התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yehoyada (שיחה | תרומות)
Yehoyada (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל''' היא ארגון הגג של קהילות ומוסדות ה[[יהדות רפורמית|יהדות הרפורמית]] בישראל, ומאגדת תחתיה בין השאר את [[המרכז הרפורמי לדת ומדינה]] (לשעבר "המרכז לפלורליזם יהודי"), [[מועצת הרבנים המתקדמים בישראל]] (מר"ם), תנועת הנוער [[נוער תל"ם]] והמכינה הקדם צבאית למנהיגות יהודית מתקדמת - [[המכינה ביפו]].
'''התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל''' היא ארגון הגג של קהילות ומוסדות ה[[יהדות רפורמית|יהדות הרפורמית]] בישראל, ומאגדת תחתיה בין השאר את [[המרכז הרפורמי לדת ומדינה]] (לשעבר "המרכז לפלורליזם יהודי"), [[מועצת הרבנות הרפורמית בישראל]] (מר"ם), תנועת הנוער [[נוער תל"ם]] והמכינה הקדם צבאית למנהיגות יהודית מתקדמת - [[המכינה ביפו]].
[[קובץ:IMPJ_Logo.JPG|שמאל|280px]]
[[קובץ:IMPJ_Logo.JPG|שמאל|280px]]



גרסה מ־17:40, 16 באוקטובר 2020

התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל היא ארגון הגג של קהילות ומוסדות היהדות הרפורמית בישראל, ומאגדת תחתיה בין השאר את המרכז הרפורמי לדת ומדינה (לשעבר "המרכז לפלורליזם יהודי"), מועצת הרבנות הרפורמית בישראל (מר"ם), תנועת הנוער נוער תל"ם והמכינה הקדם צבאית למנהיגות יהודית מתקדמת - המכינה ביפו.

היסטוריה

קהילות רפורמיות פעלות בארץ ישראל החל מתקופת העלייה החמישית (שנות השלושים של המאהה העשרים). עולים מגרמניה וממרכז אירופה הקימו בשנת 1936 את קהילת "אמת ואמונה" (בראשות הרב יוסף דוד [קורט] וילהלם); בחיפה - את קהילת "בית ישראל" (בראשות הרב מאיר [מקס] אֶלְק; בתל אביב - קהילה באותו שם. תחילתה של התנועה עם הקמת קהילת "הראל" בירושלים ב-1958. בשש השנים הבאות הוקמו חמש קהילות נוספות ברחבי הארץ. ב-1965 נערכה ועידה פתוחה לקהל המעוניין בחלופה דתית לאורתודוקסיה, שחיזקה את הקשר בין הקהילות והייתה אבן היסוד להקמת התנועה ליהדות מתקדמת, שנרשמה רשמית בשנת 1971. הרבנים הראשונים היו עולים, אבל בשנת 1974 החל הקמפוס הירושלמי של היברו יוניון קולג' להכשיר תלמידים ישראלים לרבנות, והסטודנט הראשון הוסמך בשנת 1980.

כיום יש לתנועה 50 קהילות, מרכזים קהילתיים ומנייני תפילה ברחבי הארץ. שני קיבוצים, יהל ולוטן, ויישוב קהילתי, הר חלוץ, חברים בתנועה. התנועה מפעילה כ-40 גני ילדים, תוכניות חינוכיות במסגרת בתי הספר, מכינה קדם צבאית הפועלת בשני מוקדים, תנועת נוער, נוער תל"ם, ואת פורום הצעירים והסטודנטים, לצעירים בגילאי 20 ו-30. לתנועה רשת של בתי מדרש ברחבי הארץ המתקיימים במסגרת הקהילות. מנכ"ל התנועה הוא הרב גלעד קריב ויו"ר הנהלת התנועה מאז שנת 2019 הוא יאיר לוטשטיין.

ההיברו יוניון קולג' בירושלים - בית המדרש הראשי של התנועה הרפורמית בישראל

סקרים שנערכו ב־2009 וב-2013 על האוכלוסייה היהודית בישראל, הראו כי שיעור המגדירים עצמם כמרגישים שייכות לזרם הרפורמי, הוא כ־3.9%.[1] ואולם, מסקר של המכון למדיניות העם היהודי משנת 2018 עולה כי 12-13% מכלל היהודים בישראל (כ-800,000 איש ואשה) מזדהים כרפורמיים או קונסרבטיביים.[2]

מוסדות התנועה

הנהלת התנועה ליהדות מתקדמת יושבת בבית שמואל - מרכז שמשון בירושלים, בסמוך לקמפוס ההיברו יוניון קולג'.

מועצת הרבנותם הרפורמית בישראל (מר"ם)

מר"ם (שמה הקודם: "מועצת הרבנים המתקדמים בישראל") מאגדת את הרבות והרבנים הרפורמים הפועלים (לצד אחדים הפועלים בתפוצות ומבקשים להזדהות עם הפעילות בישראל). בין פעילויותיה עריכת סידור התפילה המקובל בקהילות התנועה, תפילת האדם (הסידור הקודם המשמש עדיין בקהילות: העבודה שבלב), המחזור לשלושה רגלים, השמחה שבלב והמחזור לימים הנוראים, כוונת הלב. כמו כן ערכו חבריה פרסומים נוספים בנושאים כמו הלכה, תפילה וחגים. מר"ם מקבלת החלטות בסוגיות דתיות, אף כי החלטות בסוגיות דתיות שיש להן פנים ציבוריות מתקבלות בדיאלוג עם ראשי התנועה שאינם רבנים. למר"ם בית דין לגיור ולמעמד אישי. בראש מר"ם עומדת הרב דר' אילה רונן סמואלס ורכזת המועצה היא הרבה חן בן אור צפוני. אם בית הדין של מר"ם (אב"ד) היא הרבה גליה סדן ומזכיר בית הדין הוא הרב גרגורי קוטלר.

המרכז הרפורמי לדת ומדינה

המרכז הרפורמי לדת ומדינה הוא הזרוע הציבורית והמשפטית של התנועה ליהדות מתקדמת. המרכז פועל באמצעים משפטיים וציבוריים לקידום זכויות האזרח, ובעיקר בסוגיות הקשורות לשוויון, סובלנות ופלורליזם דתי בישראל. המרכז מנהל את המערכה המשפטית להכרה בתנועה הרפורמית ובפעילות רבניה, בין השאר בתחום הכרה בגיור הרפורמי והחברות במועצות הדתיות. הוא נוסד ב-1987 על ידי הרב אורי רגב, ומאז 2002 עומדת בראשו ענת הופמן. ב־1992 הוקם במסגרת המרכז מרכז סיוע לעולים חדשים, שמסייע לעולים במכלול הבעיות של התאקלמות בארץ חדשה, תוך טיפול מיוחד בהשגת הכרה על-פי חוק השבות. בשנת 2017 הוקם במסגרת המרכז לנפגעי ונפגעות גזענות, המעניק סיוע משפטי ונפשי לנפגעי גזענות.

מעמדה החוקי והציבורי של היהדות המתקדמת בישראל

במדינת ישראל אין הפרדה בין דת ומדינה, וענייני אישות נמצאים בסמכות בתי דין דתיים. לצורך זה מוכרים בישראל רק המוסדות הממלכתיים, ונישואים וגירושים שנעשים על ידי רבני התנועה ובית הדין שלה אינם מוכרים על ידי המדינה. גיור רפורמי מוכר לצורך רישום כיהודי במרשם התושבים, לפי פסיקת בג"ץ משנת 2002. רבני התנועה מקבלים מימון ממשלתי בעקבות מאבק משפטי. בית המשפט העליון הורה על השוואת זכויות התנועה הרפורמית בהקשרים שונים כגון משכורות רבנים, הקצאת מבני בתי כנסת לקהילות התנועה, מתן אפשרות לגרי התנועה לטבול במקוואות ציבוריים, מימון שוויוני לכתות הגיור של התנועה ועוד.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים