם לא תועדו בקוטר של יותר ממטרים ספורים. נראה כי מחבר לוח התיבה ערך חישובים מדויקים ומפורטים, כמו אורך החבלים ואף נפח התנורים לחימום האספלט, הנדרשים על-מנת להגדיל את שטח הסירה פי אלף ויותר תוך שמירה על אותם יחסי מידות, אך אין סימן שהיה מודע למגבלות ההנדסיות שבגללן שינוי כזה בקנה המידה איננו מעשי.{{הערה|שם=פינקל}}
+התוכנית מתארת סירה שהיקפה מעגלי: אורכה שווה לרוחבה, שטחה "מידת שדה" (אכדית: איקוּ) אחת השווה ל-14,400 אמות מרובעות (כ-3,600 מ"ר), וגובהה קומה אחת. היא בנויה מקני-סוף ומחבלים שזורים יחד בדומה לסל, מחוזקת מבפנים בצלעות עץ, ומצופה מבפנים ומבחוץ באספלט (אכדית: "כּוּפּרוּ", מקביל לכופר בסיפור המקראי) מחומם בתנורים ומדולל בשמן. סירות סל מסוג {{אנג|Kuphar}}, זהות בצורתן המעגלית ובדרך בנייתן ל"סירת הענק", נבנו ושטו בנהרות הפרת והחידקל עוד בראשית המאה ה-20, אם כי מעולם לא תועדו סירות כאלה בקוטר של יותר ממטרים ספורים. נראה כי מחבר לוח התיבה ערך חישובים מדויקים ומפורטים, כמו אורך החבלים ונפח התנורים לחימום האספלט, על-מנת להגדיל את שטח הסירה פי אלף ויותר תוך שמירה על אותם יחסי מידות, אך אין סימן שהיה מודע למגבלות ההנדסיות שבגללן שינוי כזה בקנה המידה איננו מעשי.{{הערה|שם=פינקל}}
-הגרסה המוכרת השנייה של סירת המבול המסופוטמית מופיעה בסיפור [[אותנפישתים]] מתוך האפוס [[עלילות גילגמש]], המוכר בעיקר מלוחות חרס שנכתבו כנראה בשלהי האלף השני לפנה"ס, ונמצאו ב[[ספריית אשורבניפל]] ב[[נינוה]] מן [[המאה ה-7 לפנה"ס]]. לפי סימנים רבים הועתקה גרסה זו מסיפור אתרחסיס, ואולי גם מסיפור [[זיאוסודרה]] השומרי שלא שרד ברובו, תוך הכנסת שינויים שונים. למשל שמו של גיבור המבול הוחלף מאתרחסיס לאותנפישתים, והאל המייעץ אנכי מופיע בשמו האכדי-בבלי [[אאה]]. בגרסה זו, סירת הענק מתוארת בצורת [[קובייה]] שאורך כל אחת מ[[מקצוע (גאומטריה)|מקצועותיה]] 120 אמה, ויש לה תשע קומות. למרות שינויים אלו, שטח הבסיס של הסירה הושאר זהה: מידת שדה אחת שהיא 120<math>\times</math>120 אמה.
+התיאור השני של סירת המבול המסופוטמית מופיע בסיפור [[אותנפישתים]] מתוך האפוס [[עלילות גילגמש]], המוכר בעיקר מלוחות חרס שנכתבו כנראה בשלהי האלף השני לפנה"ס ונמצאו ב[[ספריית אשורבניפל]] ב[[נינוה]]. לפי סימנים רבים הועתקה גרסה זו מסיפור אתרחסיס, ואולי גם מסיפור [[זיאוסודרה]] השומרי שלא שרד ברובו, תוך הכנסת שינויים שונים: למשל, שמו של גיבור המבול הוחלף מאתרחסיס לאותנפישתים, והאל המייעץ אנכי מופיע בשמו האכדי-בבלי [[אאה]]. בגרסה זו, סירת הענק מתוארת בצורת [[קובייה]] שאורך כל אחת מ[[מקצוע (גאומטריה)|מקצועותיה]] 120 אמה, ויש לה תשע קומות. למרות שינויים אלו, שטח הבסיס של הסירה הושאר זהה: מידת שדה אחת שהיא 120<math>\times</math>120 אמה.
 אירווינג פינקל, ה[[אשורולוג]] של [[המוזיאון הבריטי]] שפיענח את לוח התיבה, ציין שאף כי צורתה הגאומטרית של תיבת נח המקראית שונה משל שתי הסירות המסופוטמיות, שטח הבסיס שלה 300X50=15,000 אמות מרובעות עדיין דומה מאוד. הוא העריך שהסופר המקראי ערך שינויים בגרסת אותנפישתים באופן דומה לשינויים שערכה גרסת אותנפישתים בגרסת אתרחסיס, תוך ביסוס יחסי המידות של תיבת נח על סוג אחר של סירה קטנה, הנזכר בלוחות מסופוטמיים במונח האכדי "טוּבּוּ".{{הערה|שם=פינקל}}
-גרסאות אתרחסיס, אותנפישתים וזיאסודרה מספרות כולן כי לסירה הועלו גם בעלי-חיים, אך אף אחת מהן לא שרדה בשלמותה במקום זה בסיפור. בגרסת אתרחסיס ניתן לפענח בקטע זה "[חיות] טהורות", "[חיות] שמנות", "[ציפורי] שמיים בעלות כנף ", [[בקר הבית|בקר]], ו"חיות בר מן הערבה". בלוח התיבה פיענח פינקל בשורה הבאה את המילה האכדית "סאנה" שפירושה "שניים שניים" או "בזוגות", ולפיכך נראה שהחיות נכנסו לסירה בזוגות של זכר ונקבה כמו בסיפור תיבת נח. גם בעלילות גילגמש מייעץ האל אאה לאותנפישתים להכניס לסירה "חיות בר מן הערבה", וכן בהמות מבויתות, אנשים אומנים בכל מלאכה, זרעים מ"כל החי", זהב וכסף. האל מבטיח לאותנפישתים כי את חיות הבר "אשלח אליך והן תחכינה ליד דלתך".{{הערה|שם=פינקל}} סיפורי המבול המסופוטמיים דומים אך גם שונים מן המקרא בפרטים רבים, למשל הסירה נחה על פסגת הר ניציר{{הערה|ככל הנראה ההר הידוע כיום בשם פיר עומר גודרון ב[[כורדיסטן]], שגובה פסגתו כ-2700 מטר מעל פני הים.}} ולא על הרי האררט, ואותנפישתים משלח בתחילה יונה, לאחריה סנונית ולאחריהן עורב.
+גרסאות אתרחסיס, אותנפישתים וזיאסודרה מספרות כולן כי לסירה הועלו גם בעלי-חיים, אך אף אחת מהן לא שרדה בשלמותה במקום זה בסיפור. בגרסת אתרחסיס ניתן לפענח בקטע זה "[חיות] טהורות", "[חיות] שמנות", "[ציפורי] שמיים בעלות כנף", [[בקר הבית|בקר]], ו"חיות בר מן הערבה". בלוח התיבה פיענח פינקל בשורה הבאה את המילה האכדית "סאנה" שפירושה "שניים שניים" או "בזוגות", ולפיכך נראה שהחיות נכנסו לסירה בזוגות של זכר ונקבה. בעלילות גילגמש מייעץ האל לאותנפישתים להכניס לסירה "חיות בר מן הערבה", וכן בהמות מבויתות, אנשים אומנים בכל מלאכה, זרעים מ"כל החי", זהב וכסף, ומבטיח לו כי את חיות הבר "אשלח אליך והן תחכינה ליד דלתך".{{הערה|שם=פינקל}} בתום המבול נחה סירת הענק על פסגת הר ניציר{{הערה|ככל הנראה ההר הידוע כיום בשם פיר עומר גודרון ב[[כורדיסטן]], שגובה פסגתו כ-2700 מטר מעל פני הים.}}, ואותנפישתים משלח בתחילה יונה, לאחריה סנונית ולבסוף עורב.
 כלי שיט שונים להצלת הגיבורים מתוארים גם בכמה סיפורי מבול נוספים ברחבי העולם. במיתולוגיה היוונית [[דאוקליון]] שט ב-"λάρναξ", מילה שפירושה ארון או ארגז;{{הערה|Darshan, G. (2013). The Biblical Account of the Post-Diluvian Generation (Gen. 9: 20-10: 32) in the Light of Greek Genealogical Literature. Vetus Testamentum, 63(4), 515-535.|שמאל=כן}} ניצולים בגזעי עצים חלולים מתוארים בכמה סיפורי מבול מ[[מסואמריקה]];{{הערה|שמאל=כן|Horcasitas, F. (1988). An analysis of the deluge myth in Mesoamerica. The Flood Myth, 183-219}} וניצולים שטים בתוך דלעת פלאית ענקית בסיפורי מבול רבים ב[[הודו-סין]].{{הערה|שמאל=כן|Van, D. N. (1993). The flood myth and the origin of ethnic groups in Southeast Asia. Journal of American Folklore, 304-337

ספר בראשית
פרשת בראשית	בריאת העולם • תוהו ובוהו • רקיע • המים העליונים • בריאת אדם וחוה • אדם וחוה • פרייה ורבייה • גן עדן • נחש הקדמוני • חטא עץ הדעת • קללת האדם והאשה • עץ החיים • קין והבל • שירת למך • מעשה בני האלוהים
פרשת נח	תיבת נח • המבול • ברית הקשת • שבע מצוות בני נח • שכרות נח • תולדות בני נח • מגדל בבל
פרשת לך לך	מסע אברהם לארץ כנען • ירידת אברהם למצרים • פרידת אברהם ולוט • מלחמת ארבעת המלכים את החמישה • מלכי-צדק • ברית בין הבתרים • בריחת הגר ולידת ישמעאל • ברית המילה
פרשת וירא	ביקור המלאכים באוהל אברהם • מהפכת סדום ועמורה • לוט ובנותיו • ירידת אברהם לגרר • גירוש הגר וישמעאל • ברית אברהם ואבימלך • עקדת יצחק
פרשת חיי שרה	רכישת מערת המכפלה • מציאת אישה ליצחק • נישואי אברהם וקטורה • תולדות ישמעאל
פרשת תולדות	לידת יעקב ועשו • מכירת הבכורה • ירידת יצחק לגרר • הריב על הבארות • ברית יצחק ואבימלך • גנבת הברכות • בריחת יעקב מעשו
פרשת ויצא	חלום יעקב • נישואי יעקב עם רחל ולאה • לידת בני יעקב • מעשה הדודאים • בריחת יעקב מלבן • ברית יעקב ולבן
פרשת וישלח	מפגש יעקב ועשו • מאבק יעקב והמלאך • מעשה שכם ודינה • מעשה שמעון ולוי • קיום הנדר בבית אל • מות רחל וקבורתה • מעשה ראובן ובלהה • פרשת שמונת מלכי אדום
פרשת וישב	מכירת יוסף • מעשה יהודה ותמר • לידת פרץ וזרח • יוסף ואשת פוטיפר • חלומות שר המשקים ושר האופים
פרשת מקץ	חלומות פרעה • ירידת אחי יוסף למצרים
פרשת ויגש	התוודעות יוסף לאחיו • ירידת יעקב למצרים • מכירת ארץ מצרים לפרעה
פרשת ויחי	שבועת יוסף ליעקב • ברכת אפרים ומנשה • ברכת יעקב לבניו • מות יעקב וקבורתו
דמויות מרכזיות	אדם וחוה • קין והבל • נח • אברהם ושרה • לוט • הגר וישמעאל • יצחק ורבקה • עשו • יעקב רחל ולאה • בלהה וזלפה • ראובן • שמעון • לוי • יהודה • תמר • יששכר • זבולון • דן • נפתלי • גד • אשר • יוסף • בנימין
ספר בראשית • ספר שמות • ספר ויקרא • ספר במדבר • ספר דברים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: תבת נח
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תיבת נח