לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "תארים רבניים"

נוספו 165 בתים ,  לפני 3 חודשים
←‏תארים רבניים בעבר: בתקופה מאוחרת יותר נפוץ התואר "חבר" גם באירופה האשכנזית, בעיקר במערבה; אך זה לא שייך לקטע זה
(←‏תארים רבניים בעבר: הוספת תארים מתקופת הגאנים)
(←‏תארים רבניים בעבר: בתקופה מאוחרת יותר נפוץ התואר "חבר" גם באירופה האשכנזית, בעיקר במערבה; אך זה לא שייך לקטע זה)
* '''מר''' - אמורא שחי ופעל ב[[בבל]], לרוב תואר זה מובא ב[[תלמוד]] כפתיחה לתיאור סתמי (בלי הזכרת שם אומרו) של פירוש לקטע תנאי ("אמר מר"). כמו כן מהווה התואר כינוי במקרה בו פונה אמורא לרבו בתגובה על מימרה שאמר האחרון.
* '''רבנא''' - ממשפחת [[ראש הגולה]] בבבל. בדומה ל"רבן".
* '''גאון''' - תואר שניתן לראשי ישיבות [[ישיבת סורא|סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]] בתקופת ה[[גאונים]]. עם זאת הרב היה נקרא בתוספת התואר "רב" לפני שמו (לדוגמה: הרס"ג - רב [[רב סעדיה גאון]]). השם "גאון" הוא קיצור של "ראש ישיבת גאון יעקב", והתואר ניתן לראשי שתי הישיבות החשובות ב[[בבל]] ([[ישיבת סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא]]), שהיוו את מרכז התורה העולמי באותה תקופה. הסבר דרשני לשם גאון הוא שה[[גימטריה]] של השם (60) באה לרמז שהגאון שולט בששים [[מסכת|מסכתות]] ה[[תלמוד|ש"ס]].
*'''[[חבר (הלכה)|חבר]]''' - תואר שניתן בתקופת המשנה למקפידים על [[תרומות ומעשרות]] ועל [[טומאה וטהרה]]. בתקופת הגאונים ניתן התואר על ידי [[ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)|ישיבת ארץ ישראל]] בתקופת הגאונים, למי שנסמך לדיינות.; התוארכמן כן ניתן התואר גם לתומכי הישיבה המובהקים בארצות השונות.
*'''אלוף''' - תואר שניתן על ידי ישיבות סורא ופומבדיתא בתקופת הגאונים למי שנסמך לרבנות ולתומכי הישיבה המובהקים, מקביל לתואר "חבר" שניתן על ידי ישיבות ארץ ישראל.
*'''ראש כלה''' - ראש שורה. הישיבות בבבל היו סדורות שורות שורות, ולכל שורה היה ראש שכונה "ראש כלה".