חיים לוי (רב קראי) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־23:56, 17 באוקטובר 2020

הרב חיים בן יצחק הלוי (בד' בסיון ה'תר"צ, 31 במאי 1930 – ג' באב ה'תשס"ט, 24 ביולי 2009) היה חכם קראי ורב ראשי לקהילת היהודים הקראים בארץ ישראל בעת החדשה.

ביוגרפיה

לוי נולד ב-1930 ברובע היהודים "חארת אל יהוד" בקהיר ליצחק ורחל. עוד בילדותו היה פעיל בקהילה הקראית בקהיר. הוא למד לימודי תפילה וחזנות אצל הרב עמנואל מסעודה והלכה אצל הרב יוסף בן ישועה חיינה ושימש חזן צעיר בבית הכנסת. הוא היה פעיל בארגון צעירי הקהילה במצרים ובארגון שנקרא "הכנסת כלה" שפעל למען עזרה לנזקקים בני העדה. בגיל 17 עמד כבר בראש תנועת נוער של בני העדה שנקראה "בחורי הישראלים הקראים" שמטרתה הייתה הקניית ידע דתי לצעירי העדה.

פעילותו

בשנת 1949 נישא לרחל בת יוסף יונס והם עלו לישראל אחרי חתונתם והתיישבו בבית דגן. בקיאותו בשפה העברית ורצונו לשרת בכוחות הביטחון של המדינה הצעירה הביאו אותו להתנדב למשטרת ישראל. במקביל לשירותו במשטרה החלה פעילותו יחד עם הרב עמנואל מסעודה ומר משה מורד בבניית היסודות לארגון הקהילתי של בני העדה בארץ ישראל. בשנת 1956 הוא נתמנה למזכיר העדה בארץ ואיש הקשר מול מוסדות המדינה (הוא קיבל אישור מיוחד מעמוס בן גוריון מפקד משטרת תל אביב לעסוק בענייני דת וקהילה ). בשנת 1959 הוא ערך והוציא לאור את המהדורה הראשונה של ספרי התפילה שהדפיסו בארץ ישראל. הראשון היה "ספר ברכות מקוצר חלק ד'" . בשנת 1961הביא לדפוס את חלק א' לסידור תפלה ובהמשך וכן סידורי התפילה חלק ב', ג' וד'.

במסגרת פעילותו ותפקידו נפגש ביחד עם ראשי העדה עם מנהיגי המדינה למען הכרה בקהילה ואף קיבל מכתב באופן אישי מראש הממשלה דוד בן-גוריון המכיר בזכויות העדה כחלק מעם ישראל. גם פגישותיו עם נשיאה השני של המדינה יצחק בן-צבי שהיה חוקר קדמוניות היהודים תרמו רבות להבנתו של הנשיא בתולדות הקראים ופעילתו למען העדה^[1].

בשנת 1964 סערה המדינה עקב מתן גט על ידי בית הדין של העדה הקראית אשר לא הוכר על ידי מוסדות המדינה. דבר אשר הוביל להקמת ועדה ממלכתית לבדיקת המעמד האישי של היהדות הקראית . הרב שנתמנה כדיין בבית הדין ייצג את הזרם המרכזי של העדה להקמת בית דין קראי לעניין המעמד האישי והוביל את הדרישה להכרה של מוסדות המדינה בזכות היהודים הקראים למוסדות נפרדים מהרבנות הראשית.^[2]

בשנת 1966 עת סיים הרב עובדיה מצליח את תפקידו כרב הקהילה באשדוד הרב חיים לוי פרש משירותו במשטרת ישראל ונתמנה במקומו לרב הקהילה באשדוד. במהלך תפקידו כרבה הקראי של אשדוד ואב בית הדין הוא הוביל את מאבק הקהילה לזכותה מימים ימימה למוסדות קהילה ודת וחתונת ביתו הבכורה מוניקה לבחיר ליבה משה מרזוק שהייתה במהלך תקופה סוערת זאת סוקרה בהרחבה בעיתונות.^[3]

במהלך כהונתו החלה תקופת פריחה שכמותה לא ידעה הקהילה. הרב חיים לוי יזם ימי עיון ולימוד וערבי גיבוש לבני העדה ופעל להקמת בית הכנסת "ענן הנשיא" בעיר אשדוד. אחרי פטירתו של החכם דוד אלפרנגי בשנת 1987 נתמנה לוי לרבה הראשי של עדת היהודים הקראים בארץ ישראל . בתפקידו זה המשיך הרב לקדם את מורשת בני הקהילה ופעל רבות בעניינים מנהלתיים מול משרדי הממשלה וליווה את עורכי הדין שפעלו למען העדה בדיונים המשפטים בבג"ץ. הוא יצר וחיזק את הקשרים עם הקהילות מעבר לים ויצא לביקורים בקהילות הקראים בצרפת, טורקיה וחצי האי קרים. במסגרת ביקורו בקהילה בארצות הברית בשנת 1993 הרצה הרב חיים לוי באוניברסיטת "בארקלי" בפני חוקרים ותלמידים בנושא הקראות.

כתביו

הרב ראה בהקניית החינוך למורשת העדה ערך עליון והוא פעל יחד עם חכמי העדה הוציא לאור ספרים רבים של חכמי הקראים. יחד עם המשפטן פרופ' מיכאל קורינאלדי ועיתונאי רשות השידור בערבית דוד אגמון, הוא תרגם את 'ספר המעמד האישי' שכתב המשפטן, המשורר והפילוסוף היהודי קראי מורד "בק" פרג אלישע. בהשראת 'אדרת אליהו' ספר ההלכה שחיבר החכם הקראי אליהו בשייצי כתב הרב שני ספרי לימוד ומבוא: "מעיין חיים" ו"תולדות חיים" המשמשים כחומר יסוד ללימוד והבנת הקראות . הרב הרצה על תולדות הקראים וחכמיהם בחוגים ללימודי יהדות באוניברסיטאות ברחבי הארץ ופעל יחד עם חוקרי אקדמיה להבנת חשיבותה ותרומתה של הקראות למחשבת ישראל.

יחסו לרבנים

על מנת להכיר ולהבין את היהדות הרבנית וקו מחשבתה השקיע רבות בלימוד קווי מחשבה המנהגים והתפילות של היהדות התלמודית. הרב היה בקיא בכתביו של הרמב"ם וספרי ההלכה הרבניים ומהם שאב את עיקר צדקת דרכה של הקראות.^[4]

נקודת מבטו והתייחסותו של הרב למערכת היחסים בין הקראות לרבנות בארץ ישראל באה לידי ביטוי בסיכום דברים בהקדמה לספר התפילה שכתב: ”הבדלי המנהגים וקיום המצוות והפער הקיים באופן פירוש התורה אינו צריך להיות סיבה לריחוק הלבבות ולגרום לשנאת אחים ח"ו. ואע"פ שפינות האמונה שוות לנו ולאחינו הרבנים עלינו להמשיך בדרכינו עד שיבוא ויורה צדק והשיב לב אבות על בנים ולתורה אחת”.

בשנותיו האחרונות השקיע רבות בהקניית ידע לזרע העתיד של העדה ואסף סביבו קבוצה איכותית של תלמידים חכמים שיהוו את התשתית להמשכיות העדה בארץ ישראל.

הרב חיים לוי נפטר ביום שבת ג' באב ה'תשס"ט ונטמן ביום ראשון ד' באב באשדוד, מלווה על ידי בני משפחתו ומאות מבני הקהילה.

בית הכנסת הקראי באשדוד "כתר תורה" נקרא על שמו של האדמו"ר חיים לוי ועל שם אדון הסופרים כותב 'כתר ארם צובא' הקראי אהרון בן אשר.

הערות שוליים

^ סופר דבר, הנשיא יפגש עם הגרא"י אונטרמן בעניין הקראים, ‏19.01.1956
^ אהרן דולב, הקראים עולים "על הבריקדה", מעריב, 3 באפריל 1970
^ ק. וייס, (צילום), דבר, 19 במרץ 1970
^ סגן הרב הרב הראשי חיים לוי מתראיין לערוץ הראשון, ‏15.09.1988

[1] סופר דבר, הנשיא יפגש עם הגרא"י אונטרמן בעניין הקראים, ‏19.01.1956

[2] אהרן דולב, הקראים עולים "על הבריקדה", מעריב, 3 באפריל 1970

[3] ק. וייס, (צילום), דבר, 19 במרץ 1970

[4] סגן הרב הרב הראשי חיים לוי מתראיין לערוץ הראשון, ‏15.09.1988

[1]

[2]

[3]

[4]

גרסה מ־23:48, 17 באוקטובר 2020 עריכה אבי מאור מרזוק (שיחה \| תרומות) 77 עריכות מ הרחבה, עריכה, הגהה תגית: עריכה חזותית → העריכה הקודמת		גרסה מ־23:56, 17 באוקטובר 2020 עריכה ביטול אבי מאור מרזוק (שיחה \| תרומות) 77 עריכות מ הגהה תגית: עריכה חזותית העריכה הבאה ←
שורה 1:		שורה 1:
	[[אהרן בן אשר\|הרב]] '''חיים בן יצחק הלוי''' ([[1930]] – [[ג' באב]] [[ה'תשס"ט]], [[24 ביולי]] [[2009]]) היה חכם [[יהדות קראית\|קראי]] ורב ראשי לקהילת היהודים הקראים ~~ב[[ארץ~~ ישראל]].		[[אהרן בן אשר\|הרב]] '''חיים בן יצחק הלוי''' ([[1930\|בד' בסיון ה'תר"צ, 31 במאי 1930]] – [[ג' באב]] [[ה'תשס"ט]], [[24 ביולי]] [[2009]]) היה חכם [[יהדות קראית\|קראי]] ורב ראשי לקהילת היהודים הקראים בארץ ישראל בעת החדשה.

	== ביוגרפיה ==		== ביוגרפיה ==