6,725
עריכות
מ (יהשוע->יהושע - תיקון תקלדה בקליק) |
מ (החלפות ( ייתכן, ביטחון), קו מפריד בטווח מספרים, סידור קטגוריות, הסרת קישורים עודפים, הוספת קישורים ליהושע אפרון) |
||
חלק משילוב ההלכה והאגדה נגע בכך שחשיבה "אגדית" המדגישה את הרעיון, חדרה לתוך הטקסטים ההלכתיים; כך כאשר הלומד ניגש לטקסט ההלכתי אין הוא שואף לדעת איך להתנהג ואת 'החוק היבש', אלא הוא מנתח את החוק בצורה מחשבתית אגדית. גישה זו מכילה גישות מסוימות מסוגיית [[טעמי המצוות]] לא רק לדיון במצווה עצמה, אלא אף לדיון התלמודי ולסברות הראשוניות המועלות. הגישה נהוגה למשל ב[[ישיבת מעלות יעקב]] ובשלוחותיה, וב[[ישיבת אורות שאול]]. בישיבות אלו מדגישים כי זו גם המטרה המרכזית של הלימוד - להעמיק בהבנת הרעיון האגדי הטמון בסוגיא. זאת בניגוד לגישה השמה את פסיקת ההלכה [[אליבא דהלכתא]] כמטרה המרכזית של הלימוד. בסדרת הספרים של הרב [[אליעזר מלמד]], [[פניני הלכה]], במקומות רבים ההלכה מבוארת מתוך הרעיון הרוחני ועל פיו.
וכדברי הרב [[אברהם ישעיהו קרליץ]]:<ref>אמונה
'אלה שלא זכו לאור הגמרא בהלכה המה משוללים גם מאגדה באופייה האמיתית כי בהיותו חסר לב חכמה א"א לו לקנות מושגים שמימים אמתיים גם אינו מסוגל ללמודים ישרים ומה שהזכירו בגמרא בעלי האגדה היינו חכמים בהלכה שהוסיפו עיונם גם באגדה אבל לא
==האגדה כקובעת הלכה==
הכנסת האגדות לתוך התחום של הדיון ההלכתי אינה כה פשוטה בתורה שבעל פה; כך כלל בסיסי בתורת הפסיקה ב[[משפט עברי|משפט העברי]] קובע ש-"אין למדין מן האגדות"{{הערה|1=על-פי המובא ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], חגיגה (פרק א הלכה ח, דף ז ע"ב) "רב זעירה בשם שמואל אין מורין לא מן ההלכות ולא מן האגדות ולא מן התוספות אלא מן התלמוד..".}}; כלל זה נוסח בצורות שונות{{הערה|1="אין סומכין ואין מביאין ראיה מכל דברי אגדה ואין מקשין מדברי אגדה" ([[רס"ג]] ורב [[האי גאון]], '''אוצר הגאונים''', חגיגה עמוד 65 במילואים).}}, והתקבל על ידי ה[[גאונים]]{{הערה|ראו, ד"ר יהושע הורוביץ, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/yahas-2.htm יחס הגאונים לאגדה], [[מחניים (כתב עת)|מחניים]], סיוון תשנ"ד (עמ'
אולם למרות דברים אלו ניתן למצוא מקורות שונים בהן האגדה משמשת כבסיס לקביעת הלכה; כאשר ה[[פוסק
בעקבות דברים אלו הורחבה הכנסת האגדה לתוך תחומה של ההלכה, וקיימות דעות שכאשר הלימוד מהאגדה אינו עומד בסתירה לחלק ההלכתי ניתן ללמוד ממנו ולסמוך עליו{{הערה|1=אנציקלופדיה תלמודית, אגדה, כרך א, עמ' קלב.}} גישות קיצוניות יותר טענו ש-"סברא בלבד יכולים ללמוד מאגדות גם במקום שיש סתירה מחלק ההלכה..".
==לקריאה נוספת==
*[[אברהם יצחק הכהן קוק]], '''אחוד ההלכה והאגדה''' בתוך: [[אורות הקודש]] חלק א עמוד כה הוצאת [[מוסד הרב קוק]] תשנ"ד.
*הרב [[יהושע ויצמן]], ראש ישיבת ההסדר במעלות - "זהב הארץ"
*[[חיים נחמן ביאליק]] במאמרו [http://benyehuda.org/bialik/article06.html "'''הלכה ואגדה'''"] משנת [[1917]].
*'''המדרש כהלכה''' - הרב ישראל הלוי בארי (קלודנר), תש"ך ([[1960]]). - "הלכות מחודשות בתורת האדם למקום ולחבירו... וּבבעיות הכלל... נִדלוּ והועלו ממדרשי אגדה..." - מתוך הכותרת-משנֶה בַספר.
* הרב [[מרדכי פירון]], '''בשערי האגדה''', הוצאת "דון" תשל"ד (1974).
* [[אבינועם רוזנק]], '''אגדה והלכה: הרהורים על מגמות בהגות ובמחקר הפילוסופיה של ההלכה''' בתוך: [[עמיחי ברהולץ]] (עורך), מסע אל ההלכה, הוצאת ידיעות אחרונות ובית מורשה, תל אביב 2003, עמ'
*
* [[שמואל ספראי]], '''יחס האגדה להלכה''', בתוך "דור לדור" קובץ לכבוד [[יהושע אפרון]], בהוצ' [[מוסד ביאליק]], תשנ"ה / 1995.
* אברהם ארזי, {{דעת||daat/kitveyet/shana/shiluv-4.htm|שילוב אגדה בהלכה במשנת רבי אליעזר בן הורקנוס}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אגדות יהודיות|*]]▼
[[קטגוריה:דרכי לימוד התלמוד]]
▲[[קטגוריה:אגדות יהודיות|*]]
|