פיאזואלקטריות

פיאזואלקטריות (באנגלית: Piezoelectricity; מיוונית: Piezein - לחץ) היא תכונה של גבישים וחומרים קרמיים מסוימים, ליצור מתח חשמלי בתגובה ללחץ מכני. התכונה נתגלתה על ידי פייר קירי, שגם נתן לה את שמה.

התכונה הפיאזואלקטרית היא דו כיוונית, וגבישים יכולים לשנות קלות את צורתם כתוצאה מהפעלת מתח חשמלי גבוה עליהם (השינוי הוא זעיר: לדוגמה, גביש PZT שיועבר בו מתח גבוה ישנה את נפחו ב-0.1% מגודלו המקורי).

שימושים

• ייצור תדר מדויק לכל מערכת אלקטרונית: למטרות תדר שעון או מדידת זמן אמיתי.
• הפיכת קול לאות אלקטרוני (מיקרופון) או להפך - (רמקול או מתמר אולטראסוני), בשימוש גם בהדמיה אולטראסונית וסונאר.
• שחרור דיו במדפסות.
• מנועים זעירים - למשל למיקוד עדין ומדויק של עדשות.
• ייצור מתח גבוה - למשל במצת גז ביתי.
• הפקת חשמל - למשל גבישים מתחת לאספלט המפיקים חשמל מתנועת מכוניות בכביש.
• ננוטכנולוגיות
• מיקרוסקופ מִנהור סורק
• מדידת מסות זעירות של חומרים בשיטה אלקטרוכימית (eQCM)
• מרעומי פגיעה לרקטות וטילים (בעיקר מתוצרת רוסיה).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פיאזואלקטריות בוויקישיתוף

• מנוע מסוג אחר, באתר מוזיאון המדע בירושלים
• technology/piezoelectric-device פיאזואלקטריות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.