פומרניאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־15:31, 16 באוקטובר 2020

תבנית:כלב פומרניאן הוא גזע כלבים מסוג שפיץ. הוא נקרא על שם האזור פומרניה במרכז אירופה (חלק ממזרח גרמניה וצפון פולין). הפומרניאן הוא צאצא של כלבי שפיץ גדולים יותר, כנראה סמויד או שפיץ גרמני. הגזע נעשה פופולרי על ידי בני המלוכה מאז המאה ה-17. בבעלותה של המלכה ויקטוריה היה פומרניאן קטן במיוחד וכתוצאה מכך מגוון קטן יותר הפך פופולרי בעולם כולו.

היסטוריה

על אף שהם גדולים בהרבה מהפומרניאן המיניאטורי, הדמיון הרב בין כלבי השפיץ בצפון הרחוק וכלבי הפומרניאן מצביע על מוצאם המשותף. בשלב כלשהו התפצלו כלבי השפיץ לגזעים נפרדים. לצד כלבי שפיץ גדולים, ששמשו לציד וגרירת מזחלות, כמו ההאסקי, המלמוט והסמוייד, חיו גם כלבים קטנים יותר, ששמשו לשמירה על בתים. מאותם כלבי שפיץ קטנים התפתח, כנראה, הפומרניאן המיניאטורי העדין.

על שורשיו הקדומים מעידים גם פסלי אבן וברונזה ושלדי כלבים קטנים בעלי מבנה דומה לזה של הפומרניאן, שנתגלו בקברים במצרים העתיקה.

כלבי שפיץ היו פופולריים מאוד בגרמניה כבר בשנת 1500 לספירה. אחד מהם היה ה"צוורגשפיץ" או השפיץ הגמדי, ששימש ככלב רועים מצטיין, ובמספר מקומות אף סחב עגלות וסירות קטנות לאורך תעלות צרות.

כמאתיים שנה מאוחר יותר הפכה המלכה שרלוט, אשתו של ג'ורג' השלישי, מלך בריטניה, למגדלת השפיץ הננסי הידועה ביותר בעולם. שני הכלבים, שייבאה המלכה מאזור פומרניה שעל חוף הים הבלטי בגרמניה, עוררו עניין רב בבריטניה. שלא כמו כלבי השפיץ הננסי הגרמנים, שהופיעו בצבעים רבים, הפומרניאן הבריטים היו לבנים. אותם כלבים ראשונים של בית המלוכה היו גדולים בהרבה מאלו של היום.

בראשית דרכם היה משקלם של הכלבים בסביבות 12 ק"ג, בהשוואה ל-2.5 ק"ג - משקלם הממוצע כיום. לנכדתה של שרלוט, המלכה ויקטוריה, הייתה השפעה לא פחותה מזו של סבתה על המראה והפופולריות של הגזע. במהלך ביקור באיטליה, התאהבה ויקטוריה בפומרניאן אדמוני, שחזר איתה לבריטניה. בהשפעתה, הפך לקראת סוף המאה ה-19 הפומרניאן האדמוני הקטן לפופולרי יותר בבריטניה מהטיפוס הלבן והגדול יותר של סבתה.

בשנות השלושים של המאה ה-19 נקבעה דמותו המודרנית של הפומרניאן בתקן הגזע. משקלם ירד ל-4 ק"ג בלבד, ונוספו לו גוני פרווה חדשים.

במאה ה-19 היגר הגזע לאמריקה, והתקבל שם בזרועות פתוחות. כיום נמצא הפומרניאן בין עשרת הכלבים הפופולריים ביותר בארצות הברית. עד לאחרונה הגזע לא הוגדר ככלב עממי בארץ, ואף בחוג הישראלי לכלבים זעירים היו רשומים לא יותר מ-50 כלבי פומרניאן. כיום, המצב השתנה והגזע הולך ומתבסס כסמל סטטוס^[1].

מבנה גוף כללי

רוב המאפיינים החיצוניים של הפומרניאן דומים לכלבי הסמוייד, עם כמה הבדלים (בעיקר בממדים). כמו לסמוייד, לפומרניאן יש פרווה כפולה: תחתית רכה ושופעת וחיצונית ארוכה, גסה יותר וישרה. הזנב השעיר והמפואר שלו ממוקם גבוה, ושוכב על הגב. האוזניים ממוקמות גבוה על הראש. התנועה שלו קלילה, חלקה ונמרצת. בניגוד לסמוייד, רוב חלקי גופו קצרים: הלסת, הצוואר, הגב, הרגליים והאוזניים. גובהו לא יותר מ-28 ס"מ. (תקן הגזע הוא בין 19–28 ס״מ, 5-11 אינץ') משקלו נע בין 1.5 ל-3.5 ק"ג^[2]. הפרווה מופיעה בגוונים שונים: חום, דבש, אדמוני, שחור, לבן-בז' ושילובים בין הצבעים (בניגוד לסמוייד, שלפי התקן אמור להיות רק בעל פרווה לבנה). בלו מרל אסור על פי תקן הגזע. אין סוגים של פומרניאן, וקיים רק גזע אחד שקוראים לו פומרניאן. כלב גזעי הוא אך ורק כלב בעל תעודת יוחסין.

אופי הגזע

למרות גודלו הזעיר, הפומרניאן הוא אמיץ לא פחות מאבותיו, כלבי המזחלות. הוא מסוגל להתקיף כלבים גדולים ממנו בהרבה, כדי להגן על היקר לו. את האופי הטיפוסי של כלבי השפיץ, אשר נדרכים כמו קפיץ למשמע כל רחש, אפשר לראות גם היום אצל הפומרניאן הערני. לכן הפומרניאן מתפקד כשומר מצטיין. בדרך כלל הזכרים נובחים יותר מנקבות.

אחד ממאפייני הגזע הבולטים ביותר הוא חביבותו ועליזותו הרבה. מקובל לומר על כלבי פומרניאן שאין להם משמעת גבוהה במיוחד. הם עקשנים ובעלי אישיות אינדיבידואלית. לכן אילופם דורש סבלנות. עם זאת, בהשוואה לשאר הגזעים הזעירים, פומרניאן לומד מהר יחסית, ויכולת פתירת הבעיות שלו גבוהה. לפי טבלת דירוג האינטליגנציה של כלבים שפרסם סטנלי קורן, מדורג הפומרניאן במקום ה-23, כשהוא מקדים 56 גזעי כלבים אחרים.

הגזע הובא לישראל בשלהי שנות ה-70 והפך לפופולרי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פומרניאן בוויקישיתוף

פומרניאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ טל גלעדי, פומרניאן, הכלב שעולה יותר מכם, באתר mako, ‏9 באוגוסט 2018
^ Cunliffe, Juliette (1999). The Encyclopedia of Dog Breeds. Parragon. p. 262. ISBN 978-0-7525-8018-0. {{cite book}}: תבנית ציטוט כוללת פרמטר ריק לא ידוע: |coauthors= (עזרה)

[1] טל גלעדי, פומרניאן, הכלב שעולה יותר מכם, באתר mako, ‏9 באוגוסט 2018

[cunliffe-2] Cunliffe, Juliette (1999). The Encyclopedia of Dog Breeds. Parragon. p. 262. ISBN 978-0-7525-8018-0. {{cite book}}: תבנית ציטוט כוללת פרמטר ריק לא ידוע: |coauthors= (עזרה)

[1]

[2]

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 הגזע נעשה פופולרי על ידי בני המלוכה מאז [[המאה ה-17]]. בבעלותה של [[ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת|המלכה ויקטוריה]] היה פומרניאן קטן במיוחד וכתוצאה מכך מגוון קטן יותר הפך פופולרי בעולם כולו.
+== היסטוריה ==
+[[קובץ:Pomeranian.jpg|250px|ממוזער|שמאל|פומרניאן שחור]]
+[[קובץ:פומרניינים.jpg|ממוזער|שמאל]]
+[[קובץ:פומרניאן לבן.jpg|ממוזער|שמאל|פומרניאן לבן]]
+על אף שהם גדולים בהרבה מהפומרניאן המיניאטורי, הדמיון הרב בין כלבי השפיץ בצפון הרחוק וכלבי הפומרניאן מצביע על מוצאם המשותף. בשלב כלשהו התפצלו כלבי השפיץ לגזעים נפרדים. לצד כלבי שפיץ גדולים, ששמשו לציד וגרירת מזחלות, כמו ה[[האסקי סיבירי|האסקי]], ה[[אלסקן מלמוט|מלמוט]] וה[[סמוייד]], חיו גם כלבים קטנים יותר, ששמשו לשמירה על בתים. מאותם כלבי שפיץ קטנים התפתח, כנראה, הפומרניאן המיניאטורי העדין.
+על שורשיו הקדומים מעידים גם פסלי [[סלע|אבן]] ו[[ברונזה]] ושלדי כלבים קטנים בעלי מבנה דומה לזה של הפומרניאן, שנתגלו בקברים ב[[מצרים]] העתיקה.
-למה אוהבים אותו
-הוא חמוד יפה פומרניין הוא יקר אבל הוא הכלב שמחקרים אומרים שהוא יותר מכול הכלבים חבר של בן אדם הוא היה עם אנשים יומיים והוא התחבר כאילו זה משפחה
+כלבי שפיץ היו פופולריים מאוד ב[[גרמניה]] כבר בשנת [[1500]] לספירה. אחד מהם היה ה"צוורגשפיץ" או השפיץ הגמדי, ששימש כ[[כלב רועים]] מצטיין, ובמספר מקומות אף סחב עגלות וסירות קטנות לאורך תעלות צרות.
+כמאתיים שנה מאוחר יותר הפכה המלכה שרלוט, אשתו של [[ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת|ג'ורג' השלישי]], מלך [[בריטניה]], למגדלת השפיץ הננסי הידועה ביותר בעולם. שני הכלבים, שייבאה המלכה מאזור פומרניה שעל חוף [[הים הבלטי]] בגרמניה, עוררו עניין רב בבריטניה. שלא כמו כלבי השפיץ הננסי הגרמנים, שהופיעו בצבעים רבים, הפומרניאן הבריטים היו לבנים. אותם כלבים ראשונים של בית המלוכה היו גדולים בהרבה מאלו של היום.
+בראשית דרכם היה משקלם של הכלבים בסביבות 12 ק"ג, בהשוואה ל-2.5 ק"ג - משקלם הממוצע כיום. לנכדתה של שרלוט, המלכה ויקטוריה, הייתה השפעה לא פחותה מזו של סבתה על המראה והפופולריות של הגזע. במהלך ביקור באיטליה, התאהבה ויקטוריה בפומרניאן אדמוני, שחזר איתה לבריטניה. בהשפעתה, הפך לקראת סוף [[המאה ה-19]] הפומרניאן האדמוני הקטן לפופולרי יותר בבריטניה מהטיפוס הלבן והגדול יותר של סבתה.
+בשנות השלושים של [[המאה ה-19]] נקבעה דמותו המודרנית של הפומרניאן בתקן הגזע. משקלם ירד ל-4 ק"ג בלבד, ונוספו לו גוני פרווה חדשים.
+במאה ה-19 היגר הגזע ל[[אמריקה]], והתקבל שם בזרועות פתוחות. כיום נמצא הפומרניאן בין עשרת הכלבים הפופולריים ביותר בארצות הברית. עד לאחרונה הגזע לא הוגדר ככלב עממי בארץ, ואף בחוג הישראלי לכלבים זעירים היו רשומים לא יותר מ-50 כלבי פומרניאן. כיום, המצב השתנה והגזע הולך ומתבסס כסמל סטטוס{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/hix-weekend/Article-7019e9acb4e1561006.htm?sCh=7d61bdd9ccbc4310&pId=1471243973&Partner=mw|הכותב=טל גלעדי|כותרת=פומרניאן, הכלב שעולה יותר מכם|אתר=mako|תאריך=[[9 באוגוסט]] [[2018]]}}}}.
 == מבנה גוף כללי ==