דודא רפואי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג)
שורה 33: שורה 33:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Mandragora officinarum|שם ויקישיתוף=דודא רפואי}}
{{מיזמים|ויקישיתוף=Mandragora officinarum|שם ויקישיתוף=דודא רפואי}}
* {{בריטניקה}}
{{מידע טקסונומי}}
{{מידע טקסונומי}}
== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

גרסה מ־04:56, 8 באוקטובר 2020

קריאת טבלת מיוןדודא רפואי
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: מכוסי זרע
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צינוראים
משפחה: סולניים
סוג: דודא
מין: דודא רפואי
שם מדעי
Mandragora autumnalis
ברטולוני, 1820
שרלטנות במכירת דודאים, עיתון הלבנון 1863

דודא רפואי (שם מדעי: Mandragora autumnalis) הוא עשבוני רב שנתי, מין בסוג דודא, ממשפחת הסולניים.

מאפיינים

שורשו של הדודא הרפואי שיפודי ועבה, המעמיק חדור לקרקע עד כ-2 מטרים. סביב השורש צומחת בתחילת הסתיו שושנת עלים גדולים באורך של כ-30 ס"מ. צבעם ירוק כהה, והם קמוטים מאוד. הפרחים הפורחים כבר בחודש דצמבר, נישאים על עוקצים ארוכים ממרכז השושנת, צבעם סגול ובהם חמש אונות. הפירות, המבשילים בסביבות חודש יוני, הם ענבות בשרניות, קוטרן כ-3 ס"מ וצבען כתום עז. לפרי ריח נעים, חזק ומשכר. בתוך הפרי, מספר חרצנים שחורים.

כל חלקי הצמח מכילים רעלים חריפים (בעיקר אטרופין), המגנים עליהם מפני הרעייה. רעלים אלו מסוכנים גם לאדם. ידועים מקרים של ילדים שאכלו את עליו המתוקים וסבלו מהרעלה קשה. הפירות ראויים למאכל אדם כשהם בשלים, טעמם אז נעים ומזכיר אננס. גם בתקופה זו, חרצני הפרי מסוכנים לאדם.

תפוצת הפרי ים-תיכונית ואירנו-טורנית, בארץ הוא מצוי בבתה ובגריגה הים תיכונית.

סביב הצמח מהלכות אגדות רבות מימי קדם. במקרא מוזכר הדודא כצמח המסייע בבעיות פוריות, והזיהוי שלו עם הדודא המקראי[2] מקובל כוודאי. בספרות היוונית והרומית מוזכר הצמח פעמים רבות; השתמשו בו לרפואה, לטיפול בבעיות פריון, כשיקוי אהבה, כסם הרדמה, לכישוף, ולטיפול בשדים ורוחות. המחזה מנדרגולה של ניקולו מקיאוולי מבוסס על האמונה בסגולותיו המיתיות של צמח הדודא. על פי הספר הארי פוטר וחדר הסודות, הצמח מרפא את אלה שאובנו ממבט הבסיליסק.

הדודא במקורות היהדות

הדודאים נזכר פעמיים במקרא כצמח הקשור לפריון[דרוש מקור]: "וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר-חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל-לֵאָה אִמּוֹ" (בראשית ל יד), וכצמח המפיץ ריח נעים: "הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ" (שה"ש ז יד).

תרגומים רבים תרגמו את ה'דודאים' כ- Mandragora autumnalis, הקרוי בימינו דודא רפואי. גם אסף הרופא כתב: "דודאים, נקראים בלשון ארם יברוחין, וכל לשון מנדרגורא". בספרות חז"ל מובא עוד מגוון זיהויים: "מאי דודאים? אמר רב: יברוחי. לוי אמר: סיגלי. ר' יונתן אמר סביסקי" (סנהדרין צט ע"ב). במדרש מובא: "ר' חייא בר אבא אמר יברוחין. ר' יצחק אמר סעדין. ר' יהודה בר' סימון אמר מיישין".

הדודא הרפואי היה בשימוש במצרים העתיקה כפי שעולה מהמקורות הכתובים, מציורי קיר ומן הממצא הבוטני-ארכאולוגי[3].

יש להבהיר שהדודאים גדלים בר בארצות הים התיכון, אולם לא בחרן (מזרחית לסוריה של היום), שם חיו יעקב ונשותיו. לכן ייתכן שהצמח המוכר לנו היום כנראה אינו הדודאים שבהם השתמשה רחל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דודא רפואי באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ המוזכר בספר בראשית פרק ל' פסוק י"ד.
  3. ^ זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים תשע"ב, עמ' 93-91