מהרי נא – הבדלי גרסאות
מ קידוד קישורים |
מ קו מפריד בטווח מספרים |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
השיר מייצג את סיפורו האישי של יוצרו אהוד בנאי, שהתפרנס מעבודות מזדמנות בסביבות גיל 30{{הערה|יאיר רוה, [https://m.ynet.co.il/Articles/3643008 מתפתל], באתר ynet{{כ}}, 24 בדצמבר 2008}}, וזכה להכרה והצלחה כמוזיקאי רק בגיל מאוחר יותר. בפרט נוגע השיר בתחושת ההחמצה שחש אהוד, לאחר שהשיב ריקם את פניה של אמו מרים בנאי בלילה האחרון לחייה{{הערה|שם=קוסובר2020|{{כאן||שיר אחד|17804||Podcast}}}}. אהוד האבל פגש את אשתו לעתיד יום אחרי שקם מן ה[[שבעה]] על אמו, וחש כי אמו המנוחה היא שהרעישה [[אבי"ע|עולמות]] עבורו, על מנת שיזכה למצוא את הזיווג שלו{{הערה|שם=קוסובר2020}}. |
השיר מייצג את סיפורו האישי של יוצרו אהוד בנאי, שהתפרנס מעבודות מזדמנות בסביבות גיל 30{{הערה|יאיר רוה, [https://m.ynet.co.il/Articles/3643008 מתפתל], באתר ynet{{כ}}, 24 בדצמבר 2008}}, וזכה להכרה והצלחה כמוזיקאי רק בגיל מאוחר יותר. בפרט נוגע השיר בתחושת ההחמצה שחש אהוד, לאחר שהשיב ריקם את פניה של אמו מרים בנאי בלילה האחרון לחייה{{הערה|שם=קוסובר2020|{{כאן||שיר אחד|17804||Podcast}}}}. אהוד האבל פגש את אשתו לעתיד יום אחרי שקם מן ה[[שבעה]] על אמו, וחש כי אמו המנוחה היא שהרעישה [[אבי"ע|עולמות]] עבורו, על מנת שיזכה למצוא את הזיווג שלו{{הערה|שם=קוסובר2020}}. |
||
בשנת 1982 הוציא בנאי [[סינגל|תקליט שדרים]] ראשון על חשבונו, שנחל כישלון ברדיו. הוא החליט לשלוח ידו בכתיבת ספר ובמהלך הכתיבה נהג להאזין לתקליטים{{הערה|שם=קוסובר2020}}. באחד מימי הכתיבה התנגן ברקע התקליט "פרצופי בטון" (Τσιμεντένια πρόσωπα) של [[גיורגוס קטסרוס]] {{אנ|Giorgos Katsaros}} (Γιώργος Κατσαρός), [[דימיטריס מיטרופאנוס]] ו[[רנה פאנטה]] (Ρένα Πάντα), אותו רכש ב[[אתונה]] במעותיו האחרונות, בתום מסעו באי [[כרתים]]{{הערה|שם=בטון1975|{{יוטיוב|CzweKeeu-go|שם=Γιώργος Κατσαρός - Τσιμεντένια πρόσωπα - 1975 - Δημήτρης Μητροπάνος- Ρένα Πάντα - Όλος ο δίσκος|אורך=34:25|זמן=373}}}}{{הערה|אהוד בנאי, גליל בלב ים, בתוך '''זה המקום''', 2012, [[כתר ספרים]], עמודים |
בשנת 1982 הוציא בנאי [[סינגל|תקליט שדרים]] ראשון על חשבונו, שנחל כישלון ברדיו. הוא החליט לשלוח ידו בכתיבת ספר ובמהלך הכתיבה נהג להאזין לתקליטים{{הערה|שם=קוסובר2020}}. באחד מימי הכתיבה התנגן ברקע התקליט "פרצופי בטון" (Τσιμεντένια πρόσωπα) של [[גיורגוס קטסרוס]] {{אנ|Giorgos Katsaros}} (Γιώργος Κατσαρός), [[דימיטריס מיטרופאנוס]] ו[[רנה פאנטה]] (Ρένα Πάντα), אותו רכש ב[[אתונה]] במעותיו האחרונות, בתום מסעו באי [[כרתים]]{{הערה|שם=בטון1975|{{יוטיוב|CzweKeeu-go|שם=Γιώργος Κατσαρός - Τσιμεντένια πρόσωπα - 1975 - Δημήτρης Μητροπάνος- Ρένα Πάντα - Όλος ο δίσκος|אורך=34:25|זמן=373}}}}{{הערה|אהוד בנאי, גליל בלב ים, בתוך '''זה המקום''', 2012, [[כתר ספרים]], עמודים 133–184, |
||
{{ISBN|9789650720643}}}} בעודו מאזין לשיר 'קח אותי' (Πάρε με) של פאנטה, כתב בנאי בשולי הדף שתי שורות הפונות אל אמו, היושבות על הלחן של השורות הפותחות את שירה של פאנטה: {{ציטוטון|מהרי נא והניחי על לבי תחבושת בטרם תשכיביני לישון. וספרי לי על הילד שהייתי, איך שמחתי על הגשם הראשון|{{הערה|שם=קוסובר2020}}}}{{הערה|שם=בטון1975}}{{הערה|שם=פאנטה1975|[https://www.greekstixoi.gr/stixoi/πάρε-με-πάρε-με-1975/ מילות השיר 'קח אותי' (Πάρε με) של רנה פאנטה] (Ρένα Πάντα).}}{{הערה|שם=בנאי1994|{{שירונט שיר|2073|57|מהרי נא}}}}. בשנת [[1994]], במסגרת איסוף חומרים לאלבומו הבא, עיין בנאי במחברת עם הטיוטה הגנוזה של הספר שמעולם לא השלים, נתקל בשורות האמורות, והוסיף להן את הבתים והלחן לשירו "מהרי נא"{{הערה|שם=קוסובר2020}}. |
{{ISBN|9789650720643}}}} בעודו מאזין לשיר 'קח אותי' (Πάρε με) של פאנטה, כתב בנאי בשולי הדף שתי שורות הפונות אל אמו, היושבות על הלחן של השורות הפותחות את שירה של פאנטה: {{ציטוטון|מהרי נא והניחי על לבי תחבושת בטרם תשכיביני לישון. וספרי לי על הילד שהייתי, איך שמחתי על הגשם הראשון|{{הערה|שם=קוסובר2020}}}}{{הערה|שם=בטון1975}}{{הערה|שם=פאנטה1975|[https://www.greekstixoi.gr/stixoi/πάρε-με-πάρε-με-1975/ מילות השיר 'קח אותי' (Πάρε με) של רנה פאנטה] (Ρένα Πάντα).}}{{הערה|שם=בנאי1994|{{שירונט שיר|2073|57|מהרי נא}}}}. בשנת [[1994]], במסגרת איסוף חומרים לאלבומו הבא, עיין בנאי במחברת עם הטיוטה הגנוזה של הספר שמעולם לא השלים, נתקל בשורות האמורות, והוסיף להן את הבתים והלחן לשירו "מהרי נא"{{הערה|שם=קוסובר2020}}. |
||
תריסר השנים שחלפו בין כתיבת השורות שהפכו לפזמון לבין שאר השיר שינו את נקודת מבטו של בנאי - מתחושת יתמות טרייה של מובטל בן 29 למבט מפויס יותר של בעל משפחה ומוזיקאי מצליח. התחושות הקשות שליוו את אהוד הצעיר סביב פטירת אמו מצאו מזור בשנת 1984, משקראו לבתם הבכורה על שם אמו המנוחה: {{ציטוטון|ברגע שאני קורא בשמך לבתי, פתאום יש איזו מין תחושה של פיוס איתה. כאילו הלילה הזה פתאום, הקושי הזה נהפך למשהו אחר.|{{הערה|שם=קוסובר2020}}}}. תמורה זו מתבטאת בשיר בשורות {{ציטוטון|את חזרת אל ביתי, כן עכשיו את איתי, / אני קורא בשמך לבתי}}. |
תריסר השנים שחלפו בין כתיבת השורות שהפכו לפזמון לבין שאר השיר שינו את נקודת מבטו של בנאי - מתחושת יתמות טרייה של מובטל בן 29 למבט מפויס יותר של בעל משפחה ומוזיקאי מצליח. התחושות הקשות שליוו את אהוד הצעיר סביב פטירת אמו מצאו מזור בשנת 1984, משקראו לבתם הבכורה על שם אמו המנוחה: {{ציטוטון|ברגע שאני קורא בשמך לבתי, פתאום יש איזו מין תחושה של פיוס איתה. כאילו הלילה הזה פתאום, הקושי הזה נהפך למשהו אחר.|{{הערה|שם=קוסובר2020}}}}. תמורה זו מתבטאת בשיר בשורות {{ציטוטון|את חזרת אל ביתי, כן עכשיו את איתי, / אני קורא בשמך לבתי}}. |
||
גרסה מ־08:36, 10 באוקטובר 2020
מהרי נא
מילות הבית הראשון |
|---|
|
הילד בן שלושים, יש לו חום גבוה
|
מהרי נא (ידוע גם בשם הילד בן 30 על פי מילותיו הראשונות) הוא פזמון שכתב, הלחין וביצע אהוד בנאי, ויצא לאור בשנת 1996. זהו שירו המצליח ביותר[1].
רקע
השיר נכלל באלבום של בנאי "עוד מעט". הוא מספר על אדם בן 30 שעדיין לא הסתדר בחייו ומתגורר בבית הוריו. השיר מייצג את סיפורו האישי של יוצרו אהוד בנאי, שהתפרנס מעבודות מזדמנות בסביבות גיל 30[2], וזכה להכרה והצלחה כמוזיקאי רק בגיל מאוחר יותר. בפרט נוגע השיר בתחושת ההחמצה שחש אהוד, לאחר שהשיב ריקם את פניה של אמו מרים בנאי בלילה האחרון לחייה[1]. אהוד האבל פגש את אשתו לעתיד יום אחרי שקם מן השבעה על אמו, וחש כי אמו המנוחה היא שהרעישה עולמות עבורו, על מנת שיזכה למצוא את הזיווג שלו[1].
בשנת 1982 הוציא בנאי תקליט שדרים ראשון על חשבונו, שנחל כישלון ברדיו. הוא החליט לשלוח ידו בכתיבת ספר ובמהלך הכתיבה נהג להאזין לתקליטים[1]. באחד מימי הכתיבה התנגן ברקע התקליט "פרצופי בטון" (Τσιμεντένια πρόσωπα) של גיורגוס קטסרוס (אנ') (Γιώργος Κατσαρός), דימיטריס מיטרופאנוס ורנה פאנטה (Ρένα Πάντα), אותו רכש באתונה במעותיו האחרונות, בתום מסעו באי כרתים[3][4] בעודו מאזין לשיר 'קח אותי' (Πάρε με) של פאנטה, כתב בנאי בשולי הדף שתי שורות הפונות אל אמו, היושבות על הלחן של השורות הפותחות את שירה של פאנטה: ”מהרי נא והניחי על לבי תחבושת בטרם תשכיביני לישון. וספרי לי על הילד שהייתי, איך שמחתי על הגשם הראשון” ([1])[3][5][6]. בשנת 1994, במסגרת איסוף חומרים לאלבומו הבא, עיין בנאי במחברת עם הטיוטה הגנוזה של הספר שמעולם לא השלים, נתקל בשורות האמורות, והוסיף להן את הבתים והלחן לשירו "מהרי נא"[1]. תריסר השנים שחלפו בין כתיבת השורות שהפכו לפזמון לבין שאר השיר שינו את נקודת מבטו של בנאי - מתחושת יתמות טרייה של מובטל בן 29 למבט מפויס יותר של בעל משפחה ומוזיקאי מצליח. התחושות הקשות שליוו את אהוד הצעיר סביב פטירת אמו מצאו מזור בשנת 1984, משקראו לבתם הבכורה על שם אמו המנוחה: ”ברגע שאני קורא בשמך לבתי, פתאום יש איזו מין תחושה של פיוס איתה. כאילו הלילה הזה פתאום, הקושי הזה נהפך למשהו אחר.” ([1]). תמורה זו מתבטאת בשיר בשורות ”את חזרת אל ביתי, כן עכשיו את איתי, / אני קורא בשמך לבתי”.
קבלת השיר
הווידאו קליפ לשיר צולם בשחור לבן. בקליפ נראה בנאי שר ומנגן בצ'לו בתוך בית ומחוצה לו, ונראות בו דמויות המגלמות אב ואם מבוגרים וכן תמונות משפחתיות[7]. את הקליפ ביים רענן אלכסנדרוביץ'. במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג' דורג השיר במקום ה-17. בשיר "רוק 30" התייחס הראפר טונה לשיר זה שמתחיל במילים "הילד בן 30 יש לו חוב גבוה", על בסיס שירו של בנאי: "הילד בן 30 יש לו חום גבוה".
קישורים חיצוניים
- מילות השיר, באתר שירונט
- ערוץ 24, אהוד בנאי חושף: על מה נכתב השיר 'מהרי נא'?, באתר מאקו, 18 באוקטובר 2012
מאיה קוסובר, מהרי נא - אהוד בנאי, בפודקאסט "שיר אחד", 20 ביולי 2020
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 שיר אחד, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
- ^ יאיר רוה, מתפתל, באתר ynet, 24 בדצמבר 2008
- ^ 1 2
Γιώργος Κατσαρός - Τσιμεντένια πρόσωπα - 1975 - Δημήτρης Μητροπάνος- Ρένα Πάντα - Όλος ο δίσκος, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 34:25)
- ^ אהוד בנאי, גליל בלב ים, בתוך זה המקום, 2012, כתר ספרים, עמודים 133–184, ISBN 9789650720643
- ^ מילות השיר 'קח אותי' (Πάρε με) של רנה פאנטה (Ρένα Πάντα).
- ^ מילות השיר "מהרי נא", באתר שירונט
- ^ אהוד בנאי - מהרי נא (קליפ), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:15)
