המחלקה לחקירות שוטרים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־01:56, 1 באוקטובר 2020

המחלקה לחקירות שוטרים (הידועה בראשי התיבות "מח"ש", המופיעים גם בסמלילה) היא מחלקה בפרקליטות המדינה של מדינת ישראל, שתפקידה לחקור האשמות בדבר ביצוען של עבירות פליליות על ידי אנשי משטרת ישראל.

היסטוריה

בעבר חקירת האשמות וחשדות פליליים בקרב שוטרי ישראל נערכה על ידי היחידה המשטרתית לחקירות פנים. במהלך השנים הצטברה ביקורת הולכת וגוברת על כך שהמשטרה חוקרת את עצמה. בעקבות דו"ח של מבקר המדינה שמתח ביקורת נוקבת על פעולתה של היחידה המשטרתית לחקירות פנים וביקורת ציבורית שנתלוותה לדו"ח המבקר, הוקמה ועדת היגוי על ידי שר המשפטים דן מרידור, ושר המשטרה רוני מילוא, שהוטל עליה לבחון את נושא החקירות הפנימיות במשטרה. הוועדה המליצה על הקמת מחלקה חדשה במשרד המשפטים, שתאמץ את סמכויותה של היחידה לחקירות פנים, ותורכב מחוקרים שיושאלו מהמשטרה. כמו כן המליצה הוועדה שניהול המחלקה יהיה בידי אנשי הפרקליטות. בשנת 1992 הוקמה, על פי המלצות אלה, מח"ש, וסמכויותיה הוקנו לה מכוח סעיפים 49ט ו-49יא לנוסח החדש של פקודת המשטרה משנת 1971. נוסף על מח"ש, גם המחלקה לטיפול בתלונות הציבור על המשטרה מטעם משטרת ישראל עוסקת לעיתים בפניות שאזרחים שולחים וקשורים לתלונות על גורמים במשטרה. ההבדל העיקרי הוא, כמובן, שמח"ש אינה כפופה למשטרה, ואילו המחלקה לטיפול בתלונות הציבור היא מטעם משטרת ישראל.

בשירות בתי הסוהר, המשויך אף הוא למשרד לביטחון פנים, קיים גוף במתכונת זהה למח"ש, הנקרא יאח"ס (היחידה הארצית לחקירות סוהרים).

תפקידים וסמכויות

לרוב עוסקת המחלקה בחקירת עבירות פליליות בלבד שבביצוען חשודים אנשי משטרה. כמו כן עוסקת מח"ש בחקירת חשדות לביצוע עבירות פליליות על ידי אנשי השב"כ, וזאת בהינתן הנחיה לכך מאת היועץ המשפטי לממשלה.

מח"ש עוסקת ככלל בחקירת עבירות פליליות שהעונש הקבוע בגינן בחוק עולה על שנת מאסר, ושהחשודים בביצוען הם שוטרים (כולל שוטרי מג"ב) או אזרחים ביחד עם שוטרים. רוב החקירות מתמקדות בעבירות של טוהר המידות, וחקירת מקרים של שימוש בכח שלא כדין מצד שוטרים כלפי אזרחים.

מבנה

סגל המחלקה כולל פרקליטים, אנשי מנהלה וחוקרים, בעלי סמכויות של אנשי משטרה לצורך ביצוע החקירות. בראש המחלקה עומד פרקליט מפרקליטות המדינה, עם סמכויות של פרקליט מחוז, ובעל סמכות להורות על העמדת שוטרים ואזרחים שביצעו עבירה ביחד עם שוטרים לדין פלילי, או להורות על העמדת שוטרים לדין משמעתי, בכל הנוגע לשימוש בכח שלא כדין.

בחודש מרץ 2005 הוחלט לאזרח את המחלקה לחקירות שוטרים באופן מלא, במטרה לבצע הפרדה בין אנשי המשטרה (המושאלים למחלקה) לבין עמיתיהם השוטרים, הנחקרים. בשנים שלאחר מכן נערכה עבודת מטה במהלכה נבחן המבנה, הארגון ושיטות ההעסקה והשכר בגופים אזרחיים דומים (דוגמת משרד מבקר המדינה). בשנת 2009 החל להתבצע תהליך האזרוח בפועל. היום, פרט לשני ראשי צוותים, כל החוקרים המשרתים במח"ש הם אזרחים, בוגרי קורס חקירות של מח"ש, אשר אין להם נגיעה למשטרה.

ראשי מח"ש

ערן שנדר: 1992–2003
הרצל שבירו: 2003–2010
אורי כרמל: 2011–2018
קרן בר-מנחם: 2018–הווה

ועדת בדיקה

בפברואר 2020 החליטה ממשלת ישראל להקים ועדת בדיקה ממשלתית בנושא התנהלות המחלקה לחקירות שוטרים. ליושב ראש הוועדה מונה השופט בדימוס הרן פיינשטיין, וחבריה הם פרופ' אברהם דיסקין ופרופ' רינת קיטאי-סנג'רו.^[1] בהמשך אותו חודש הורה בג"ץ על הקפאת פעילות הוועדה עד לקבלת הכרעה בעתירות שהוגשו נגד הקמתה.^[2]

בתרבות

הסדרה מנאייכ מספרת על חקירה במח"ש.

ראו גם

לקריאה נוספת

מח"ש : סיפורה של המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים / מאת בני צברי, 2020.

קישורים חיצוניים

המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), באתר של פרקליטות המדינה
איתי פידלמן, ‏גופים לחקירות שוטרים – סקירה משווה, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 6 במאי 2015
‫תבנית:בשבע‬
‫גידי וייץ, מנהל מח"ש היוצא הרצל שבירו: יש תשתית ראייתית לתלונה שהגישה אינס, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2010‬
‫ יניב קובוביץ, ראש מח"ש הפשיט את היחידה מהמדים, באתר הארץ, 24 בינואר 2014
יניב קובוביץ, בתי המשפט מבקרים את מח"ש: סוגרת תיקים נגד שוטרים ללא בדיקה, באתר הארץ, 19 באפריל 2015
הילו גלזר, משהו לא טוב עובר על מח"ש, באתר הארץ, 14 ביוני 2018
ליאור לרנר ועינת פישביין, קשר פתולוגי: מח"ש משתמשת במתקני המשטרה – כדי לחקור את המשטרה, באתר המקום הכי חם בגיהנום, 12 ביולי 2019
חן מענית, ‏הזעם ברחובות, הפספוסים בתיק רונאל פישר והטיפול בעבירות המין : מה יעלה בגורל מח"ש, באתר גלובס, 12 ביולי 2019

הערות שוליים

^ הודעה בדבר מינוי ועדת בדיקה ממשלתית לפי חוק הממשלה, י"פ 8688 מ-12 בפברואר 2020
^ אברהם בלוך, ‏מכה לאוחנה: בג"צ הקפיא את פעילות ועדת מח"ש, באתר "סרוגים", 24 בפברואר 2020
בג"ץ 1182/20 משמר הדמוקרטיה הישראלית ואחרים נ' שר המשפטים, ח"כ אמיר אוחנה, ניתן ב־24 בפברואר 2020

[1] הודעה בדבר מינוי ועדת בדיקה ממשלתית לפי חוק הממשלה, י"פ 8688 מ-12 בפברואר 2020

[2] אברהם בלוך, ‏מכה לאוחנה: בג"צ הקפיא את פעילות ועדת מח"ש, באתר "סרוגים", 24 בפברואר 2020
בג"ץ 1182/20 משמר הדמוקרטיה הישראלית ואחרים נ' שר המשפטים, ח"כ אמיר אוחנה, ניתן ב־24 בפברואר 2020

[1]

[2]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 בעבר [[חקירה משטרתית|חקירת]] האשמות וחשדות פליליים בקרב [[שוטר]]י [[ישראל]] נערכה על ידי היחידה המשטרתית לחקירות פנים. במהלך השנים הצטברה ביקורת הולכת וגוברת על כך שהמשטרה חוקרת את עצמה. בעקבות דו"ח של [[מבקר המדינה]] שמתח ביקורת נוקבת על פעולתה של היחידה המשטרתית לחקירות פנים וביקורת ציבורית שנתלוותה לדו"ח המבקר, הוקמה ועדת היגוי על ידי [[שר המשפטים]] [[דן מרידור]], ושר המשטרה [[רוני מילוא]], שהוטל עליה לבחון את נושא החקירות הפנימיות במשטרה. הוועדה המליצה על הקמת מחלקה חדשה ב[[משרד המשפטים]], שתאמץ את סמכויותה של היחידה לחקירות פנים, ותורכב מחוקרים שיושאלו מהמשטרה. כמו כן המליצה הוועדה שניהול המחלקה יהיה בידי אנשי הפרקליטות. בשנת [[1992]] הוקמה, על פי המלצות אלה, מח"ש, וסמכויותיה הוקנו לה מכוח סעיפים 49ט ו-49יא לנוסח החדש של פקודת המשטרה משנת [[1971]]. נוסף על מח"ש, גם המחלקה לטיפול בתלונות הציבור על המשטרה מטעם משטרת ישראל עוסקת לעיתים בפניות שאזרחים שולחים וקשורים לתלונות על גורמים במשטרה. ההבדל העיקרי הוא, כמובן, שמח"ש אינה כפופה למשטרה, ואילו המחלקה לטיפול בתלונות הציבור היא מטעם משטרת ישראל.
-ב[[שירות בתי הסוהר]], המשוייך אף הוא ל[[המשרד לביטחון פנים|משרד לביטחון פנים]], קיים גוף במתכונת זהה למח"ש, הנקרא יאח"ס (היחידה הארצית לחקירות סוהרים).
+ב[[שירות בתי הסוהר]], המשויך אף הוא ל[[המשרד לביטחון פנים|משרד לביטחון פנים]], קיים גוף במתכונת זהה למח"ש, הנקרא יאח"ס (היחידה הארצית לחקירות סוהרים).
 ==תפקידים וסמכויות==