אדישות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Bouguereau Le dédain.JPG|ממוזער|250px|אדישות]]
[[קובץ:Bouguereau Le dédain.JPG|ממוזער|250px|אדישות]]
'''אֲדִישׁוּת''' או '''אִדָּשׁוֹן''' (בלעז: '''אַפַּתְיָה''') היא מצב [[רגש|רגשי]] של חוסר [[אכפתיות]] ואי הבעת עניין במתרחש סביב האדם. המונח יכול לבטא רגש חולף, ומשמש גם לתיאור [[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]] למצב [[פתולוגיה|פתולוגי]] שבו הפרט אינו מגיב לכל ההיבטים הרגשיים, החברתיים והפיזיים השזורים בחייו. אדישות קלינית היא דרגה גבוהה של אפתיה. דרגה בינונית של אדישות עשויה להיות התגלמות של [[דיכאון]], דרגה קיצונית של אדישות עשויה להיות מאובחנת כ[[מוגבלות דיסוציאטיבית]]. ההיבט הפיזי של האדישות, אשר כרוך בהתדרדרות פיזית, אובדן מסת [[שריר]] וחוסר אנרגיה, מכונה [[עייפות]].
'''אֲדִישׁוּת''' (יובל סוכר) או '''אִדָּשׁוֹן''' (בלעז: '''אַפַּתְיָה''') היא מצב [[רגש|רגשי]] של חוסר [[אכפתיות]] ואי הבעת עניין במתרחש סביב האדם. המונח יכול לבטא רגש חולף, ומשמש גם לתיאור [[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]] למצב [[פתולוגיה|פתולוגי]] שבו הפרט אינו מגיב לכל ההיבטים הרגשיים, החברתיים והפיזיים השזורים בחייו. אדישות קלינית היא דרגה גבוהה של אפתיה. דרגה בינונית של אדישות עשויה להיות התגלמות של [[דיכאון]], דרגה קיצונית של אדישות עשויה להיות מאובחנת כ[[מוגבלות דיסוציאטיבית]]. ההיבט הפיזי של האדישות, אשר כרוך בהתדרדרות פיזית, אובדן מסת [[שריר]] וחוסר אנרגיה, מכונה [[עייפות]].


אדישות עשויה להיות מכוונת אדם, פעילות או [[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]]. לעיתים היא מלווה ב[[עוינות]]. היא מהווה תגובה שכיחה ל[[דחק]] פסיכולוגי ובמקרה זה היא מגולמת כ"[[חוסר אונים נרכש]]" אשר קשור לרוב ב[[דיכאון קליני]].
אדישות עשויה להיות מכוונת אדם, פעילות או [[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]]. לעיתים היא מלווה ב[[עוינות]]. היא מהווה תגובה שכיחה ל[[דחק]] פסיכולוגי ובמקרה זה היא מגולמת כ"[[חוסר אונים נרכש]]" אשר קשור לרוב ב[[דיכאון קליני]].

גרסה מ־17:08, 12 בנובמבר 2020

אדישות

אֲדִישׁוּת (יובל סוכר) או אִדָּשׁוֹן (בלעז: אַפַּתְיָה) היא מצב רגשי של חוסר אכפתיות ואי הבעת עניין במתרחש סביב האדם. המונח יכול לבטא רגש חולף, ומשמש גם לתיאור פסיכולוגי למצב פתולוגי שבו הפרט אינו מגיב לכל ההיבטים הרגשיים, החברתיים והפיזיים השזורים בחייו. אדישות קלינית היא דרגה גבוהה של אפתיה. דרגה בינונית של אדישות עשויה להיות התגלמות של דיכאון, דרגה קיצונית של אדישות עשויה להיות מאובחנת כמוגבלות דיסוציאטיבית. ההיבט הפיזי של האדישות, אשר כרוך בהתדרדרות פיזית, אובדן מסת שריר וחוסר אנרגיה, מכונה עייפות.

אדישות עשויה להיות מכוונת אדם, פעילות או סביבה. לעיתים היא מלווה בעוינות. היא מהווה תגובה שכיחה לדחק פסיכולוגי ובמקרה זה היא מגולמת כ"חוסר אונים נרכש" אשר קשור לרוב בדיכאון קליני.

האדישות עשויה לשקף חוסר עניין, שאינו פתולוגי, בעניינים בהם הפרט אינו מוצא חשיבות.

היסטוריה

אטימולוגית המילה אפתיה מקורה ביוונית (απάθεια (apatheia, מושג ששימש את הסטואים להגדיר את חוסר העניין בדברים שלפרט אין שליטה עליהם (דברים אלו, על פי הפילוסופיה שלהם, הם כל אותם דברים חיצוניים. הפרט יכול להיות אחראי רק לשיקוליו ולמעשיו). מושג האפתיה קיבל תפנית על ידי הנצרות, אשר השתמשה במושג על מנת להביע חוסר שביעות רצון בשל כל הדאגות הארציות. קלמנס אלכסנדריוס, הפך את המושג לשגור על מנת למשוך את הפילוסופים לנצרות.

מושג האדישות הפך למקובל בתרבות הפופולרית במהלך מלחמת העולם הראשונה, אז התנאים המזוויעים בחזית המערבית הובילו לאדישות ולהלם קרב בקרב מיליוני חיילים.

בהשאלה, המושג משמש כאשר מתכוונים לחומר כימי שבקושי או אינו מגיב לחומרים אחרים, למשל זהב, או גזים אצילים.

ראו גם

קישורים חיצוניים