יבוריב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזרתי-בוט (שיחה | תרומות)
מ https://web.archive.org/web/20180513201600/http://moreshet.pl ⟸ http://moreshet.pl (באמצעות WP:JWB)
שורה 58: שורה 58:
[[קטגוריה:מחוז לבוב: ערים]]
[[קטגוריה:מחוז לבוב: ערים]]
[[קטגוריה:קהילות יהודיות באוקראינה]]
[[קטגוריה:קהילות יהודיות באוקראינה]]
[[קטגוריה:קהילות יהודיות שהונצחו בבית העלמין הדרום]]
[[קטגוריה:קהילות יהודיות שמונצחות בבית העלמין הדרום]]

גרסה מ־17:47, 13 באוקטובר 2020

יבוריב
Яворів
סמל יבוריב
סמל יבוריב
סמל יבוריב
דגל יבוריב
דגל יבוריב
דגל יבוריב
מדינה אוקראינהאוקראינה אוקראינה
אובלסט מחוז לבובמחוז לבוב לבוב
שפה רשמית אוקראינית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד מאה 14
שטח 23.35 קמ"ר
גובה 296 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 12,785 (2022)
קואורדינטות 49°56′N 23°23′E / 49.933°N 23.383°E / 49.933; 23.383
אזור זמן UTC +2
http://yavoriv-rada.gov.ua/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יבוריבאוקראינית: Яворів, בפולנית: Jaworów, ביידיש: יאַוואָראָוו) היא עיר במחוז לבוב, כ-50 ק"מ מערבית ללבוב, במערב אוקראינה, סמוך לגבול פולין. באזור העיירה קיימים מרחצאות ובהם מעיינות גופרית.

העיר מוזכרת לראשונה במסמכים משנת 1376, עת השתייכה לדוכסות אופבה (Opava) ורטיבור. העיירה קיבלה זכויות עיר בשנת 1569, ממלך פולין זיגמונט השני אוגוסט, והייתה מקום נופש מועדף של המלך יאן סובייסקי. שם קיבל סובייסקי את ברכת האפיפיור על ניצחונו בקרב וינה נגד האימפריה העות'מאנית ב-1683.

יבוריב הייתה מרכז מסחר חשוב, על ציר התנועה מירוסלב ללבוב. ב-1772, עם חלוקת פולין, סופחה העיר לאימפריה ההבסבורגית והייתה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית עד 1918. באותה עת חיו בעיר יהודים, פולנים, אוקראינים וצ'כים, ובעיר התחוללו מהומות על רקע מדיני בעיקר בין פולנים ואוקראינים, על רקע מלחמת פולין-אוקראינה. בשנת 1919 הוצאו להורג על ידי השלטונות האוקראיניים 17 אסירים פוליטיים פולנים, באשמת תכנון מרד.

לאחר מלחמת העולם הראשונה ומלחמת פולין-אוקראינה, הפכה יבוריב לחלק מהרפובליקה הפולנית השנייה. בספטמבר 1939 כבשה ברית המועצות את יבוריב, ובקיץ 1941 כבשה אותה גרמניה הנאצית.

יהודי יבוריב

אנדרטה לזכר יהודי יבוריב שנספו בשואה, בבית העלמין הדרום

לפני מלחמת העולם השנייה חיו ביבוריב כ-3,000 יהודים, למעלה משליש מתושביה. בעיר פעלה חסידות בעלז וכן פעלו תנועות ציוניות. בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את יבוריב, ולאחר שבועיים העבירו אותה לשלטון ברית המועצות, לפי הסכם ריבנטרופ–מולוטוב.

משנת תרל"ה (1875) עד שנת תרנ"ד (1893) שימש ברבנות העיר רבי יואל משה סג"ל לנדא מיאברוב[1],

עם כיבוש העיר מחדש בידי גרמניה הנאצית, ביוני 1941, רצחו לאומנים אוקראינים מספר יהודים בעיר. בהמשך, גויסו יהודי העיר לעבודות כפייה, ורבים מהם מתו ממחלות ומרעב. בנובמבר 1942 גורשו כ-1,800 יהודים מהעיר למחנה ההשמדה בלז'ץ, וכ-500 אחרים נורו ברחבי העיר. לאחר מכן הוקם בעיר גטו, בו נכלאו אלפי יהודים מיבוריב ומיישובי הסביבה. כמחציתם, כ-3,000 איש, מתו ממחלות ומרעב בחורף 1942-1943.

ב-16 באפריל 1943 נורו כ-4,000 יושבי הגטו הנותרים ביער פורודנקו הסמוך לעיר ביחד עם יהודי ויילקיה אוצ'י, בידי גרמנים ואוקראינים, תוך הצתת חלק מבתי הגטו על יושביהם. חלק מהיהודים שנשלחו לעבודת כפייה במחנות סמוכים השיגו נשק וברחו ליער, אך רובם נהרגו בהיתקלויות עם גרמנים. מקהילת יבוריב שרדו את השואה כ-20 יהודים.

ערים תאומות

ליבוריב ארבע ערים תאומות:

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יבוריב בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אנציקלופדיה לחכמי גליציה חלק ג'.
ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.