לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "שילוב הלכה ואגדה"

מ
==הלכה בראי האגדה==
חלק משילוב ההלכה והאגדה נגע בכך שחשיבה "אגדית" המדגישה את הרעיון, חדרה לתוך הטקסטים ההלכתיים; כך כאשר הלומד ניגש לטקסט ההלכתי אין הוא שואף לדעת איך להתנהג ואת 'החוק היבש', אלא הוא מנתח את החוק בצורה מחשבתית אגדית. גישה זו מכילה גישות מסוימות מסוגיית [[טעמי המצוות]] לא רק לדיון במצווה עצמה, אלא אף לדיון התלמודי ולסברות הראשוניות המועלות. הגישה נהוגה למשל ב[[ישיבת מעלות יעקב]] ובשלוחותיה, וב[[ישיבת אורות שאול]]. בישיבות אלו מדגישים כי זו גם המטרה המרכזית של הלימוד - להעמיק בהבנת הרעיון האגדי הטמון בסוגיא. זאת בניגוד לגישה השמה את פסיקת ההלכה [[אליבא דהלכתא]] כמטרה המרכזית של הלימוד. בסדרת הספרים של הרב [[אליעזר מלמד]], [[פניני הלכה]], במקומות רבים ההלכה מבוארת מתוך הרעיון הרוחני ועל פיו.
 
וכדברי הרב [[אברהם ישעיהו קרליץ]]:<ref>אמונה ובטחון, השמטות, ג כח</ref>
 
'אלה שלא זכו לאור הגמרא בהלכה המה משוללים גם מאגדה באופייה האמיתית כי בהיותו חסר לב חכמה א"א לו לקנות מושגים שמימים אמתיים גם אינו מסוגל ללמודים ישרים ומה שהזכירו בגמרא בעלי האגדה היינו חכמים בהלכה שהוסיפו עיונם גם באגדה אבל לא יתכן להיות ריק מהלכות ולהיות בעל אגדה... כיסוד ההלכה יסוד האגדה אין האגדה הגיון לב האגדה היא חלק התורה שקבלנו דור אחר דור אשר מסרה משה ליהושע ויהושע לזקנים כדתנן באבות'.
 
==האגדה כקובעת הלכה==
344

עריכות