ברכייה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג)
מ סדר בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים)
שורה 57: שורה 57:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*{{מיזמים|ויקישיתוף=Anas platyrhynchos|שם ויקישיתוף=ברכייה|ויקימילון=ברכיה}}
* {{מיזמים|ויקישיתוף=Anas platyrhynchos|שם ויקישיתוף=ברכייה|ויקימילון=ברכיה}}
* {{בריטניקה}}
{{מידע טקסונומי}}
{{מידע טקסונומי}}
* {{בריטניקה}}


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי קארולוס ליניאוס]]
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי קארולוס ליניאוס]]
[[קטגוריה:ברווזים מצויים]]
[[קטגוריה:ברווזים מצויים]]

גרסה מ־05:10, 8 באוקטובר 2020

קריאת טבלת מיוןברכייה
זכר ונקבה של ברכייה
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: אווזאים
משפחה: ברווזיים
תת־משפחה: ברווזים מצויים
סוג: ברווז
מין: ברכייה
שם מדעי
Anas platyrhynchos
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בְּרֵכִיָּה (שם מדעי: Anas platyrhynchos) היא מין של ברווז שכיח מסדרת האווזאים. הוא נפוץ באזורים רבים בעולם, לרבות בישראל והוא אביו של ברווז הבית.

תפוצה ואזורי מחיה

תפוצת מין זה רחבה ביותר וחולשת על כל היבשות, בעיקר בהמיספירה הצפונית, באירופה, אפריקה, אסיה, וכן באוסטרליה, ניו זילנד ובאיים רבים. אזור המחיה כמעט תמיד בקרבת אדמות פוריות או מקורות מים, מאחר שהמין ניזון מחסרי חוליות רבים השוכנים במים או באדמות אלו.

בישראל הברכיה חולפת וחורפת במספרים גדולים. על פי נתוני מפקד עופות המים של רשות הטבע והגנים, מספר הפרטים החולפים בארץ נע בין 10,000 ל-20,000. הם נצפים במקווי מים בכל אזורי הארץ. עם זאת, יש תופעה של פרטים בודדים הנשארים בעונת הקיץ ומקננים בצפון הארץ ובמרכזה, בעיקר לאורך החוף ושפלת יהודה. תופעה זו נמצאת במגמת גידול: מזוגות מקננים בודדים בשנות השישים עד למאות רבות כיום (2020). ייתכן שחלק מגידול זה נובע מהכלאות של ברכייות עם ברווזי בית שהתפראו.

תיאור המין

בשל תפוצתה הרחבה של הברכייה, מבנה גופה הפך לתיאור מבנה גופם של כל הברווזים. למין מקור שטוח ורחב ובעל שיניים דקות. אורכו כ-58 ס"מ ומשקלו בערך ק"ג אחד. לזכר ראש בצבע ירוק, על הצוואר קולר לבן והחזה חום. הכנפיים והבטן לבנות-אפורות, קצה הזנב שחור. הנקבה חומה-אפורה בצבעי נוצותיה. לשני המינים רגליים כתומות ונוצות כחולות מבריקות במרכז הבטן הנתחמות בפס לבן ופס שחור, מוסתרות מתחת לכנף, אלו מהווים מאפיין בולט בזיהוי המין בשעת תעופה. מהירות תעופת הברכייה מגיעה לשמונים קמ"ש.

התנהגות

אחרי עונת הרבייה, מתאספות הברכיות בלהקות ונודדות דרומה מהאזורים הצפוניים אל האזורים החמים יותר, שם מצוי המזון בשפע. הן ממתינות שם עד לתחילת עונת הרבייה ואז נודדות בחזרה לכיוון צפון. אולם, פריטים רבים נשארים באזורים הצפוניים גם כאשר מורגש מחסור במזון ובמחסה ומקימים אוכלוסיות קבועות שאינן נודדות.

קול הברווז המוכר לנו, שייך לנקבת הברכייה. לקול זה עֹצמה רבה ונשמע למרחק. הנקבה משמיעה קול זה כאשר היא מעוניינת למשוך לקרבתה זכרים.

רבייה

עונת הרבייה של הברכייה היא באביב. לאחר החיזור בונה הברכייה קן וזוג הברכיות אינו נפרד עד ההזדווגות. דגירת הברכייה על ביצתה אורכת כ-28 יום. שעות אחדות לאחר שבקעו, הולכים האפרוחים אחרי אמם אל המים. אפרוחי הברכייה אינם מואכלים על ידי אמם אלא מלקטים מזון בעצמם.

תזונה

הברכייה ניזונה ממגוון רחב של מזון, כולל סוגי צמחייה שונים, חרקים, סרטנים, דגים, רכיכות ותולעים. מרבית המזון ניצוד מתוך המים. לעיתים רחוקות, אוכלת הברכייה מזון מתוך אזורים חקלאיים וממשק האדם, על פי רוב זרעים ויבולים שונים.

המין והאדם

בשל תפוצתו הרבה, הותר ציד מבוקר של המין במדינות רבות באסיה. מסביב לציד זה צמחה תעשייה גדולה התורמת לכלכלת האדם. כספים רבים מציד זה, נאספים על ידי ארגוני טבע ומתועלים לשמירה על אוכלוסיות של המין הנמצאים באזורי סיכון, בגלל דלדול בשטחי מחיה המתואמים למין. נצפית מגמה של הסתגלות המין לסביבתו של האדם, והרחבת מקום החיות אף לאזורים סמי-אורבניים. אחד מתת מיניו הוא ברווז הבית בוית על ידי האדם.

גלריה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ברכייה באתר הרשימה האדומה של IUCN