נירית ירון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
שורה 32: שורה 32:
[[קטגוריה:תסריטאיות ישראליות]]
[[קטגוריה:תסריטאיות ישראליות]]
[[קטגוריה:פזמונאיות ישראליות]]
[[קטגוריה:פזמונאיות ישראליות]]
[[קטגוריה:פזמונאים עבריים]]
[[קטגוריה:פזמונאים כותבי עברית]]
[[קטגוריה:ישראליות שנולדו ב-1960]]
[[קטגוריה:ישראליות שנולדו ב-1960]]

גרסה מ־17:59, 12 באוקטובר 2020

נירית ירון
לידה 16 בנובמבר 1960 (בת 63) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית צבי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג שלמה גרוניך (19791989) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נירית ירון (נולדה ב-16 בנובמבר 1960) היא במאית, פזמונאית ותסריטאית ישראלית.

ביוגרפיה

ב-1979 נישאה למוזיקאי שלמה גרוניך, ממנו התגרשה ב-1989. ירון כתבה כמעט את כל תמלילי אלבומו "צמר גפן מתוק" (1982) ובהם "נואיבה" ו"עכשיו זה שנינו". כמו כן כתבה את תמלילי שיר השבוע בתוכנית זהו זה!, שהבולטים שבהם יצאו ב-1986 על גבי התקליט "אמא שלי תמיד רצתה שהבן שלה יהיה בטלוויזיה".

ירון כתבה תסריטים לסדרת הנוער "לא כולל שירות", ביימה וכתבה את הסרט "סיפורי תל אביב" ועבדה כמלהקת בסרט "אבא גנוב 1" בבימויו של ינקול גולדווסר.

בן זוגה של ירון הוא הפרסומאי אודי פרידן. ביימה בין השאר את הפרסומת למשקה "תפוזינה" של משרד הפרסום ראובני-פרידן, פרסומת ל"נמס בכוס" ופרסומת למרק הנמס "רגע חם" של אסם. של ב-2004 נדחתה תביעת דיבה שהגישה עם פרידן נגד אתר וואלה! בעקבות כתבה ארסית בנושא זה.

אחותה, צפנת, הייתה נשואה למוזיקאי שם טוב לוי.

פילמוגרפיה כבמאית

  • סרט בית (דוקומנטרי), 1984
  • ילדים ישראלים, 1984
  • ילדה גדולה, 1987, 46 דקות.
  • סיפורי תל אביב, 1992, 108 דקות (קרדיט משותף עם איילת מנחמי)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נירית ירון בוויקישיתוף

תבנית:פרופילי קולנוענים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.