בלטו – הבדלי גרסאות

**בלטו**
**Balto**
	בלטו וגונאר קאסן
לידה	1919; נום, ארצות הברית
פטירה	14 במרץ 1933 (בגיל 14 בערך); קליבלנד, ארצות הברית
מין	כלב הבית
גזע	האסקי סיבירי
זוויג	זכר
בעלים	Leonhard Seppala
ידוע בשל	מסע תרופת הדיפטריה לנום
תקופת הפעילות	? – 14 במרץ 1933
פוחלץ	המוזיאון להיסטוריית הטבע שבקליבלנד

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־00:38, 20 באוקטובר 2020

ערך זה עוסק בכלב בלטו. אם התכוונתם לסרט, ראו בלטו (סרט).

שגיאות פרמטריות בתבנית:בעל חיים מפורסם
פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בלטו (באנגלית: Balto‏; 1919 - 14 במרץ 1933) היה כלב האסקי סיבירי שידוע בכך שהוביל את קבוצתו בקטע האחרון של מסע תרופת הדיפטריה לנום.

מסע תרופת הדיפטריה לנום

בינואר 1925, עשרות ילדים ומבוגרים מתו בעיר נום. רופאי נום גילו כי מדובר במחלת הדיפטריה. בנום לא הייתה התרופה נגד המחלה, והדרך היחידה למנוע את התפרצותה, הייתה להביא את התרופה מאנקורג', כאשר המרחק בין אנקורג' לנום הוא כ-1,600 קילומטרים.

לא הייתה דרך להעביר את התרופה מאנקורג' לנום מלבד באמצעות צוותי מזחלות כלבים. התרופה הועברה ברכבת מאנקורג' לעיר ננאנה, השוכנת כ-1,100 קילומטרים מנום. יותר מעשרים רוכבי מזחלות כלבים השתתפו בהעברת התרופה, כאשר כל אחד מהם העביר את התרופה מעיר לעיר לרוכב הבא בתור במסע. בחוץ שררה רוח חזקה והטמפרטורה הייתה 31- מעלות צלזיוס.

ב-2 בפברואר 1925, רוכב מזחלות השלג הנורווגי גונאר קאסן קיבל את התרופה ונסע עמה לנום. קייסן היה צריך להעביר את התרופה לסייפטי פורט ולרוכב שנקרא רוהן שהמתין במקום. הכלב שהוביל את מזחלתו של קאסן היה בלטו.

בלטו הוכיח את נאמנותו לקאסן, כאשר הציל אותו ואת שאר הכלבים ממוות בטוח בנהר טופקוק. הנהר קפא, ואם היו עוברים דרכו, היו מאבדים את רגליהם וקופאים למוות. במהלך נתיב איידיטרוד, הנתיב המחבר בין מזרח אלסקה למערבה, איבד קאסן את הדרך. בלטו מצא את הדרך, למרות שסופת שלגים גדולה כיסתה את הנתיב בלבן.

קאסן ובלטו חיכו לרוכב המזחלות האחרון, אשר היה צריך להביא את התרופה עד לנום. הרוכב לא הגיע ובלטו וקאסן נאלצו להאריך את המסע שלהם והמשיכו עד לנום. בלטו וקאסן קיבלו כבוד רב בנום, אפילו נשיא ארצות הברית, קלווין קולידג' בירך אותם.

לאחר המסע

אחרי המסע, בלטו וקאסן הפכו לידוענים. ב-17 בדצמבר 1925, כ-10 חודשים לאחר הגעתו של בלטו לנום, פסל של בלטו שפיסל פרדריק רוט, הונח בסנטרל פארק שבניו יורק. את פסל זה ניתן לבקר כיום. לאחר מותו, גופתו של בלטו פוחלצה וניתן לראותה במוזיאון להיסטוריית הטבע שבקליבלנד. כיום ישנם מספר ארגונים הנלחמים להביא את גופתו של בלטו למוזיאון באנקורג'. בעל המוזיאון שבקליבלנד, אינו מוכן להעביר את בלטו לאנקורג', ולטענתו בלטו חי חצי מחייו בקליבלנד.

בהשראת בלוטו הופקו מספר סרטים, ביניהם סרט ההנפשה "בלטו" משנת 1995, שזכה לשני סרטי המשך.

לקריאה נוספת

בלטו - הכלב הכי אמיץ בעולם, נטלי סטנדיפורד, 1996, כנרת זמורה-ביתן דביר.
בלטו - ב-1995 יצא לאור סרט מצויר הנקרא: "בלטו" \ "Balto" .

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בלטו בוויקישיתוף

הפסל של בלטו, באתר itiul
בלטו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 {{ערך מורחב|מסע תרופת הדיפטריה לנום}}
 [[קובץ:Balto.jpg|150px|שמאל|ממוזער|פסלו של בלטו ב[[סנטרל פארק]].]]
-בינואר [[1925]], עשרות ילדים ומבוגרים מתו בעיר [[נום]]. רופאי נום גילו כי מדובר במחלת ה[[דיפטריה]]. בנום לא הייתה התרופה נגד המחלה, והדרך היחידה למנוע את התפרצותה, הייה להביא את התרופה מ[[אנקורג']], כאשר המרחק בין אנקורג' לנום הוא כ-1,600 קילומטרים.
+בינואר [[1925]], עשרות ילדים ומבוגרים מתו בעיר [[נום]]. רופאי נום גילו כי מדובר במחלת ה[[דיפטריה]]. בנום לא הייתה התרופה נגד המחלה, והדרך היחידה למנוע את התפרצותה, הייתה להביא את התרופה מ[[אנקורג']], כאשר המרחק בין אנקורג' לנום הוא כ-1,600 קילומטרים.
 לא הייתה דרך להעביר את התרופה מאנקורג' לנום מלבד באמצעות צוותי [[מזחלת כלבים|מזחלות כלבים]]. התרופה הועברה ברכבת מאנקורג' לעיר ננאנה, השוכנת כ-1,100 קילומטרים מנום. יותר מעשרים רוכבי מזחלות כלבים השתתפו בהעברת התרופה, כאשר כל אחד מהם העביר את התרופה מעיר לעיר לרוכב הבא בתור במסע. בחוץ שררה [[ויסקול|רוח חזקה]] והטמפרטורה הייתה 31- מעלות צלזיוס.