אוטו לימן פון זאנדרס – הבדלי גרסאות
מ עדכון שדות דמויי שנות הפעילות לשם אחיד (תג) |
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג) |
||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Otto Liman Von Sanders}} |
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Otto Liman Von Sanders}} |
||
* {{בריטניקה}} |
|||
{{המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה}} |
{{המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה}} |
||
גרסה מ־22:54, 7 באוקטובר 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית
פרמטרים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| אוטו לימן פון זאנדרס | |
| לידה |
17 בפברואר 1855 סלופסק, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
22 באוגוסט 1929 (בגיל 74) מינכן, רפובליקת ויימאר  |
| מקום קבורה |
Alter Friedhof Darmstadt  |
| מדינה |
גרמניה |
| השתייכות |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| תקופת הפעילות |
מ-1874 |
| דרגה | גנרל חיל הפרשים |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-22 מפקד הקורפוס ה-1 מפקד הארמייה העות'מאנית החמישית | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
| פור לה מריט | |
  | |
אוטו לימן פון זאנדרס (בגרמנית: Otto Liman von Sanders; 17 בפברואר 1855 - 22 באוגוסט 1929), היה גנרל ומצביא גרמני בתקופת מלחמת העולם הראשונה, שבין היתר היה היועץ הגרמני לאימפריה העות'מאנית.
ביוגרפיה
נעוריו ותחילת דרכו
אוטו לימן פון זאנדרס נולד בפומרניה. הוא היה בנו של בעל אדמות פרוסי ממוצא יהודי. בשנת 1874 הצטרף לצבא כצוער. הוא התקדם בדרגות עד שבשנת 1908 הוא קיבל דרגה של גנרל-מאיור, ובשנת 1911 הוא הועלה לדרגה של גנרל-לויטננט ומונה למפקד הדיוויזיה ה-22, שהייתה מוצבת בקאסל.
בשנת 1913 הוענק לפון זאנדרס תואר אצולה לרגל חגיגות 25 שנה לעליית הקייזר וילהלם השני לשלטון. באותה שנה הוא מונה לראש משלחת הצבא הגרמני לאימפריה העות'מאנית.
בתפקידו כראש המשלחת הצבאית הוא ניסה לבצע רפורמות בצבא העות'מאני במטרה להעביר אותו תהליך של מודרניזציה.
מלחמת העולם הראשונה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ואחרי כמה מן המפלות המוקדמות בשדה הקרב העות'מאנים איפשרו לקצינים הגרמנים לקחת חלק יותר משמעותי ומרכזי בפיקוד הצבא.
פון זאנדרס מונה למפקד הארמייה החמישית בשנת 1915 ופיקד עליה בזמן קרב גליפולי שבו הצליחו הכוחות הטורקים להדוף את הפלישה הצרפתית-בריטית, קרב זה נחשב להצלחה הגדולה ביותר של הצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה.
על חלקו בניצחון פון זאנדרס עוטר בפור לה מריט עם עלי האלון - אחד מהעיטורים הגבוהים ביותר של האימפריה הגרמנית.
פון זאנדרס מונה למפקד הכוחות העות'מאנים בארץ ישראל בשנת 1918, בזמן זה הם כבר ספגו תבוסות מידיו של הצבא הבריטי בראשות גנרל אדמונד אלנבי ולכן פון זאנדרס נקט מדיניות הגנתית של התבצרות והחזקה בשטח הנוכחי שבידי הכוחות העות'מאנים.
למרות מאמציו של פון זאנדרס הכוחות העות'מאנים הובסו על ידי הצבא הבריטי בקרב מגידו ונסוגו בסופו של דבר מארץ ישראל.
לאחר המלחמה
עם תום המלחמה פון זאנדרס נעצר במלטה ובילה שישה חודשים בכלא כחשוד בביצוע פשעי מלחמה אולם בסופו של דבר הוא שוחרר בשנת 1919.
פון זאנדרס פרש מן הצבא עם חזרתו לגרמניה והתרכז בכתיבת זיכרונותיו, שהתפרסמו בשנת 1927.
אוטו לימן פון זאנדרס נפטר בשנת 1929 בביתו שבמינכן.
קישורים חיצוניים
- אוטו לימן פון זאנדרס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
