לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף רוזין"

הוסרו 102 בתים ,  לפני 6 חודשים
סובייקטיבי, עריכה, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים
(סובייקטיבי, עריכה, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים)
[[קובץ:הלוויית הרב יוסף רוזין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלוויתו{{תמונה להחלפה}}]]
[[קובץ:Rogatchover Gaon.1910-1900.jpg|250px|ממוזער|יוסף רוזין, תחילת המאה ה-20]]
הרב '''יוסף רוזין''' (מפורסם בכינוי '''הרוגוצ'ובר''' או '''הגאון הרוגוצ'ובי''' על שם עיר הולדתו; [[תרי"ח]], [[1858]] - [[י"א באדר]] [[תרצ"ו]], [[1936]]) היה רבה של העיר [[דווינסק]] (כיום [[דאוגבפילס]] ב[[לטביה]]), מחבר סדרת ספרי ה[[שו"ת]] והפרשנות [[יוסף רוזין#ספריו|צפנת פענח]]. נחשב ל[[למדן (תלמיד)|למדן]] בעל זיכרון פנומנלי, גאון יוצא דופן ובעלבעל חשיבה ושיטת [[לימוד תורה|לימוד]] ייחודיות. גילה בקיאות בכל תחומי ה[[תורה]] והיה מחבר שו"ת פורה{{הערה|יש משערים שמספר התשובות שהשיב הגיע לעשרות אלפים ויותר; [[מנחם מנדל כשר]], '''מפענח צפונות''', "דמות דיוקנו הרוחנית" (עמ' 10).}}.
 
==תולדות חייו==
נולד בעיר [[ראגאצ'וב]] ב[[בלארוס]]. אביו, רבי פישל רוזין, היה [[חסיד]] [[חב"ד קאפוסט]]. בגיל בר מצווה הביאו אביו לרבי [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)|יוסף דב (יושע בער) סולובייצ'יק]] שהיה אז רבה של [[סלוצק]], והרוגוצ'ובר נשאר שם ללמוד כשנה יחד עם בנו רבי [[חיים סולוביצ'יק]] אצל הרב [[מנדל ללונץ]] (סלוצקר) שנמנה עם בכירי ה[[ישיבת סלוצק - קלצק#הי"ד החזקה|י"ד החזקה]]{{הערה|הסכמת הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] לשו"ת צפנת פענח החדשות 2009}}, בתקופה זו כונה על ידי רבים "העילוי החצוף"{{הערה|הרב חיים קרלינסקי, '''הראשון לשושלת בריסק''' (עמ' 222).}}.
 
בגיל 18 נישא ככל הנראה לפעריל, בתו של הרב משה יהודא גארפינקל מ[[וורשה]]{{הערה|[https://www.ourboox.com/books/family-3/ עץ משפחה באתר ״Ourboox״ עמוד 22-24]; [https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=21020 דיון בפורום ״אוצר החכמה״]}}. היא נפטרה בשנת תרפ"א ונקברה בוורשה{{הערה|[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=21020 צילום מצבתה, בדיון בפורום ״אוצר החכמה״]}}. מספר שנים לאחר החתונה נפטרה אשתו והוא נישא לאחותה, רבקה<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=צפנת פענח החדשות|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|מהדורה=|פרק=|סדרה=|כרך=ב'|עמ=תכ"ו. ושם, במכתב שכתב הגאון לילדיו, מוסיפה רעייתו כמה מילים וחותמת: "דודתכם רבקה".}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://col.org.il/news/59984|הכותב=יאיר בורוכוב|כותרת=צילום ההזמנה לחתונת בנו החורג של הרוגצ'ובי מאשתו רבקה|אתר=חב"ד און ליין|תאריך=10.02.2011}}</ref>. לאחר נישואיו עבר ל[[שקלוב]] ולמד אצל [[המהרי"ל דיסקין]], ובשנת [[ה'תרמ"ט]] ([[1889]]) מונה על ידי רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות קאפוסט|קאפוסט]] (נכדו של ה"[[צמח צדק]]") לרב עדת חסידי [[חב"ד-קאפוסט]] ב[[דאוגבפילס|דווינסק]] (רב ה[[ההתנגדות לחסידות|מתנגדים]] בעיירה היה רבי [[מאיר שמחה הכהן]]). ב[[מלחמת העולם הראשונה]] עבר ל[[פטרבורג]], ואחר כך שב לדווינסק.
 
לאחר נישואיו עבר ל[[שקלוב]] ולמד אצל [[המהרי"ל דיסקין]], ובשנת [[ה'תרמ"ט]] ([[1889]]) מונה על ידי רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות קאפוסט|קאפוסט]] (נכדו של ה"[[צמח צדק]]") לרב עדת חסידי [[חב"ד-קאפוסט]] ב[[דאוגבפילס|דווינסק]] (רב ה[[ההתנגדות לחסידות|מתנגדים]] בעיירה היה רבי [[מאיר שמחה הכהן]]). ב[[מלחמת העולם הראשונה]] עבר ל[[פטרבורג]], ואחר כך שב לדווינסק.
 
בשנת 1936, בגיל 78, עקב מחלת כליות קשה, נסע ל[[וינה|ווינה]] לשם ביצוע ניתוח אולם נפטר שם ביום [[תענית אסתר]] והובא לקבורה ב[[בית הקברות]] ב[[דווינסק]]. כיום כונסו קברי הרבנים ל[[קבר אחים]] בפאתי בית הקברות הנוצרי, הרב רוזין נקבר משמאל לעמיתו ה[[מאיר שמחה הכהן|אור שמח]], ולצדו ממש נקברו [[ספר תורה|ספרי תורה]] וכתבי [[גניזה]].
אגדות רבות שסופרו אודותיו נסובו על תשוקתו הלוהטת לעסוק בתורה. כך לדוגמה סופר כי כאשר למד עם אביו צעק עליו הרוגוצ'ובר כי הוא אינו מבין את הגמרא בכלל, ומיד אחר כך התנצל וביקש את סליחת אביו{{הערה|שם=אישים ושיטות|[[שלמה יוסף זוין]], פתיחת הפרק אודותיו ב'''אישים ושיטות'''.}}. עוד סופר כי הוא עסק בתורה גם בזמנים בהם אסור על פי ההלכה ללמוד תורה - כשישב [[אבלות (יהדות)#שבעה|שבעה]] וב[[תשעה באב]]. משהעירו לו על כך, אמר שאין לו ספק שהוא עתיד להיענש על כך משמים, אבל הוא מוכן להיענש על שקידתו בתורה{{הערה|הרב רבינר, "ההד", אייר, תרצ"ו; מצוטט בפתיחת הפרק אודותיו ב"אישים ושיטות".}}. לפי גרסה אחרת הוא ענה על השאלה מראיה מה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]<ref>{{ירושלמי|מועד קטן|ג|ה}}.</ref> ש"אם היה להוט (=שואף ומשתוקק מאוד) אחר התורה, מותר", מאחר שלמי שקשה בלא תורה הרי זה נחשב כצורך קיומי ומותר אף באבל. גם כאשר נטה למות וסבל מכאבים עזים, סיפר לסובביו כי הוא מייחל שהכאבים ייפסקו לפחות ליום אחד בשבוע כדי שיוכל ללמוד בריכוז{{הערה|שם=אישים ושיטות}}. מסופר שה[[מאיר שמחה הכהן|אור שמח]] התבטא על שקידותו של עמיתו, שאין גדלותו בזיכרונו המופלא, כי אין זו גדולה לזכור דברים שנלמדו רק אתמול ושלשום{{הערה|1=בספר רבינו מאיר שמחה הכהן [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7338&hilite=d4c78d3f-3f37-4b5e-8472-dd9e41f5e28d&st=יוסף+רוזין&pgnum=182 באתר היברו בוקס], וכן הרב [[נתן גשטטנר]] בשיחות מלוה-מלכה (עמ' רכה)}}.
 
ביטוי לייחודיותו של הגאון הרוגצ'ובי ולהערכה לה זכה מאת בני דורו אפשר למצוא בהתבטאותו המפורסמת של המשורר [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] עליו, "ממוחו אפשר היה לחצוב שני [[אלברט איינשטיין|איינשטיינים]]"{{הערה|[[נח זבולוני]], "[http://www.ranaz.co.il/articles/article2906_19750113.asp במחיצתו של הרוגצ'ובר]", [[כתב עת|כתב העת]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28706&pgnum=11 "טורי ישורון", גיליון מ"ד, שבט-אדר [[תשל"ה]]], עמ' 10–13.}}. פגישתם של הרוגצ'ובי וביאליק דווחה וסוקרהסוקרה בהרחבה בעיתונות היהודית באותם ימים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.alysefer.com/ragatsuviandbialik/|הכותב=|כותרת=הפגישה המפתיעה של הרוגצ'ובי וביאליק -סקירה היסטורית • מאת יאיר בורוכוב|אתר=עלי ספר|תאריך=2020-03-12|שפה=|תאריך_וידוא=2020-10-12}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/shabbat/211687/|הכותב=יאיר בורוכוב|כותרת=פגישת הגאון הרוגצ'ובי עם המשורר ביאליק|אתר=מקור ראשון|תאריך=16/3/2020|תאריך_וידוא=2020-10-12}}</ref>.
 
הרוגצ'ובר לא הסתפר, והיו ספקולציות שונות אודות מנהג משונה זה. שמועה אחת אומרת כי הוא ראה בתספורת בזבוז זמן - [[ביטול תורה]], אחרים אמרו כי קיבל על עצמו [[נזירות]] מגיל צעיר. וסיבה אחרת, פרוזאית יותר, היא שבשל מחלת עור שהייתה בראשו הוא לא יכול היה להסתפר.
 
==יחסו לציונות==
הרוגוצ'ובר התנגד ל[[ציונות]], וכתב למשל "אודות כת המעוקשה אשר מכנים עצמם בשם ציונים. לא לחנם רק משום דציון חוץ לירושלים"{{הערה|מכתב של הרוגוצ'בר לירחון "הפלס" (עמ' 480), ברלין, תרס"א.}}. וכן בירחון [[הפלס (ירחון)|הפלס]] משנת תרס"ה כתב נגד [[תנועת המזרחי]], מכתב ט' (עמ' 138–139). ב"דובב שפתי ישנים" שהוציא לאור [[חיים בלוך]], מופיעים בשמו מכתבים נגד הציונות, כולל מכתב חריף נגד [[הרב קוק]]. אמנם עלו טענות שמכתבים בספר כולו זויפו בידי בלוך{{הערה|[[שמואל ויינגרטן]], מכתבים מזויפים נגד הציונות, ירושלים תשמ"א}}. גם [[הרבי מלובביץ']] כתב לבלוך שברור לחלוטין שהסגנון במכתבים אלה אינו סגנונו של הרוגאצ'ובר ומופרך לטעון אחרת{{הערה|1=ב[[אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)|אגרות קודש]], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7171.htm חלק י"ט איגרת ז'קעא], באתר [[ספריית חב"ד]].}}. עם זאת, באתר הספרייה הלאומית מופיע פשקוויל שיצא לכאורה בתרפ"ז ובו דברים בשמו נגד הרב קוק<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?presentorid=NNL_Ephemera&DocID=NNL_Ephemera700174944|הכותב=|כותרת=פסק דין של גאוני ארץ|אתר=מתוך הספריה הלאומית|תאריך=}}</ref>. הוא התכתב בדברי תורה עם [[הרב הרצוג]] ורבנים ציוניים אחרים, והמכתבים מופיעים בארכיונו של ר' יוסף רוזין, העילוי מרוגצ'וב, רבה של דווינסק.{{הערה|מצוי [http://yulib.mc.yu.edu:8000/cgi-bin/gw/chameleon# בספריית ישיבה-אוניברסיטה]. [דרוש מקור].}}.
 
==דרכו התורנית==
* בתשנ"ט יצא לאור בספר אחד הנקרא '''ספרי שאלות ותשובות צפנת פענח''' כל חמשת החלקים (היינו מהדורת דוינסק ורשה) יחד עם '''שלמת יוסף''' ו'''מכתבי תורה'''
* '''שו"ת צפנת פענח החדשות א''' - שו"ת בענייני [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]]. בנוסף, מצורפים הערות על [[ארבעה טורים|הטור]] חלק [[אבן העזר]], מכתבים וכן הערות על שירי ר' [[יהודה הלוי]]. יצא לאור בשנת התש"ע. נערך על ידי הרב אברהם ישעיהו בירנהק ממודיעין עילית.
* '''שו"ת צפנת פענח החדשות ב''' - שו"ת בענייני אורח חיים, [[יורה דעה]], אבן העזר, [[חושן משפט]], [[סדר קדשים|קדשים]] ו[[סדר טהרות|טהרות]]. בנוסף, מצורפים מכתבים וכן הערות על ה[[שאילתות]] ועל [[ספרי הגר"א#ספרי הלכה|ביאור הגר"א לשולחן ערוך]]{{הערה|כאמור לעיל, דבר חריג בכתביו, בהם בדרך כלל לא מוזכרים [[אחרונים]].}}. יצא לאור בשנת התשע"ב. נערך על ידי הרב אברהם ישעיהו בירנהק ממודיעין עילית.
* '''שו"ת צפנת פענח החדשות ג''' - שו"ת בענייני [[אורח חיים]], [[יורה דעה]], [[אבן העזר]], [[חושן משפט]], [[סדר קדשים|קדשים]] ו[[סדר טהרות|טהרות]]. בנוסף מצורפים שטרות מכירת חמץ שונים בחתימתו של הרוגוצ'ובי. יצא לאור בשנת התשע"ז. נערך על ידי הרב אברהם ישעיהו בירנהק ממודיעין עילית.
* חלופות מכתבים איתו ניתן למצוא בקובץ תלמידי [[ישיבת חכמי לובלין]] ('''כוכבי אור'''), ב'''קובץ מאמרים''' לרב [[אלחנן וסרמן]], ב'''כתבי ר' יחיאל''' לרב יחיאל גוטווירטה [נערך על ידי הרב מנחם מנדל טננבוים מהר נוף], ב'''תורת לוים''' לרב [[יוסף סג"ל]], וב'''נר אברהם''' של תלמידו הרב מרדכי סאוויצקי.
* '''מכתבי תורה''' (יצא לאור בשנת תרצ"ז) - התכתבות בין הרוגצ'ובר לרב אלמוני, רבי מרדכי קאלינא, שהתקיימה בין השנים [[ה'תרצ"ב]] - [[ה'תרצ"ו]]. הספר מכיל 290 מכתבים קשים להבנה, ובן זוגו של הרוגצ'ובר לתכתובת מתגלה כגאון חריג החושב ולומד בסגנון דומה לזה של הרוגצ'ובר{{הערה|שם=מכתבי תורה|הרב זוין, '''אישים ושיטות''', בפרק "הרוגאצ'ובי ובן לוייתו".}}. תחילתה של ההתכתבות במכתב ששלח הרב קאלינא לרוגצ'ובר, ומשם והלאה ההתכתבות התגלגלה לעסוק במאות נושאים שונים והקיפה תחומים רבים. רובה של ההתכתבות נגע לעניינים תאורטיים ולא הלכה למעשה, ולרוב אין זה ויכוח הלכתי אלא מעין דיון בנושאים רבים{{הערה|שם=מכתבי תורה}}.