תהילים קכ"ח – הבדלי גרסאות

תהילים קכ"ח ; שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: אַשְׁרֵי כׇּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו
	(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת ; אַשְׁרֵי כׇּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו.; (ב) יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ.; (ג) אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ.; (ד) הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה'.; (ה) יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָ‍ִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.; (ו) וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:47, 21 באוקטובר 2020

תהילים קכ"ח הוא המזמור ה-128 במספר בספר תהילים (על פי תרגום השבעים והוולגטה, זהו המזמור ה-127 במספר). המזמור הוא חלק מקובץ שירי המעלות ומבחינה סגנונית נחשב למזמור חכמה. תכלית המזמור היא פנייה לנמען אנושי ופירוט מיהו האדם המאושר לדידו של מחבר המזמור.

מבנה המזמור ותוכנו

במזמור קכ"ח מתוארות הברכות אשר בהן יתברך המאמין והירא את ה'. מזמור זה ממשיך את הרעיון המובע בתהילים קכ"ז בו מתברך האדם הירא את ה' בפריון. ניתן לחלק את המזמור לשני חלקים: פסוקים א'- ג': הברכה בה יבורך האדם היְרֵא את ה'. זוהי ברכה אישית והיא ניתנת לפרט. בחלקו השני של המזמור, פסוקים ד'-ו' ניתנת ברכה במישור הלאומי והיא מתייחסת לירושלים ולעם.^[1]

המילים ירא ושלום חוזרות על עצמן במזמור. בפתיחת המזמור מתואר אושרו של " ירא " ה' ומסיים בברכתו ה' את האיש הירא את ה' - חלקו השני של המזמור משלב בין המילים ראייה ושלום. בירושלים ילמדו העולים את תורת ה' ויראתו ובתמורה הם יבורכו בברכת שלום.^[2]

חלק ראשון

כותרת המזמור מביעה את הרעיון בעזרת תקבולת נרדפת כי "ירא ה'" ההולך בדרך הישר הוא האדם אשר מקפיד על המצוות.^[3] בפסוק ב' יזכה "ירא ה'" ההולך בדרכיו לפיריון. במזמור שר משורר תהילים בשבח העמל. האדם הירא, זה העובד לא יזדקק לעזרה בכלכלת ביתו. יש הטוענים כי המילים: "יגיע כפיך כי תאכל" אינם תיאור של האדם העובד אלא תיאור הגמול לאחר שזה הלך בדרך ה'. לשיטתם המזמור אינו עוסק בשבח עבודת האדם ויגיע כפיו אלא עיניינו בגמול שיקבל האדם על מעשיו.^[4] בפסוק ג' בעל המזמור מברך את ביתו של האדם הירא מברך, ״אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך״, כלומר אשת הירא תישאר בביתו ולא תילקח על ידי אחרים. כך על פי המזמור תבורך האישה בפיריון, בצאצאים רבים "כשתילי זיתים". במדרש תנחומא על מזמור קכ"ח ביקשו חז"ל להדגיש את צניעותה של האישה הספונה בביתו של איש וכך כאשר היא נמצאת בירכתי הבית תבורך בצאצאים כשתילי זיתים: ״׳אשתך כגפן פוריה׳ – אימתי אשתך כגפן פוריה? כשהיא צנועה בירכתי ביתך – אז בניך כשתילי זיתים."^[5] פסוק ג' מתאר תא משפחתי פטריארכלי, מסורתי בו יש תיאור של ראש המשפחה מסביבו יושבת משפחה לשולחן.^[6]

חלק שני

בחלקו השני של המזמור, פסוקים ד'-ו' ניתנת ברכה במישור הלאומי והיא מתייחסת לירושלים ולעם.^[7] רד"ק בפירושו לפסוק ד' מציין כי פסוק זה הוא מעין סיכום: "באילו המידות והמנהגות יבורך הגבר, שהוא ירא ה׳".^[8] בפסוק ה ברכת ה' אשר בה יבורך ירא ה' תבוא מציון היא ירושלים והוא יראה בשגשוגה של העיר. בפסוק ו' מבורך ירא ה' באריכות ימים בכך שהוא זוכה לראות את נכדיו. ייתכן כי הביטוי "שלום על ישראל" המופיע גם בתהילים קכ"ה הוא בקשה מהאל שיביא שלום על עמו, ישראל.^[9]

המזמור בליטורגיה

המזמור נאמר בקצת קהילות אשכנז בסוף מנחה של שבת, משבת בראשית עד (ולא עד בכלל) שבת הגדול.^[10]

המזמור בתרבות

השיר "יברכך" למילות פסוקים ה-ו, הולחן על ידי דוד וינקרנץ והושר בפי אילנה רובינא בפסטיבל הזמר החסידי והגיע למקום הראשון בשנת 1970.^[11] ביצועים נוספים ידועים ללחנו של וינקרנץ הם של צמד רעים,^[12] צמד הפרברים, דודו פישר,^[13] יהורם גאון, ישראל זוהר ושלמה ארצי.^[14]

לקריאה נוספת

שמואל ורגון, "גמולו של ירא ה' (מזמור קכ"ח בתהלים)", בית מקרא, סח (תשל"ז), עמ' 112–119.
עמוס חכם, ספר תהלים, ב (תנ"ך עם פירוש דעת מקרא), ירושלים תשמ"א, עמ' רעא–רעג.
אלחנן סמט, "בין "אשרי כל ירא ה'" לבין "יבורך גבר ירא ה'" – מזמור קכ"ח" וחלק 2(הקישור אינו פעיל), אתר בית המדרש הווירטואלי הר עציון

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים קכ"ח בוויקישיתוף

רוני מגידוב, תהילים קכ"ח באתר מקראנט

הערות שוליים

^ אביגדור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 231
^ מרדכי ברויאר, פרקי בראשית - כרך ב: פרשיות וירא - ויחי, ירושלים, תבונות, תשנ"ט, עמ' 427
^ אביגדור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 231
^ עמוס פריש, יגיע כפיך: יחס המקרא אל העבודה, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1999, עמ' 98-97
^ שמואל ורגון, בארצות המקרא : מחקרים בנבואה, בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה נבואית, רמת גן, בר-אילן, 2015, עמ' 276
^ תמר רוס בתוך: נחם אילן, עין טובה: דו-שיח ופולמוס בתרבות ישראל - ספר יובל במלאת עי"ן שנים לטובה אילן, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1999, עמ' 267
^ אביגדור הורוויץ עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 231
^ שמואל ורגון, בארצות המקרא : מחקרים בנבואה, בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה נבואית, רמת גן, בר-אילן, 2015, עמ' 273
^ אביגדור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 227
^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 269.
^ הביצוע של אילנה רובינא
^ הביצוע של צמד רעים
^ הביצוע של דודו פישר
^ הביצוע של שלמה ארצי

[1] אביגדור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 231

[2] מרדכי ברויאר, פרקי בראשית - כרך ב: פרשיות וירא - ויחי, ירושלים, תבונות, תשנ"ט, עמ' 427

[3] אביגדור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 231

[4] עמוס פריש, יגיע כפיך: יחס המקרא אל העבודה, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1999, עמ' 98-97

[5] שמואל ורגון, בארצות המקרא : מחקרים בנבואה, בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה נבואית, רמת גן, בר-אילן, 2015, עמ' 276

[6] תמר רוס בתוך: נחם אילן, עין טובה: דו-שיח ופולמוס בתרבות ישראל - ספר יובל במלאת עי"ן שנים לטובה אילן, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1999, עמ' 267

[7] אביגדור הורוויץ עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 231

[8] שמואל ורגון, בארצות המקרא : מחקרים בנבואה, בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה נבואית, רמת גן, בר-אילן, 2015, עמ' 273

[9] אביגדור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 227

[10] סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 269.

[11] הביצוע של אילנה רובינא

[12] הביצוע של צמד רעים

[13] הביצוע של דודו פישר

[14] הביצוע של שלמה ארצי

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 32: / שורה 32: @@
 ==המזמור בתרבות==
-השיר "יברכך" למילות פסוקים ה-ו, הולחן על ידי [[דוד וינקרנץ]] והושר בפי [[אילנה רובינא]] ב[[פסטיבל הזמר החסידי]] והגיע למקום הראשון בשנת [[1970]].{{הערה|[https://youtu.be/c8ih9P3acJE הביצוע של אילנה רובינא] }} ביצועים נוספים ידועים ללחנו של וינקרנץ הם של [[צמד רעים]],{{הערה|[https://youtu.be/5yeMKbjlx5k הביצוע של צמד רעים]}} [[צמד הפרברים]], [[דודו פישר]],{{הערה|[https://youtu.be/Efef41Cappc הביצוע של דודו פישר]}} [[יהורם גאון]], [[ישראל זוהר]] ו[[שלמה ארצי]].{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=NzdOQUv7k8w הביצוע של שלמה ארצי]}}
+השיר "[[יברכך]]" למילות פסוקים ה-ו, הולחן על ידי [[דוד וינקרנץ]] והושר בפי [[אילנה רובינא]] ב[[פסטיבל הזמר החסידי]] והגיע למקום הראשון בשנת [[1970]].{{הערה|[https://youtu.be/c8ih9P3acJE הביצוע של אילנה רובינא] }} ביצועים נוספים ידועים ללחנו של וינקרנץ הם של [[צמד רעים]],{{הערה|[https://youtu.be/5yeMKbjlx5k הביצוע של צמד רעים]}} [[צמד הפרברים]], [[דודו פישר]],{{הערה|[https://youtu.be/Efef41Cappc הביצוע של דודו פישר]}} [[יהורם גאון]], [[ישראל זוהר]] ו[[שלמה ארצי]].{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=NzdOQUv7k8w הביצוע של שלמה ארצי]}}
 == לקריאה נוספת ==